חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 15.5.14

תזכיר חוק: ביטול "מירוץ הסמכויות" בגירושין ע"י בוררות ומתן העדפה לבתי משפט לענייני משפחה


חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ד - 2014

הצעת חוק זו מבקשת לבטל את מירוץ הסמכויות הקיים בין בתי הדין הרבניים והשרעיים באופן שבו ערכאת השיפוט המוסמכת לדון בעניינים המצויים בסמכות מקבילה של בתי הדין ובית המשפט לעניני משפחה תיקבע על ידי החוק ולא תהיה תלויה יותר במידת "זריזותו" של אחד הצדדים להגיש את התובענה בעניינים אלה.
על פי המוצע, תהיה חובה על צדדים לסכסוך משפחתי לפתוח תובענה בעניין של סכסוך משפחתי בדרך של בקשה ליישוב סכסוך ולא בהגשת כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע הרלבנטית (להלן – פגישת מהו"ת) ויוצע לצדדים להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, לרבות בגישור. 
אם בני זוג לא הגיעו להסדר מוסכם בהליך ליישוב הסכסוך, מי שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב סכסוך יהיה רשאי להגיש תביעה לערכאה השיפוטית שבה התקיים ההליך ליישוב הסכסוך ובלבד שעל פי דין יש לה סמכות שיפוט בעניין.
יחד עם זאת, אם התקיים ההליך ליישוב הסכסוך בבית הדין הרבני, בין אם משום שהוגשה לו תביעת גירושין בלבד ובין אם משום שבאותו שלב בחר בן הזוג האחר שלא להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט, והגיש בן הזוג כתב תביעה לבית הדין הרבני וכרך בה עניין שבית הדין הרבני מוסמך לדון בו, הרי שעל אף האמור באותו סעיף, רשאי בן הזוג האחר להודיע תוך 30 יום על רצונו כי העניינים של סכסוכי המשפחה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה הודיע בן הזוג האחר על רצונו כאמור, בן הזוג הראשון יהיה רשאי להגיש את כתב התביעה לבית המשפט, אלא אם כן הסכים בן הזוג שחלק מן העניינים יידונו בבית הדין הדתי.

תזכיר חוק

א.    שם החוק המוצע
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ד - 2014

ב.    מטרת החוק המוצע והצורך בו
ביטול מירוץ הסמכויות:

