לאור בקשת האב, הורה בית הדין לאם על עריכת ברית מילה לילד. על החלטה זו הגישה האם עתירה לבג"ץ בטענה כי לבית הדין הרבני אין סמכות עניינית להורות על עריכת ברית מילה לילד.
במסגרת ההליך בבימ"ש העליון, הגיש היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת, שבה טען כי לאור פסיקת השופט חשין בעניין אמיר יש לפרש את סמכויות בית הדין הרבני בצמצום, ולפיכך יש לקבוע כי לבית הדין הרבני אין סמכות להורות על עריכת ברית מילה לילד במסגרת הליך גירושין בין בני זוג.
לאור הספק שהתעורר בדבר סמכותו של בית הדין הרבני, מוצע כי ייקבע בחוק במפורש שבית הדין הרבני מוסמך, במסגרת הליך הגירושין, לדון בנושאי שמירת ערכי הזהות היהודית של המשפחה.
הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות לבתי דין לדון בנושא ערכי הזהות היהודית), התשע"ד–2014
תיקון סעיף 3 –
1. בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 , בסעיף 3, אחרי "לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג" יבוא "ושמירת ערכי הזהות היהודית של המשפחה".
דברי הסבר
במסגרת הליך גירושין המתקיים בימים אלו בבית הדין הרבני, הגיש אחד מבני הזוג בקשה לבית הדין, שיורה על עריכת ברית מילה לילדו בניגוד לעמדת בן הזוג השני שהתנגד לכך, ככל הנראה, לצורך צבירת נקודות במאבק הגירושין שהתנהל בין בני הזוג.
לאור בקשת האב, הורה בית הדין לאם על עריכת ברית מילה לילד. על החלטה זו הגישה האם עתירה לבג"ץ (בג"ץ 8533/13 פלוני נ' פלונית), בטענה כי לבית הדין הרבני אין סמכות עניינית להורות על עריכת ברית מילה לילד.
במסגרת ההליך בבימ"ש העליון, הגיש היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת, שבה טען כי לאור פסיקת השופט חשין בעניין אמיר (בג"ץ 5507/95 עליזה אמיר נ' בית הדין האזורי בחיפה, פ"ד נ(3) 321 (1996)), יש לפרש את סמכויות בית הדין הרבני בצמצום, ולפיכך יש לקבוע כי לבית הדין הרבני אין סמכות להורות על עריכת ברית מילה לילד במסגרת הליך גירושין בין בני זוג.
ברית המילה היא המצווה הראשונה שנצטווה אבי האומה היהודית אברהם אבינו, לפני כשלושת אלפים ושמונה מאות שנים.
מאז ועד היום, מסרו היהודים את נפשם על קיום מצווה זו, גם בתקופות קשות בהיסטוריה של העם היהודי שבהן ניסו גורמים שונים לגזור גזירות ולאסור על עריכת ברית המילה.
למרות כל הניסיונות, הגזירות והקשיים, מצווה זו מקוימת בקרב כל עם ישראל במסירות נפש, וזו המצווה היחידה שמקיימים כל הזרמים, החוגים והעדות, דתיים כחילונים, ועל פי סקרים, כמעט 100% מכלל המגזר היהודי מקיימים מצווה זו.
לאור הספק שהתעורר בדבר סמכותו של בית הדין הרבני, מוצע כי ייקבע בחוק במפורש שבית הדין הרבני מוסמך, במסגרת הליך הגירושין, לדון בנושאי שמירת ערכי הזהות היהודית של המשפחה.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב באייר התשע"ד – 12.5.14
