חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות

מסקנות וועדת ניסים בדבר חקיקת גיור ממלכתי

בחודש אוגסט 2017 לאחר משבר פוליטי מתמשך ובעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי התנועה הקונסרבטיבית והתנועה הרפורמית להכרה בגיוריהן, מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את השר לשעבר משה ניסים, בנו של הרב הראשי לשעבר, הרב יצחק ניסים, לעמוד בראש וועדה אשר תיתן את המלצותיה לחוק גיור ממלכתי. בתאריך 03.06.18 הגיש השר לשעבר ניסים את מסקנותיו לראש הממשלה. מובאים כאן בקצרה עיקרי הצעת החוק כפי שנוסחה על ידי צוותו של השר לשעבר ניסים.

קציר מסקנות וועדת ניסים

חוק הגיור הממלכתי

 

הקדמה

עוד בתקופת המקרא ידוע לנו על גיורים וגרים, ושערי הכניסה לעם היהודי תמיד היו פתוחים לרווחה. יתרה מכך, תורת ישראל ציוותה אותנו לאהוב את הבאים להסתפח לעמנו, את הגר. אומנם, התורה לא ציינה  אף לא ברמז כיצד מתגיירים. עובדה זו הציבה פתח לפסיקות ולפרשנויות של חכמי ישראל מתקופת התלמוד ואילך ברשת הענפה של פוסקים גדולים ונישאים שבכל דור ודור. הגישה הבסיסית בנושא הגיור של חכמינו הייתה בדרך כלל חיובית וידידותית,  ובמרוצת הזמן חל שינוי בגישה בכורח הנסיבות של אותו זמן. כבר בתקופת התלמוד נחלקו הלל ושמאי בגישתם לגיור. שמאי החמיר, הלל כדרכו הקל, ונכון היה לקבל גרים אף שלא התחייבו לשמור את כל המצוות. רבנים רבים עסקו בנושא הגיור, ניתן למנות מספר פוסקים שנקטו בגישה יותר מחמירה לעניין קבלת עול מצוות כמו הנצי"ב מוולוז'ין ,הרב אברהם יצחק הכהן קוק, וניתן למנות  פוסקים אשר ראו לנכון להקל בגיור, כנראה בשל המציאות שחוו בזמנם, ריבוי נישואי התערובת כמו הרמב"ם.

רקע היסטורי

לאחר קום המדינה כאשר הוחל בחקיקת חוקים בידי הכנסת נפקד מקומו של הגיור מחוקי ישראל. בשנת 1953 נחקק חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), והוא החוק שניתן אולי לכנותו כאבי הסטטוס קוו שעל עניינו נאמר בהסכם האבות המייסדים כי נחקק "כדי למנוע חלילה, את חלוקת בית ישראל לשניים". על אף העובדה כי נושא הגיור לא מצא ביטויו בספר החוקים של ישראל, מקובל היה  וכנראה שלא היו על-כך עוררין,  כי נושא הגיור הוא בתחום סמכותה של הרבנות הראשית לישראל וזו העניקה את סמכות הגיור בידי בתי-הדין הרבניים ובידי רבני הערים חליפות ותמורות.

המונח גיור הופיע בפעם הראשונה בחוקי ישראל בחוק השבות, התש"י- 1951, בו מופיעה המילה "שנתגייר" במסגרת הגדרת "יהודי". הגדרה זו הוכנסה לחוק עקב הויכוח הסוער שהיה בסוגיית  "מיהו יהודי" שבעקבותיו התווסף לחוק השבות בשנת 1970 סעיף קטן שהגדיר מי הוא יהודי, "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר ואינו בן דת אחרת", אבל גם כאן נאמר "שנתגייר", אך לא פורש על ידי מי והאם נתגייר כהלכה אם לאו. היעדרה של הוראת חוק כלשהי בנושא הגיור, מי מוסמך לגייר ומהו הגיור, מעלה תמיהה כיצד נושא רב חשיבות זה, לא זכה להתייחסות המחוקק.