מטרתה הראשונה של הצעת החוק היא ביטול מירוץ הסמכויות הקיים היום בין בתי הדין הרבניים והשרעיים ובין בית המשפט לעניני משפחה בענייני סכסוך משפחתי שקיימת לגביהם סמכות שיפוט מקבילה בין ערכאות שיפוט אלה.
סמכות השיפוט המקבילה בבתי הדין הרבניים קבועה בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, התשי"ג – 1953, אל מול הסמכות הנתונה לבית המשפט לעניני משפחה לפי חוק בית המשפט לעניני משפחה, כאשר סעיף 3 מאפשר כריכה של "עניין הכרוך בתביעת הגירושין" יחד עם תביעת הגירושין . סמכות השיפוט המקבילה של בתי הדין השרעיים מקורה בשילוב של מספר דברי חקיקה: סימן 52 לדבר המלך במועצתו, סעיף 7 לחוק הפרוצדורה העותומנית, 1917 וכן הוראות סעיפים 3 (ב1) ו- 25 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.
בשתי ערכאות אלה יוצרות הוראות החקיקה שלעיל, מצב של "מירוץ סמכויות" בין בתי הדין הרבנים והשרעיים לבית המשפט לעניני משפחה שמשמעה כי בן הזוג ה"רץ" ומקדים להגיש תובענה בענייני סכסוך משפחתי (בין על דרך הכריכה ובין בשל הקדימות בזמן) לערכאה השיפוטית הנראית לו, מקנה לאותה ערכאה את סמכות השיפוט וחוסם את בן זוגו מלהגיש תובענה באותו ענין לערכאה השיפוטית המקבילה.
תופעת מירוץ הסמכויות קיימת כבר עשרות שנים בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לעניני משפחה, ובעבר – עם בתי המשפט המחוזיים. לגבי בתי הדין השרעיים, תופעת מרוץ הסמכויות נוצרה בעיקר עם תיקון תשס"ב (מס' 5) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה – 1995, אשר הקנה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות שיפוט מקבילה לדון בעניני המשפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימן 52 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922-1947.
יש לציין כי על אף קיומה של סמכות שיפוט מקבילה אצל שאר העדות הדתיות המוכרות (העדה הדרוזיות והעדות הנוצריות המוכרות), הרי שסמכות השיפוט שם אינה יוצרת תופעה של מרוץ סמכויות. כך גם לגבי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים אשר מקנה לבית דין רבני בהסכמת הצדדים כולם.
מירוץ הסמכויות יוצר מציאות קשה בה בני הזוג ממהרים להגיש תביעות משפטיות, גם בשלבים מוקדמים של הסכסוך האישי בטרם הם גיבשו סופית את רצונם, מחשש שבן הזוג האחר יקדים ויפנה לערכאה המשפטית הנוחה לו ובכך יקנה סמכות לאותה ערכאה. מציאות זו מסלימה את הסכסוך שבין בני הזוג, גם אם הוא נמצא בשלב ראשוני, ומונעת מהם את האפשרות למצות הליכים חלופיים ליישוב הסכסוך כמו גישור, ניהול משא ומתן או פניה לייעוץ או לטיפול. כאשר יש לבני הזוג ילדים הרי שהסלמת הסכסוך יוצרת נזק כבד המשפיע ישירות על ילדי בני הזוג. כמו כן מביאה מציאות זו לריבוי התדיינויות סביב שאלת הסמכות, דבר היוצר הן נזק לצדדים והן מעמסה מיותרת על מערכת המשפט.
הצעת חוק זו מבקשת לבטל את מירוץ הסמכויות הקיים בין בתי הדין הרבניים והשרעיים באופן שבו ערכאת השיפוט המוסמכת לדון בעניינים המצויים בסמכות מקבילה של בתי הדין ובית המשפט לעניני משפחה תיקבע על ידי החוק ולא תהיה תלויה יותר במידת "זריזותו" של אחד הצדדים להגיש את התובענה בעניינים אלה.

