יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני):
הדיון היום מתקיים לבקשת הח"כים שטרן ועזריה. זה נושא שהוא טעון, מטבעם של דברים, גם אנשים שאינם שומרי מצוות רוצים כשרות, זה לא הדיון בכלל.
אני רוצה לנסות לברר את כל הכפל תשלומים, את מה שקורה ומרחיק ופוגע. זה קרדום לחפור בו.
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד):
שומרי הכשרות במדינת ישראל מלינים על המצב שבו כשרות נהיתה שוות ערך לשחיתות. הנושא מדיר שינה מעינינו. אין לנו רגע מנוחה, בכל מקום שנוגעים בו בנושא הכשרות אנחנו פוגשים היעדר נהלים, במקרה הטוב, ובמקרה הרע רווחים אישיים. הנושא טעון, הוא טעון בהרבה כסף. המערכת המדינתית יוצרת את המצב שכשרות = שחיתות ולצערי הרב מרחיקה אנשים מהיהדות.
המשגיחים דורשים דברים שהם אפילו לא מקפידים בבתים שלהם. בגלל שיש להם כוח הם יכולים להשית דברים כרצונם.
גם אנחנו כבר לא יכולים לסמוך על הכשרות של הרבנות בגלל שהיא מושחתת. יש אוכל שהוא ממש טרף בגלל השחיתויות.
יש גם משגיחים נורמליים וטובים, וגם מועצות דתיות ורבנים שהם בסדר.
למה בדצ בית יוסף יוכל לתת הכשר מירושלים למזון בכל הארץ? אני מבקש שיפתחו את האיזורים, אם ההפרטה קשה להם- שיפתחו את איזורי הרישום. מי שהרבנות הראשית מסמיכה לתת כשרות, שיוכל לתת כשרות איפה שהוא רוצה.
ח"כ רחל עזריה (כולנו):
מגיעים אלינו סיפורים מסמרי שיער. במסעדת אווזי בכרמיאל הרבנות דרשה שני משגיחים בעלות של 18 אלף שח בחודש. עסק כזה הולך בסוף להשגחה אלטרנטיבית, ומקבל השגחה באלפיים שח בלבד.
יש פה מונופול, ככה מתנהל מונופול, ולצערי הרב זה מתנהל בתחום של הכשרות.
על פי דוח של משרד האוצר, העלות של מונופול הכשרות הוא 600 מיליון שקל. על הבקבוק סודה שאני שותה פה עכשיו יש 3 כשרויות, כפל הכשרויות עולה לנו ביוקר.
בואו נהפוך את מערך הכשרות לגוף רגולטורי, כמו בנושא קופות החולים. שתתאפשר תחרות.
כן כשרות, אנחנו מעוניינים בכשרות, אבל אנחנו לא מוכנים לא למונופול או לכפל מחירים. אנחנו משלמים שלוש פעמים כדי לקבל את אותו שירות.
הכנסת כלה שהיא הכנסה קלה, משגיחים מדווחים על 26 שעות עבודה ביממה! ומבקר המדינה כבר עלה על זה.
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו):
לבתי המלון מגיעים מיליוני תיירים בשנה, תיירים שאינם יהודים לא יכולים לשתות אספרסו בשבת בבוקר, אפילו אם גם המפעיל הוא גוי. איך אפשר להסביר את זה לתיירים? למה אנחנו צריכים להכריח אנשים שאינם שומרי כשרות לשמור כשרות? אלה עלויות לצרכן, עלויות למעסיק, וזה מבלי להכנס לכל מה שקורה בכסף שחור. אני אומר לרבנות בסוף התוצאה היא שאתם לא תהיו רלוונטיים.
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה):
הרבנות הראשית מפריכה את כל הנתונים של משרד האוצר. אין דבר במדינה שהעלות שלו מביא תפוקות כמו הכשרות. זה גורם לאנשים לבוא ולהשתמש בכשרות. יש תוספת כשרויות שאנשים באים מרצון, השגחת בדצ כדאית לבעל העסק מבחינה מסחרית. הנתונים שעליהם מבוססים התחקירים הם הסתה נגד הכשרות, רוצים לקעקע את הכשרות, רוצים לעשות רפורמה בהלכה של הכשרות.
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד):
יש פה אנומליה, אי הסדרה של השוק, ומצד שני אנשים רוצים לאכול אוכל כשר. כמי שאוכלת כשר, אני רוצה שהכשרות לא תהיה כלי של הבירוקרטיה הדתית בישראל. הגענו לשימוש מניפולטיבי. אחי פתח פיצרייה, הייתי עדה לקשיים שהערימו עליו ולהוראות הבלתי סבירות ומה הוכתב לו. זה לא סיפורים ששמעתי, זה אח שלי. אנחנו מגיעים למציאות שהמחיר הוא מניפולציה על אוכלי הכשרות.