 

הצעת חוק הגיור הממלכתי התשע"ח-2018

תקציר מסקנות הוועדה כפי שנאספו על ידי מכון על משמר הכנסת:



הרכב הוועדה:

  • הרכב הוועדה למינוי דייני גיור תהיה של אחד עשר חברים. בהגדרה עצמה אין אמרה המחייבת נוכחות של דמויות מהעולם האורתודוכסי או מהעולם הקונסרבטיבי והרפורמי חוץ משני הרבנים הראשיים לישראל. בנוסף, נאמר כי הוועדה תוכל לפעול אף אם מספר חבריה פחת כל עוד היא מונה לפחות שבעה חברים ובהם השר או נציגו. לפי סעיף זה, הוועדה תוכל להמשיך לפעול גם אן לא יהיו נוכחים בה הרבנים הראשיים לישראל ואו, נציגים משלל הזרמים ביהדות.  עוד מצוין כי נציגי הציבור בהרכב הוועדה, האם אלה אשר יתנו ביטוי למגוון הזרמים השונים ביהדות.

  • השר או נציגו
  • שר המשפטים או נציגו
  • נשיא בית הדין הרבני הגדול או נציגו
  • נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל או נציגו
  • יושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת
  • יושב ראש הסוכנות היהודית לישראל
  • נציב שירות המדינה או נציגו
  • ראש רשות הגיור
  • יושב ראש נתיב- המרכז הלאומי לזהות וגיור
  • שני נציגי ציבור שימנה השר בהסכמת יושב ראש הסוכנות היהודית לישראל, המייצגים את הזרמים בעולם

 

ראש הרשות:

יתמנה בידי ראש הממשלה בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, ויתמנה לתפקיד של שש שנים. ראש הרשות יהיה אחראי על הרשות ועל ביצוע תפקידיה כאמור בחוק וכן יקבע את סדרי ונהלי בית הדין לגיור. לא קיימת התניה לכך שראש הרשות מחויב להיות רב או דיין.

 

סמכויות הרשות:

  • גיור של אזרחי ישראל אשר אינם יהודים
  • הפעלת בתי הדין לגיור
  • הסדרת מערך הלימוד וההכנה לגיור
  • פיקוח מנהלתי על הליך הגיור בצבא ההגנה לישראל
  • הסדרת שירותי מילה וטבילה
  • מתן תעודות לפקודות ההמרה
  • רישום לנישואין של מתגיירים המבקשים להירשם ברשות הגיור
  • גיור של נתינים זרים

לרשות הגיור תהיה הסמכות לרשום לנישואין מתגיירים ולא לרבנות המקומית באזורם בנוסף, גם נתין זר אשר אינו אזרח ישראל יוכל להתגייר ברשות הגיור. נוסף על בתי הדין המחוזיים, יוקמו תחת סמכותו של רשות הגיור: בית הדין הגדול לערעורי גיור בירושלים אשר יחליף את הרבנות הראשית, בית דין לגיור קטינים ובתי דין צבאיים לגיור. כמו כן, גיור פרטי שלא נעשה בידי רשות הגיור לא יהיה מוכר בישראל.

 

  • סמכויות הרשות: 
    גיור של אזרחי ישראל אשר אינם יהודים
    הפעלת בתי הדין לגיור
    הסדרת מערך הלימוד וההכנה לגיור
    פיקוח מנהלתי על הליך הגיור בצבא ההגנה לישראל
    הסדרת שירותי מילה וטבילה
    מתן תעודות לפקודות ההמרה
    רישום לנישואין של מתגיירים המבקשים להירשם ברשות הגיור
    גיור של נתינים זרים

בנוסף: בית הדין גדול לערעורי גיור בירושלים, בית דין לגיור קטינים ובתי דין צבאיים לגיור.

*גיור פרטי שלא נעשה בידי רשות הגיור לא יהיה מוכר בישראל.

מחוזות

  • לרשות יהיו חמשה מחוזות של בתי דין לגיור בחמישה אזורים:
  • מחוז ירושלים, מחוז מרכז, מחוז חיפה והצפון, מחוז הדרום, מחוז אשדוד.
  • בכל מחוז יהיה בית דין אחד לגיור או יותר.
  • בית דין לגיור מוסמך לדון בבקשות לגיור של אזרחי ישראל או של נתינים זרים.