בקשה ליישוב סכסוך -

המאפיין את הסכסוך המשפטי בנושאים של סכסוך משפחתי הוא העובדה שקדם לו סכסוך אישי ורגשי אשר משפיע באופן ממשי על ההליך המשפטי ומושפע ממנו. כמו כן, הצדדים לסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי, אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה ש"החבילה" מתפרקת, כבני משפחה אשר שותפים לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית . ניתן לומר לכן, כי הסכסוך המשפטי נמצא בצילו של הסכסוך הבין אישי, שהוא בעל משמעות עמוקה ואינו ניתן לריפוי באמצעות סעדים משפטיים.
קיומה של התדיינות משפטית בסכסוך משפחתי, הכוללת הגשת כתבי תביעה בהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים, חקירות פרטיות, וקיום חקירות וחקירות נגדיות בין כותלי הערכאות השיפוטיות יוצר מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, מקצין את עמדות הצדדים ובכך מקשה על האפשרות ליישובו של הסכסוך האישי - רגשי.
יתר על כן, הניסיון מלמד כי גם לאחר ההכרעה השיפוטית, פעמים רבות חוזרים צדדים שניהלו ביניהם מאבקים משפטיים אל הערכאות השיפוטיות השונות, בשל הפרת הסדרים שנקבעו על ידי השופט, הקאדי או הדיין בניגוד לרצון אחד הצדדים.
המחקרים גם מראים באופן מובהק, שיש השפעות קשות להליכי גירושין וכן להתדיינויות שבין ההורים לאחר הגירושין, על מצבם הרגשי של ילדים ועל החרפתן של השפעות אלה ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני.
הנסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם מראה, כי הנהגת השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה (להלן - מיסֵ"ב, בלעז alternative dispute resolution - ADR) לפני הגשת התביעה, ברוב רובם של סכסוכי המשפחה מונעת את הצורך בהתדיינות בבית המשפט ומאפשרת לצדדים לממש באופן הדדי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם. מן הראוי להדגיש, שהליך ליישוב סכסוך אינו מכוון להביא את הצדדים להתפשר על העניינים שברצונם לתבוע בערכאות השיפוטיות או להגיע לשלום בית דווקא, אלא לגבש פתרון מוסכם באמצעות גישור, ייעוץ או מנגנון אחר ליישוב סכסוך.
על כן, יש חשיבות רבה להביא את הצדדים לסכסוך המשפחתי ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה מבלי להגיע לקיומה של התדיינות משפטית, ולהעמיד לרשותם כלים שיסייעו להם בהשגת ההסכמות בשלב מוקדם לפני הגשתם של כתבי בי דין. הכלי באמצעותו מבקשת ההצעה לממש את המטרה האמורה הוא ה"בקשה ליישוב סכסוך" הנוהגת בבתי המשפט לעניני משפחה לפי תקנות 258כ – כ"ה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי), אשר לפי המוצע תופעל בהדרגה בכל בתי הדין הדתיים ובתי המשפט לעניני משפחה בגבולות סמכותם על פי כל דין .
ההצעה מבקשת לאמץ בעניין זה את עיקרי המלצות צוות היגוי לענין הגישור בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הדתיים, בראשותו של כב' השופט יצחק שנהב – סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (בדימוס).
על פי המוצע, תהיה חובה על צדדים לסכסוך משפחתי לפתוח תובענה בעניין של סכסוך משפחתי בדרך של בקשה ליישוב סכסוך ולא בהגשת כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע הרלבנטית (להלן – פגישת מהו"ת) ויוצע לצדדים להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, לרבות בגישור.