אנשי הרבנות, במו ידיכם אתם כורתים את הענף שעליו אתם יושבים.
הרב צפניה דרורי מצא פתרונות בצפון, פתרונות הלכתיים יצירתיים, ואז באים ולוקחים את ההכשר.
המצב שבעלי העסק משלמים למשגיח, זה שימוש עלוב לכאורה בשם ההלכה.
אני מבקשת להקים רשות לנושא של הכשרויות.
ח"כ תמר זנדברג (מרצ):
אני באתי בצניעות, אני לא אוכלת כשר. אני רואה בכשרות שירות דת, זה שירות שגם אם אני לא משתמשת בו- חובה על המדינה לדאוג לכך שהוא יסופק בצורה המיטבית. ברגע שהשירות הוא ממלכתי והמדינה לא הפרידה את הדת והמדינה- זה חל על כולנו.
הרבנות היא גם הרגולטור וגם נותן השירות, וזה הפך לאמצעי שליטה. והעדויות הן רבות. הדוח של משרד האוצר צריך להרעיד את אמות הסיפין. הכשרות עולה לנו כמעט 3 מיליארד ₪.
נוצר שר"פ כשרות חד צדדי של כשרויות הבדצ, וכשרצו אנשים לתת כשרויות בהתארגנויות קהילתיות זה נפסל. התחרות היא חד צדדית וכל דאלים גבר.
הכל חוגג תחת המונופול, הרבנות היא אמצעי שליטה שקובע גורלות של עסקים.
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
אין ספק שהציבור רוצה לאכול כשר, להגיד למסעדה תפתחו בשבת ואנחנו ניתן לכם כשרות לימות החול, זה מראה על בורות בהלכות כשרות.
ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה):
אני שומע את הדיון והטענה המרכזית שעולה בו זה שיש מונופול. יש יוקר המחיה, ויש עוד כמה מונופולים כאלה. גם המשטרה היא מונופול, היא נותנת הוראות איזה אבטחה צריך, כמה שומרים צריך, כשעושים אירוע מוציאים הון על אבטחה, ואף אחד לא מדבר במקום לבדוק את החסה. כמה זמן צריך לחטט בתיק של גברת שבאה לקניון, 4 שניות זה מספיק?
יש תקן לכל דבר במדינת ישראל, למקלטים ולמסננים, אז אל תגידו לי מה החסה ומה התולעת. השאלה היא איך מתייחסים לנושא, נושא הכשרות הוא כמו נושא הבטחון. הכשרות היא דבר בסיסי שאנשים לא רוצים להכשל בו, ואת הבסיס תקבע הרבנות הראשית. הבדצים הם לא עניין שלכם, מי שירצה יקנה יותר טוב. המונופול הזה הוא הבייסיס, ועליו אחראיים רק הרבנות הראשית.
ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי):
לקחנו את הדיון על הכשרות למלחמה, וחבל. ציבור רחב מבקש לאכול כשר והשאלה היא איך לאפשר את זה באופן נכון. כולנו רוצים רבנות ראשית טובה, ערכית וחזקה.
הצטברו ברבות השנים בעיות מטורפות במערך הכשרות, שאם לא כך לא היינו צריכים את כל הכשרויות האלטרנטיביות הן מצד זה והן מצד זה.
עתניאל שנלר הגיש הצעת חוק מצויינת בכנסת ה 18, ההצעה לא התקדמה לצערי. הגשתי אותה שוב,
יש ליצור ניתוק בין המשגיחים למושגחים. יש להקים רשות כשרות תחת המשרד לשירותי דת, הרשות תכשיר ותפקח ותעסיק את המשגיחים.
ברור לחלוטין שהמציאות שבה יש אינסוף גופי כשרות מרבה חומרות. בואו נגדיר דרגות כשרות וכולנו נפעל לפיהן.
ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני):
אין ספק שצריך רפורמה במערך הכשרות. הרבנות מקבלת אחריות בלעדית וזה מונע הוזלת עלויות. יש דברים הזויים שקורים בשטח, ולכן חייבים רפורמה.
משה דגן (מנכ"ל הרבנות הראשית):
הרבנות מעניקה כשרות בארץ ובעולם. הכשרות בארץ טובה לאין ערוך מהכשרויות בעולם. אנחנו מודעים לכך שיש דברים שצריך לתקן. אבל השאלה היא מה המגמה, למה לקרוא לזה מונופול, למה לשבור?
יש מה לתקן, ולכן הרב הראשי הרב לאו הקים ועדה לשיפור ותיקון, הועדה קמה בחודש מרץ. יושבי הועדה הם מומחים ויודעים איך לתת את הפתרונות. הפתרונות יגיעו ממקום של מומחיות ומקצועיות, על ידי רבנים. הועדה שמעה בקשב רב את כל הגורמים.
הועדה נמצאת בשלהי עבודה ואני מאמין שההמלצות שיצאו יעשו טוב לכשרות. אני מאמין שבחודשיים הקרובים נקבל את ההמלצות.
הצעת החוק של ח"כ סמוטריץ מקובלת על הרבנות, הנהלים וההנחיות יהיו אחידים. צריך יהיה להוסיף אלמנטים נוספים. אסור להתייחס לכשרות כמו סרח עודף. טיוטת הדוח של האוצר היא מופרכת.
הועדה המייעצת תציע את החלופות שלה, המלצות הועדה יעשו שכל. ככל שלא יהיו תקציבים כדי להוציא את ההמלצות לפועל, ההמלצות יישארו תקועות.
הרב אהרון ליבוביץ (השגחה פרטית):
אנחנו נותנים כשרות איכותית וערכית, בתי העסק שמחים בכשרויות שלנו ומתגאים לקבל מאיתנו את ההשגחה.
מעין נשר (משרד האוצר):
המשרד עשה ניסיון לאמוד את עלויות הכשרות מתוך עלויות המזון. רצינו לבחון כמה עולים השירותים, על בסיס עבודה חשבונאית מפורטת שלא נעשתה בעבר.
התגובה הרצינית היחידה שקיבלנו לטיוטת הדוח היתה מהתאחדות המלונות.
המשרד יוציא בשבועות הקרובים גירסה נוספת ומפורטת יותר ונזמין הערות.
מירי שלם (המכון לאסטרטגיה ציונית):
רק ל 9% מהמוצרים שנבדקו יש רק כשרות של הרבנות. ל 91% מהמוצרים יש יותר מכשרות אחת. זה מייתר את הכשרות של הרבנות, כמעט אף אחד לא סומך עליה כשהיא עומדת לבד.
אבשלום דולב (ארגון המשחטות):
ההפרטה של הכשרות בישראל כבר קיימת בשטח. כל מותגי הכשרות הם מותגים מופרטים שעוסקים בהעצמת המותגים על ידי חומרות. התעשיות קורסות תחת החומרות.
הכנסת צריכה להסדיר במהירות שלא תהיה הפרטה פרועה כפי היא כיום.
יעקב קורץ (התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים):
אנחנו מעסיקים קרוב לאלפיים משגיחי כשרות, שברוב המקרים רק מקבלים משכורות ולא עושים עבודה.
לעיתים המשגיחים אינם משגיחים בכלל. אסור למשגיח לעשות עבודה נוספת ואני קורא לתקן את זה.
נועז בר ניר (התאחדות המלונות):
עלות הכשרות למלונות היא לפחות 4% וזה מייקר את עלות החופשות. תפתחו לנו את איזורי הרישום, אין סיבה שלא, זו אותה רבנות ראשית ותפתחו לתחרות. אין לנו בחירה.
לפי הרף הגבוה של הנחיית הרבנות הראשית אסור לנו להגיש קלחי תירס, תותים וכו'.
ח"כ איתן כבל:
אנו נעקוב אחרי ההתפתחות, ומבקשים לראות את המלצות הועדה של הרבנות.
בואו לא ניתמם, מי שמרסק את הרבנות הראשית זה ההתנהגות של הגורמים בתוכה, והגורמים שמתחרים מבחוץ.
אני רוצה רבנות חזקה, אבל כולנו יודעים מה מעמדה של הרבנות הראשית כפוסקת הלכה ראשית. זה דיון עמוק. אילו הרבנות היתה סמכות עליונה הדיון הזה לא היה מתקיים.
לצערי הרבנות היא הכשרות הבסיסית, ואז כל אחד מוסיף. יש פה הרבה הסוואה והיתממות כאילו הכל בסדר.
חצי מהדברים נובעים מהתנהלות, התנהלות של עובד מעביד, חצי מהדברים היו נפתרים אם היתה מערכת מסודרת.
היום יש הפרטה דה פקטו, המציאות הפוליטית לא מאפשרת הפרטה דה יורה.
אם זה יימשך כך פשוט תהיה התקוממות. אני אפגש עם הרבנים הראשיים ונעקוב מקרוב, אתם יכולים לטמון את הראש בחול, ההפרטה מתקיימת יום יום שעה שעה, וכל אחד קונה רק את ההכשר שהוא רוצה.