דייני הגיור

דיין גיור יתמנה על ידי הוועדה, ויהיה כשיר להתמנות במידה וגילו מעל 35 ועומד בקריטריונים הבאים:

  • אדם הכשיר להתמנות לדיין לפי חוק הדיינים התשט"ו-1955
  • מי שכיהן בעבר כדיין גיור במערך הגיור הממלכתי מכוח החלטות הממשלה. 
  • רב שהוסמך על ידי הרבנות הראשית לישראל שעבר בחינה בנושאי גיור ומילה
    רב עיר שעבר בחינה ברבנות הראשית לישראל בנושאי גיור 
  • תלמיד חכם מובהק הבקי בדיני הגיור
  • רב עיר אשר מתקיימים בו הקריטריונים שצוינו, יוכל לשמש כדיין גיור מתוקף תפקידו במידה ויש ברצון רב העיר להיות דיין גיור, עליו לפנות לראש הרשות. דיין אשר הורשע בעבירה פלילית או עבירה משמעותית מפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה, לא יהיה ראוי לכהן כדיין גיור.

 

סיום כהונת הדיין

  • הדיין יגיע לגיל 70
    הדיין יתפטר מתפקידו
  • בהיבחרו או במינויו של הדיין לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת
  • לפי החלטת הוועדה
  • על פי החלטת בית דין משמעתי

 

בית הדין לגיור

  • בית דין לגיור ידון בהרכב של שלושה
  • בכל הרכב של רבני עיר ימנה ראש הרשות דיין גיור אחד שאינו רב עיר
  • ראש הרשות יקבע את אבות בתי הדין לגיור, ואולם אם נמצא בהרכב רב עיר הוא יהיה ראש ההרכב. במידה ומכהנים בהרכב שני רבני עיר, יקבע ראש הרשות את אב בית הדין מבניהם.  
  • דיין גיור לא ישב בהרכב אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בשל עניין אישי או בשל סיבה אחרת

 

הליך הגיור

  • הגיורים שייערכו בבתי-הדין לגיור יהיו לפי דין תורה.
  • אדם המבקש לעבור הליך של גיור יגיש בקשה לרשות הגיור
  • מתגייר רשאי לבחור להתגייר בכל מחוז, ללא קשר למקום מגוריו. 
  • הליך הגיור ייעשה לאחר סיום לימודים באחד המכונים ללימודי יהדות;
  • שלושים ימים מסיום הליך הגיור, יימסר תיק בית הדין לראש רשות הגיור אשר יבדוק אם הושלמו ההליכים שנקבעו בהתאם להחלטת בית הדין.
  • מתגייר שבית הדין החליט שלא לגיירו רשאי להגיש ערעור על החלטת  . בית הדין לגיור שלושים ימים מיום שהומצאה למתגייר. הערעור יוגש לבית הדין הגדול לערעורי גיור., והחלטת בית הדין הגדול לערעורי גיור תהיה סופית ואין לבטלה.

 

בית דין צבאי לגיור

  • הרב הצבאי הראשי רשאי לפנות לראש הרשות בבקשה לקבוע הרכב של בית דין צבאי לגיור.  
  • בכל הרכב של בית דין צבאי לגיור ישבו דיין גיור אחד שיבחר ראש הרשות או הרב הצבאי הראשי, והוא יהיה ראש ההרכב, ושני רבנים צבאיים  שיבחר הרב הצבאי –בשירות קבע או בשירות מילואים.

 

ההכרה בזרמים בעולם

גיור אשר ייערך על ידי קהילה מוכרת בחו"ל כגון קהילה רפורמית או קונסרבטיבית, יהיה מוכר לצורך חוק השבות.

בהגדרת  המושג "קהילה יהודית מוכרת", נכתב כי זוהי קהילה מבוססת ופעילה, בעלת זהות יהודית משותפת וידועה שלא מסגרות קבועות של ניהול קהילתי ואשר משתייכת לאחד מן הזרמים המוכרים באוכלוסייה היהודית העולמית משמע, הגדרה זו כוללת בתוכה את קהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות.

לצפייה באינפוגרפיקה של מכון על משמר הכנסת באיכות גבוהה לחצו לצפייה
לצפייה בגרסה באנגלית לחצו לצפייה
לקריאת הדו"ח המלא של השר ניסים לחצו לצפייה

 

מהו מכון על משמר הכנסת?

מכון מעקב אזרחי אחר עמדות, התבטאויות, הצעות חוק והצבעות של נבחרות ונבחרי ציבור בתחום הדת והמדינה

המדיניות הממשלתית בתחום יחסי הדת והמדינה בישראל אינה משקפת את התמורות שחלו בחברה הישראלית בעשרים השנים האחרונות. מחוקקות ומחוקקים רבים עוד לא הבחינו בשינוי, אך רוב חוצה מגזרים תומך בהגדרה מחודשת ליחסים בין דת ומדינה בישראל.

בין הציבור ובין נבחריו נפער פער. חלק מנבחרות ונבחרי הציבור כלל לא ניסחו לעצמם משנה סדורה בתחום הדת והמדינה, לאחרים משנה מוצקה וברורה אך לא תמיד ידועה. בשני המקרים אין לציבור הרחב כלי יעיל לעקוב אחר עמדותיהם והצבעותיהם של נבחריו.

מכון על משמר הכנסת: מרכז ומציג מידע אודות עמדותיהם ופעולותיהם של נבחרות ונבחרי הציבור במכלול הנושאים הנוגעים ליחסי דת ומדינה בישראל.

מכון על משמר הכנסת משרת את הדמוקרטיה הישראלית:
דמוקרטיה איתנה יודעת לחדד את האחריותיות (Accountability) ואת השקיפות (Transparency) בין האזרח לנבחריו. מכון על משמר הכנסת מסייע להגשים ערכים אלו באמצעות מרכז מידע אינטרנטי שמשתף את הציבור בעמדותיהם העקרוניות, ביוזמותיהם הפרלמנטאריות, בהתבטאויותיהם הציבוריות ובמכלול הצבעותיהם של חברי וחברות הכנסת בנושאי דת ומדינה.

המכון מרכז מידע באופן רצוף, שקוף ופתוח לציבור בענייני חקיקה, מדיניות, התנהלות הכנסת, לרבות דף אישי לכל חבר וחברת כנסת שבו יוצגו:

עמדות והשקפת עולם – ריכוז עמדות היסוד הערכיות של חברי וחברות הכנסת בשורה של נושאים עקרוניים, הנוגעים לדמוקרטיה, לחופש הדת ולחופש מדת בישראל.

יוזמות והצעות חוק – מעקב אחר הצעות החוק והיוזמות אותן מקדמים חברי הכנסת בתחומים המבקשים להשפיע על יחסי דת ומדינה בישראל.

הצבעות – איסוף, הצגה ומעקב שוטף אחר אופן ההצבעה של כל חבר כנסת כאשר נושאי דת ומדינה מגיעים לשלב המעשה התחיקתי עצמו, ההצבעה.

תקשורת – כינוס ציטוטים נבחרים והתבטאויות מפתח של חברי הכנסת בנושאי חופש דת וחופש מדת, הן מהעיתונות הכתובה והאלקטרונית והן ממרחבי המדיה החברתית.

עבודה פרלמנטרית – שיקוף ההתנהלות הפוליטית היום-יומית של חברי וחברות כנסת ישראל בנאומיהם במליאה, בהצעות לסדר, בשאילתות ובפרוטוקולים רשמיים מהועדות.

ניתוחים ופרשנויות – יצירת פרופיל פעילות אישי לכל חבר וחברת כנסת, הכולל הסברים על ההשלכות השונות של הצעות חוק שיזמו או שאליהן הצטרפו.

מכון "על משמר הכנסת" מחויב לקוד אתי של יושרה ושקיפות. הנתונים יוצגו כהווייתם, לעיתים בצד פרשנות, אך ללא הטיה פוליטית וללא משוא פנים.

מכון על משמר הכנסת הוא מבית התנועה המסורתית ונתמך על ידי פדרציית ניו יורק:

תקציר...
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר