בשישה עשר באפריל, בשיאו של משבר הקורונה, הושבעה הכנסת ה-23 ובשבעה עשר במאי, הושבעה הממשלה ה-35, הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל. בשל המצב הפוליטי הייחודי והמורכב, המשלה היא שוויונית-פריטטית, בה לגוש הליכוד-ש"ס-יהדות התורה ולגוש כחול לבן-העבודה-דרך ארץ, יש מושבים שווים בשולחן הממשלה ובקבלת ההחלטות. מצופה היה כי לממשלה כזו, לה יש מנדט ייחודי השמור לממשלות אחדות, יקודמו סוגיות יסוד שהיו תקועות מזה שנים ולא זכו לטיפול הולם, ובראשן – סוגיות הדת והמדינה, אולם עם השבעת הממשלה החלו להישמע הקולות להנמכת הציפיות בסוגיות אלה ואף קבלת עקרון לפיו לא יקודמו באופן אקטיבי שום שינויים בסטאטוס קוו, למעט נושאים עליהם יפסוק בג"ץ ויחייבו התערבות ממשלתית ופרלמנטרית.
רגע שמזקק את האתגר שבו נתונה הממשלה הזו, ככל שזה נוגע לסוגיות דת ומדינה התרחש בתאריך 27 באוגוסט, כשעל הדוכן הוגשו שתי הצעות חוק מטעם האופוזיציה – האחת של ח"כ סובה, להחזר הוצאות עבור זוגות שנאלצו לקיים טקס נישואין אזרחיים בחו"ל, והשניה של ח"כ סמוטריץ' שביקש לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות. את עמדת הממשלה את מול שתי הצעות החוק הציגה השרה להגנת הסביבה, ח"כ גילה גמליאל. בשמו של שר המשפטים ניסנקורן, אמרה השרה גמליאל כי היה ראוי ונכון לקדם מענה אזרחי לנישואין בישראל ובשמו של השר דרעי אמרה השרה גמליאל כי היה ראוי ונכון לבטל את סעיף הנכד. אולם בשני המקרים, כך ציטטה השרה גמליאל בשם השרים: ההרכב הקואליציוני מאלץ אותנו להתנגד להצעה כרגע. וזהו בתמצית סיפורו של הכנס הראשון לכנסת ה-23 – אתגרי משילות ובריחה מאחריות.
800 פריטי ידע שונים נאספו על ידי צוות מכון על משמר הכנסת כדי לספר את סיפורו של הכנס הראשון במושב הקיץ. בדוח זה סיקרנו מאות התבטאויות והצעות חוק ועשרות דיוני וועדות, שדולות, הצעות לסדר ושאילתות שעסקו בסוגיות שירותי הדת בישראל, זכויות הקהילה הגאה, הנישואין והגירושין, השבת, הכותל, הגיור, החינוך לזהות יהודית והקשר עם הזרמים והתפוצות. לאורך גיליון זה גם פרסנו את ציר הזמן – סקירת האירועים הגדולים והקטנים שמספרים את סיפורו של הכנס הזה בתחומים אלה – סיפור של ממשלת אחדות שבורחת מאחריות בעיסוק וקידום סוגיות הליבה של מדינת ישראל.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ומעניינת ושנה טובה ומבורכת