ג.    עיקרי החוק המוצע

עיקר 1:
מוצע לקבוע כי המבקש להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לערכאה שיפוטית – אם לבית משפט לעניני משפחה ואם לבין דין דתי, יגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך לאותה ערכאה השיפוטית אליה הוא מבקש להגיש את התובענה. על פי המוצע תוגש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לעניני משפחה או לבתי הדין הדתיים, כל ערכאה בהתאם לסמכויותיה, בכל סוגי העניינים של הסכסוך המשפחתי, בין אם הם נמצאים בסמכות שיפוט ייחודית של הערכאה השיפוטית, בין אם הם נמצאים בסמכות שיפוט מקבילה ובין אם הם נמצאים בסמכות הערכאה השיפוטית מכח הסכמת הצדדים.
יחד עם זאת מוצע שכאשר בן זוג מגיש את הבקשה לבית דין דתי יהיה בן הזוג השני רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה ואם עשה כן - בו תתקיים פגישת המהו"ת.
מוצע לקבוע לעניין זה הגדרה רחבה של "ענייני הסכסוך המשפחתי" כאשר המכנה המשותף של כל העניינים בהם תוגש בקשה ליישוב סכסוך הוא היותם סכסוכים שבין בני משפחה הקשורים ליחסים הבין אישיים.
מדובר בעניינים הבאים:
(1)    תובענה בענין יחסי ממון בין בני זוג לרבות תובענה כספית או רכושית שנובעת מהקשר בין בני זוג;
    (2)    תובענה למזונות או למדור;
    (3)    תובענה בענין קטין שנושאה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין
    להורהו או יציאת קטין מן הארץ או תובענה אחרת בענין קטין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן – חוק הכשרות המשפטית);
    (4)    תובענה לאבהות או לאמהות;
עם זאת, כאשר מדובר באישור הסכם בלבד, לא יהיה צורך לפתוח הליך של בקשה ליישוב סכסוך ויחולו הכללים הרגילים הנוגעים לאישור ההסכם, לרבות הדרישה לפי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפיו הסכם הנוגע לאפוטרופסות על קטין יאושר על ידי בית המשפט לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין.
    מן הרשימה הוצאו סכסוכי ירושה שהם חורגים מן המעגל של סכסוך בין בני זוג הקשור ביחסי הזוגיות או בקשר עם ילדי בני הזוג וכן תובענות לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א – 1991, בשל סדרי הדין ולוח הזמנים המיוחדים לפי האמנה.
בבקשה יודיע המבקש על קיום הסכסוך והוא לא יהיה רשאי לפרט את הטענות או העובדות הקשורות בסכסוך המשפחתי או בשאלת הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון או כל פירוט נוסף אחר.
3.    בעקבות הגשת הבקשה ליישוב סכסוך יוזמנו הצדדים לפגישת מהו"ת שתתקיים ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית במסגרתה ייערך על ידי גורם מקצועי מהתחום הטיפולי אבחון ראשוני של הסכסוך המשפחתי ובדיקה עם הצדדים של רצונותיהם וצרכיהם. כן יינתנו להם מידע והכוונה על הדרכים האפשריות העשויות לסייע להם ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השפעותיו לרבות באמצעות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי ועוד.
בתום המפגש או המפגשים שייערכו, יוצע לצדדים להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, אם במסגרת יחידת הסיוע ואם באמצעות שירותים הקיימים בקהילה ובמגזר הפרטי, אשר יוצעו להם, הכל בהתאם לתקנות שייקבעו.
במשך תקופה של 45 יום שנועדה לפגישת המהו"ת או בהסכמת הצדדים, במשך תקופה ארוכה יותר יותר שנועדה להמשך ההליך ליישוב הסכסוך (להלן – תקופת עיכוב ההליכים) לא יוכלו הצדדים להגיש כתבי תביעה ולנהל הליכים משפטיים ביניהם כך שתקופה זו תיועד לנסיון ליישב את הסכסוך ולהגיע להסכמות ביניהם, מתוך הרגיעה הנדרשת לתהליך כזה מבלי שגורמים הקשורים מטבעם בהתדיינות משפטית והנוטים לגרום להסלמת הסכסוך, יפגעו ביכולת הצדדים למצות את ההליך ליישוב הסכסוך.
עיקר 2:
כפי שהוזכר קודם לכן, קיים היום "מירוץ סמכויות" בין בתי הדין הרבניים והשרעיים לבין בית המשפט לעניני משפחה. כדי למנוע תחרות זאת מוצע, כי אם בני זוג לא הגיעו להסדר מוסכם בהליך ליישוב הסכסוך, מי שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב סכסוך יהיה רשאי להגיש תביעה לערכאה השיפוטית שבה התקיים ההליך ליישוב הסכסוך ובלבד שעל פי דין יש לה סמכות שיפוט בעניין.
יחד עם זאת, אם התקיים ההליך ליישוב הסכסוך בבית הדין הרבני, בין אם משום שהוגשה לו תביעת גירושין בלבד ובין אם משום שבאותו שלב בחר בן הזוג האחר שלא להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט, והגיש בן הזוג כתב תביעה לבית הדין הרבני וכרך בה עניין שבית הדין הרבני מוסמך לדון בו לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, התשי"ג – 1953 הרי שעל אף האמור באותו סעיף, רשאי בן הזוג האחר להודיע תוך 30 יום על רצונו כי העניינים של סכסוכי המשפחה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה הודיע בן הזוג האחר על רצונו כאמור, בן הזוג הראשון יהיה רשאי להגיש את כתב התביעה לבית המשפט, אלא אם כן הסכים בן הזוג שחלק מן העניינים יידונו בבית הדין הדתי.
הוראה דומה מוצע לקבוע גם במקרה שהתקיים הליך ליישוב סכסוך בבית דין שרעי.

ד.    השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
    סעיף 25 לחוק בית המשפט יתוקן.

ה.    השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי
לשם מימוש הליך הבקשה ליישוב סכסוך תידרש תוספת תקנים ותקציב מתאים. גובה התקציב ייקבע בהתאם לתוכנה של פגישת המהו"ת ולסיוע יחידות הסיוע בערכאות השיפוטיות ליישוב הסכסוך בהסכמה, כפי שכל אלה ייקבעו בתקנות.
יחד עם זאת, ביטול מרוץ הסמכויות וקיום ההליך ליישוב סכסוך לפני תחילת ההתדיינות עשוי לחסוך התדיינויות או לפחות לקצרן.

ו.    נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק המוצע:
תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:
תזכיר חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה , התשע"ד - 2014

מטרת החוק -
  1.        מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ליישב סכסוך משפחתי שביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, תוך צמצום הצורך בקיום התדיינות משפטית, ובפרט בערכאות שונות, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לצדדים לסכסוך ולילדיהם.
הגדרות -
  2.        "בית משפט" – בית המשפט לעניני משפחה;
        "בית דין דתי" – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין דתי דרוזי ובית דין של עדה נוצרית, כמשמעותם על פי דין;
        "גירושין" – לרבות ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין וכן התרת נישואין לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית), התשכ"ט-1969 ;
        "חוק בית המשפט לעניני משפחה" – חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה – 1995 ;
"חוק יחידות הסיוע - חוק בתי הדין הדתיים (יחידות סיוע), התשע"א – 2011 ;
        "יחידת סיוע" - יחידת סיוע כמשמעותן בחוק בית המשפט לעניני משפחה ובחוק יחידות הסיוע;
         "ילד" – אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה;
        "עניין של סכסוך משפחתי"- תובענה בין בני זוג או בין בני משפחה בעניינים הבאים -
            (1)    יחסי ממון בין בני זוג לרבות תובענה כספית או רכושית שנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה;
            (2)    מזונות או מדור של בן זוג או של ילד;
            (3)    אחזקת קטין או עניין אחר הנוגע לקטין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 ולמעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א - 1991 ;
            (4)    אבהות או אמהות;
        "ערכאה שיפוטית" – בית משפט או בית דין דתי;
        "תובענה" – תביעה, בקשה ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית באחת הדרכים שנקבעו לכך, למעט ערעור ובקשת רשות ערעור ולמעט תובענה לאישור הסכם.
תובענה בדרך של בקשה ליישוב סכסוך -
   3.        (א)    תובענה בענייני נישואין וגירושין או תובענה בעניין של סכסוך משפחתי המוגשת לערכאה שיפוטית, לרבות למזונות זמניים, תפתח בבקשה ליישוב סכסוך ולקיום פגישת מידע, היכרות ותיאום (להלן – "פגישת מהו"ת") ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך, לרבות בעניין סמכות השיפוט.
        (ב)    הגיש בן זוג בקשה ליישוב סכסוך לבית דין דתי, רשאי בן הזוג האחר להגיש בתוך 30 יום בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט; הגיש בן הזוג האחר בקשה כאמור תתקיים פגישת מהו"ת ביחידת הסיוע שבבית המשפט.
        (ג)    בפגישת המהו"ת תבחן יחידת הסיוע עם הצדדים את צרכיהם ורצונותיהם, וטובת הקטין אם הענין של הסכסוך המשפחתי נוגע לו, ואת האפשרות ליישב את הסכסוך בהסכמה, לרבות בגישור (להלן – "הליך ליישוב סכסוך"); בתקופה של 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, וכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה, לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בענייני הסכסוך המשפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בסכסוך האמור.
        (ד)    על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי צד לבקשה ליישוב סכסוך להגיש תובענה ללא הגשת בקשה ליישוב סכסוך אם בתוך שנה שקדמה להגשת התובענה התקיים הליך ליישוב סכסוך בין הצדדים באותו עניין.
סמכות השיפוט -
  4.        (א)    לא הגיעו הצדדים להסדר מוסכם בהליך ליישוב סכסוך, רשאי בן הזוג שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך להגיש כתב תביעה בענין של הסכסוך המשפחתי לערכאה השיפוטית שבה התקיים ההליך ליישוב סכסוך ובלבד שעל פי דין לערכאה השיפוטית סמכות שיפוט בעניין.
        (ב)    התקיים ההליך ליישוב סכסוך בבית דין רבני והגיש אותו בן זוג כתב תביעה לגירושין לבית הדין הרבני כאמור בסעיף קטן (א), וכרך בה עניין שבית הדין הרבני מוסמך לדון בו לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, התשי"ג – 1953, על אף האמור באותו סעיף, רשאי בן הזוג האחר להודיע תוך 30 יום על רצונו כי העניינים של הסכסוך המשפחתי יידונו בבית המשפט לעניני משפחה; מסר בן הזוג האחר הודעה כאמור רשאי בן הזוג הראשון להגיש כתב תביעה בענינים של הסכסוך המשפחתי לבית המשפט, למעט ענין של סכסוך משפחתי שבן הזוג האחר הסכים שידון בבית הדין הרבני.
        (ג)    התקיים ההליך ליישוב סכסוך בבית דין שרעי והגיש אותו בן זוג כתב תביעה בענין של סכסוך משפחתי שהוא מוסמך לדון בו על פי דין כאמור בסעיף קטן (א), על אף האמור בסעיף 25(ב) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, רשאי בן הזוג האחר להודיע תוך 30 יום על רצונו כי העניינים של הסכסוך המשפחתי יידונו בבית המשפט לעניני משפחה; מסר בן הזוג האחר הודעה כאמור רשאי בן הזוג הראשון להגיש כתב התביעה בענינים של הסכסוך המשפחתי לבית המשפט, למעט ענין של סכסוך משפחתי שבן הזוג האחר הסכים שידון בבית הדין השרעי.
    5.    (    (א)    שר המשפטים יקבע בתקנות הוראות בעניינים הבאים:
            (1)    טופס בקשה ליישוב סכסוך;
            (2)    פגישות המהו"ת, העניינים שידונו ביחידת הסיוע והפניה להליכים ליישוב הסכסוך בהסכמה, לרבות בגישור;
            (3)    בקשה לסעד זמני בתקופת ההליך ליישוב הסכסוך ודרך הדיון בה.
        (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) בבית דין דתי ייקבעו בהתייעצות עם ראש הערכאה הגבוהה ביותר של אותו בית דין דתי.
שמירת דינים -
  6.        חוק זה אינו בא לפגוע בדיני נישואין וגירושין.
תיקון חוק בית המשפט לעניני משפחה -
  7.        בסעיף 25 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, במקום הסיפה מהמילים "יהיה בית המשפט" יבוא "יהיו בית המשפט לעניני משפחה או בית הדין הדתי, לפי העניין, מוסמכים לדון בהתאם להוראות חוק להסדר התדיינויות בין בני זוג, התשע"ד – 2014."
תחילה ותחולה -
  8.        תחילתו של חוק זה ששים ימים מיום פרסומו (בסעיף זה – "יום התחילה") ובלבד שלענין בית דין דתי שלא הוקמה בו יחידת סיוע ביום התחילה, יחולו הוראות חוק זה בצו שיקבע שר המשפטים ובלבד שהוקמה לידו יחידת סיוע או שניתן להפנות ליחידת סיוע מאותו בית דין לפי חוק יחידות הסיוע.
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר