חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 25.2.14

תזכיר חוק: להקים מערך גיור

פקודת העדה הדתית המרה: תיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור), התשע"ד–2014

הצעת החוק מבקשת להקים מערך גיור שיטפל בנושא הגיור בכללותו. כמו כן, הצעת החוק דנן מבקשת לתת מענה גם לעשרות העתירות התלויות ועומדות בעניין המדובר בעת כתיבתן של שורות אלה בפני בית המשפט העליון.
תזכיר פקודת העדה הדתית (המרה):
תיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור), התשע"ד–2014

א.    שם החוק המוצע
פקודת העדה הדתית המרה: תיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור), התשע"ד–2014

ב.    מטרת החוק המוצע והצורך בו
בשנת 1995 הוקם מנהל הגיור ביוזמת הרב הראשי לישראל הראשון לציון, הרב בקשי דורון והופעל על ידי עמותת צומ"ת – צוותי מדע ותורה.
ביום יא' ניסן התשנ"ח (7.4.1998), בהחלטה מס' 3613, אימצה ממשלת ישראל את המלצות "ועדת נאמן", שבעיקרן הקביעה כי:
"צו השעה הינו, לחתור לאחדות ישראל, לחיים של שיתוף וכבוד הדדי. מקובל ומוסכם כי ראוי לקיים הליך גיור ממלכתי אחיד - על פי דין תורה - שיהיה מוכר על ידי כלל ישראל. כך ניתן להבטיח את אחדות עם ישראל."
(ר' ס' 3 לפרק המבוא, שם)
ביום ד' בסיוון התש"ס (7.6.2000) בהחלטה מספר 1705(גר/8) החליטה ממשלת ישראל לפקח על אולפני הגיור ובתי הדין לגיור באמצעות מנהל בתי הדין הרבניים ובסמוך החל הליך לקליטת דייני בתי הדין המיוחדים לגיור כעובדי מדינה.
ביום יד' באלול התשס"ג (31.8.2003) קבעה ממשלת ישראל כי בראש בתי הדין לגיור יעמוד ראש מערך גיור, שימונה על ידי הרב הראשי לישראל המכהן כנשיא בית הדין הגדול.
בחודש אלול התשס"ג (9/2003) בהחלטה מס' 900 החליטה ממשלת ישראל על העברת בתי הדין המיוחדים לגיור לאחריות משרד המשפטים ובמקביל החליטה על העברת המכון ללימודי יהדות שהוקם על פי החלטת הממשלה מס' 3163 דלעיל, לאחריות משרד הקליטה.
ביום ו' תשרי התשס"ו (9.10.2005), בהחלטה מספר 4287 קבעה הממשלה כי בתי הדין לגיור יפעלו על פי כללי דיון שיקבעו נשיא בית הדין הרבני הגדול, אשר יקבע גם ערכאת ערעור שתדון בערעורים על החלטות בית הדין המיוחד לגיור.
ביום טז' באדר התשס"ז (6.3.2007) הוקמה ועדה לבחינת מבנה ארגוני כולל ואיגום משאבים בנושא הגיור בישראל (להלן – ועדת חלפון) והדו"ח המסכם של ועדה זו הוגש ביום ל' באב התשס"ז (14.8.2007).
ביום ח' באדר א' התשס"ח (14.2.2008) בהחלטה מס' 3155(ע/2) שבה והחליטה ממשלת ישראל, פה אחד, כי:
"הגיור במדינת ישראל הוא על פי ההלכה היהודית ומערך הגיור האמור בהחלטה זו יונחה על ידי הראשון לציון, הרב שלמה עמר."
בהחלטה האמורה גם אימצה הממשלה את מסקנות ועדת חלפון והקימה לפיהן מערך גיור שיטפל בנושא הגיור בכללותו.
גם הממשלה דנן למעשה שבה ואשררה פה אחד את החלטת הממשלה מס' 3155(ע/2) בהחלטתה לעדכנה כאמור בהחלטה מס' 1057 מיום טו' טבת התשע"ד (18.12.2013), לפיה תוקן סעיף 1(ב) בהחלטה האמורה לרגל חילופי הגברי בתפקיד הראשון לציון.
במשך כל השנים האלה נתקף הנושא מהיבטים שונים בעשרות עתירות שהוגשו לבית המשפט עליון בשבתו כבג"צ ובית המשפט העליון ביקש לא אחת כי המחוקק יסדיר את הנדון בחקיקה ראשית (ר' למשל בג"ץ 2589/99 תאיס רודריגז טושביים ואח' נ' שר הפנים ואח' פד"י נט(6) 721).
הצעת החוק דנן נועדה לענות על הפניה האמורה, באופן שיתן מענה גם לעשרות העתירות התלויות ועומדות בעת כתיבתן של שורות אלה בפני בית המשפט העליון.

ג.    עיקרי החוק המוצע
מדובר בהוספת פרק לפקודת ההמרה, שיעסוק בגיור – המרת דת לדת היהודית.

סעיף 1:
הבטחת אחדותו של עם ישראל כאמור בהחלטותיהן של כל ממשלות ישראל השונות, שמאז 1997 ועד היום.
סעיף 2:
ההגדרות הנחוצות לביצוע ויישום המוצע בחוק.

סעיף 3:
מוצע לעגן את מערך הגיור, כפי שהוקם על פי החלטת הממשלה, עלי חוק. מדובר במערך שיוחד על ידי הממשלה לעסוק בנושא הגיור ולשם כך ניתנו לו בהחלטותיה הסמכויות הנדרשות לכך.

סעיף 4:
מוצע לעגן בחוק את תפקידו ומינויו של ראש מערך הגיור, כמובא בהחלטות הממשלה השונות.

סעיף 5:
מוצע לקבוע תנאי כשירות לדייני בתי הדין לגיור.

סעיף 6:
מוצע כי הממשלה תמנה את דייני הגיור.

סעיף 7:
מוצע כי רב עיר לא ימונה גם לתפקיד דיין גיור, אלא יוכל לשמש בתפקיד זה מתוקף תפקידו כרב עיר.


סעיף 8:
בית דין לגיור ידון בשלושה.

סעיף 9:
מפורטות הדרכים השונות לפיהן יוקם מותב בית דין לגיור.


סעיף 10:
מוצע כי תיקבע בחוק מתכונת להחלטת בית הדין.

סעיף 11:
מוצע לקבוע מועד להגשת ערעור והרכב מותב הערעור.

סעיף 12
מוצע כי תעוגנה החלטות הממשלה לפיהן הגיור בישראל יתבצע בידי מערך הגיור הממלכתי.

סעיף 13
מוצע לקבוע מנגנון ביקורת על ההליך, עובר להנפקת תעודת אישור לפי סעיף 2(1) לפקודה.

סעיף 14
מוצע לתחם את פרק הזמן שעד להנפקת תעודת אישור לפי סעיף 2(2) לפקודה.

סעיף 15
מוצע לקבוע כי מבקש הגיור לא יהיה מוגבל בבחירת המותב שבפניו ידון עניינו.

סעיף 16
סדרי דין ואתיקה יקבעו בידי הרב הראשי לישראל.

סעיף 17
מוצע לקבוע כללי משמעת.

סעיף 18
מוצע לשמר את שאירע עובר לחקיקה דנן - הפסיקה אפשרה שינוי רישום פרט הדת שבמרשם האוכלוסין גם למי שלא קיבל תעודת אישור על פי פקודת ההמרה. הסעיף מציין כי אינו מבקש לשנות מצב זה.

סעיף 19
כאמור, בתי הדין המיוחדים לגיור פעלו ופועלים מתוקף החלטות ממשלה שונות שנתקבלו מזה למעלה מעשור שנים, לפיכך נדרשות הוראות מעבר.

סעיף 20
ההצעה להסמכת שרי הממשלה השונים לקביעת מנגנונים משלימים, הן כאמור בסעיף הנ"ל והן כמופיע בסעיף 3(ב), נועדה ליתן בידי הרשות המבצעת כלים פרוצדוראליים ליישום מדיניותה, על פי החוק והמוצע ובמסגרתו וכן לקבוע מנגנונים פרוצדוראליים משלימים, ככל שידרשו ליישומו.

ד.    השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

פקודת העדה הדתית המרה תתוקן, כמפורט לעיל.

ה.    השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי

עיקר השפעת הצעת החוק לעניין זה היא בעיגון המצב הקיים. האפשרות להקמת מותבים נוספים של בתי הדין לגיור מושתתת ברובה על מי שממילא נמנים על עובדי המדינה או על עובדי ציבור, משכך לא צפויה השפעה משמעותית על תקציב המדינה, על התקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי.

ו. להלן נוסח החוק המוצע:

תזכיר חוק מטעם המשרד לשירותי דת:

הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (מס'...) (גיור), התשע"ד–2014
הוספת כותרת  -
 1.    בפקודת העדה הדתית (המרה) (להלן – הפקודה), לפני סעיף 1 יבוא:
        "פרק א': המרת עדה"
הוספת פרק ב' -
2.    אחרי סעיף 4 לפקודה יבוא:
        "פרק ב': מערך הגיור ובתי הדין לגיור
        מטרה -  1.    מטרת פרק זה לעגן את החלטות הממשלה, שמספריהן: 3160, 3163, ו - 3155(ע/2).
        הגדרות -   2.    בפרק זה –
                        "בית דין לגיור" – בית דין שהוקם לפי פרק זה;
                        "דיין גיור" – מי שמונה כדיין גיור לפי סעיף __ לפקודה;
                        "המועצה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הרבנות הראשית לישראל;
                        "חוק הדיינים" – חוק הדיינים, התשט"ו–1955 ;
                        "חוק הרבנות הראשית לישראל" – חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980 ;
                        "מבקש" – אדם שפנה למערך הגיור בבקשה לפתוח בהליך גיור;
                        "מערך הגיור" – מערך הגיור הממלכתי שהוקם לפי פרק זה;
                        "נתין זר" – מי שאינו אזרח ישראלי או אינו בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 , או מי שלא נמצא זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י–1950 ;
                        "רב עיר" – לעניין חוק זה, כל אחד מאלה:
(1)    רב עיר, כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971, המכהן בפועל כרב עיר ועבר בחינה בעל פה או בכתב בנושא גיור ומילה במתכונת שתקבע המועצה;
(2)    רב אזורי או רב יישוב, כהגדרתם בסעיפים 7(3) ו-(4) לחוק הרבנות הראשית לישראל, בהתאמה, המכהן בפועל כרב אזורי או רב ישוב והוא בעל כשירות לכהן כדיין לפי חוק הדיינים;
                        "הרב הראשי לישראל" – אחד מהרבנים הראשיים לישראל לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, שנקבע בהחלטת הממשלה;
                        "השר" – השר לשירותי דת.
        מערך הגיור הממלכתי -
3.    (א)    השר לשירותי דת יקים במשרד לשירותי דת מערך גיור. מערך הגיור יטפל בבקשות לפתיחת תיקי גיור, שתוגשנה לכל בתי הדין לגיור.
                        (ב)    תפקידי מערך הגיור הממלכתי יהיו, בין השאר –
                            (1)    אחריות לבתי הדין לגיור;
                            (2)    אחריות לתהליך ההכנה והלימוד לקראת גיור;
                            (3)    הסברה בתחום הגיור, לרבות מתן מידע, פרסום האפשרות להתגייר וטיפול בפניות ציבור;
                            (4)    עריכת הגיורים בצה"ל;
                            (5)    טיפול שוטף בפניות מבקשים ותיקיהם;
                            (6)    הסדרת שירותי מילה וטבילה;
                            (7)    רישום לנישואין של גרים המבקשים זאת;
                            (8)    טיפול בהנפקת תעודה לפי סעיף 2(2).
                            (9)    גביית אגרות;
                            (10)    כל שירות אחר הנדרש למבקש לשם גיורו;
        ראש מערך הגיור -
4.    (א)    ראש מערך הגיור יהווה סמכות הלכתית והוא יפעיל ויכוון את כלל מערכות מערך הגיור, בהתאם להנחיות ההלכתיות של הרב הראשי לישראל;
                        (ב)    כשיר להתמנות לראש מערך הגיור מי שמתקיימים בו אחד מאלה:
                            (1)    הוא כשיר להתמנות כדיין לפי חוק הדיינים;
                            (2)    הוא כשיר להתמנות כרב עיר;
                        (ג)    ראש מערך הגיור יתמנה בידי הממשלה בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959 (להלן – חוק שירות המדינה (מינויים)) , לפי המלצת ועדה לאיתור ראש מערך הגיור.
                        (ד)    חברי הוועדה לאיתור ראש מערך הגיור יהיו:
(1)    הרב הראשי לישראל – והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)    נציב שירות המדינה או נציגו מקרב העובדים הבכירים של משרדו;
(3)    המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו מקרב העובדים הבכירים של משרדו;
(4)    נציג ציבור או עובד מדינה בכיר בעל ידע ומומחיות בתחום הגיור, שימונה על ידי המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה;
(5)    נציג ציבור או עובד מדינה בכיר בעל ידע ומומחיות בתחום הגיור, שימונה על ידי נציב שירות המדינה, בהתייעצות עם המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת;
        גיור של נתינים זרים -
5.    לא ייפתחו הליכי גיור לנתין זר, לא יופנה נתין זר ללימודים והכנה לקראת גיור ולא יעבור נתין זר הליך גיור בפני בית דין לגיור, אלא בנסיבות מיוחדות, והכול כפי שקבעו השר ושר הפנים.
        כשירות דיין גיור -
10.    (א)    כשיר להתמנות כדיין גיור מי שהוא אחד מאלה:
                            (1)    אדם הכשיר להתמנות כדיין לפי חוק הדיינים;
                            (2)    מי שהוא כשיר לכהן כרב עיר;
                            (3)    מי שכיהן בעבר בבית הדין המיוחד לגיור;
                        (ב)    לא יכהן כדיין גיור מי שעבר עבירה פלילית או עבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, קבע הרב הראשי בהחלטה מנומקת שנחתמה על ידו כי אין הוא ראוי לכהן כדיין גיור;
        מינוי דיין גיור -
11.    (א)    דיין גיור יתמנה בידי הממשלה בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), לפי המלצת ועדה לאיתור דייני גיור.
         (ב)    חברי הוועדה לאיתור דיין גיור יהיו:
(1)    הרב הראשי לישראל – והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)    נציב שירות המדינה או נציגו;
(3)    המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו;
(4)    ראש מערך הגיור או נציגו;
(5)    נציג ציבור או עובד מדינה בכיר בעל ידע ומומחיות בתחום הגיור, שיבחר הרב הראשי לישראל, הנציג לא יהיה כפוף לרב הראשי לישראל מבחינה ארגונית.
        כהונה מכוח תפקיד -
12.    רב עיר יהיה דיין גיור בתוקף תפקידו.
        דין משמעתי -
13.    (א)    חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963 , יחול, בשינויים המחויבים, על דיין גיור כאילו היה עובד המדינה.
         (ב)    על רבנים צבאיים היושבים במותב בית דין לגיור כאמור בסעיף 12(ב), יחול הדין המשמעתי החל מכוח חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955.
        קביעת מותבים -
14.    (א)    רב מקומי או הרב הצבאי הראשי המבקשים לקבוע מותב של בית דין לגיור, יגישו בקשה לראש מערך הגיור.
                        (ב)     ראש מערך הגיור ישיב לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שלושים ימים מיום הגשתה.
                        (ג)    מצא ראש מערך הגיור כי המותב המוצע תואם את הוראות פרק זה, יאשר את קביעת המותב.
        מותב בית דין לגיור -
15.    (א)    בית דין לגיור ידון במותב של שלושה, כשבכל מותב יהיה לפחות חבר אחד שכשיר להתמנות כדיין לפי חוק הדיינים.
        קביעת מותבים -
16.    (א)    רב עיר המבקש להקים מותב, יגיש בקשה לראש מערך הגיור. בראש המותב יעמוד רב העיר, חבר מותב שני ייבחר על ידי רב העיר וחבר מותב שלישי ייבחר על ידי הרב הראשי לישראל או יאושר על ידו, והכל מקרב הכשירים לכהן כדייני גיור;
                        (ב)    ראש מערך הגיור ישיב לבקשה האמורה בסעיף א' בתוך 30 יום מהגשתה. מצא ראש מערך הגיור כי המותב המוצע תואם את הוראות פרק זה, יאשר את הקמת המותב;
                        (ג)    רב צבאי ראשי המבקש להקים מותב יפנה בבקשה לראש מערך הגיור. בראש המותב יעמוד דיין שיבחר על ידי ראש מערך הגיור מקרב דייני הגיור המכהנים ולצדו יכהנו שני רבנים צבאיים (לרבות במילואים או בדימוס) שהם דייני גיור או כשירים לכהן כדייני גיור, שייבחרו על ידי הרב הצבאי הראשי ויאושרו בידי הרב הראשי לישראל;
                        (ד)    ראש מערך הגיור ישיב לבקשה האמורה בסעיף ג' בתוך 30 יום מהגשתה. מצא ראש מערך הגיור כי המותב המוצע תואם את הוראות פרק זה, יאשר את הקמת המותב;
                        (ה)    חברים במותב שבראשות רב עיר או במותב בית דין לגיור הפועל בצבא, אינם חייבים במינוי לפי סעיף 1ו לפקודה. חברי מותבים כאמור יעמדו, בין היתר, בדרישות חוק שירות המדינה (מינויים) בנושא ניגוד עניינים, כתנאי למינויים;
                        (ג)    דיין גיור לא ישב בהרכב אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בשל עניין אישי או בשל סיבה אחרת.
        הליך הגיור -
 17.    כל מבקש יוכל לבחור את בית הדין שבו הוא מבקש להתגייר.
        החלטות -
  18.    החלטת בית דין לגיור תהיה מנומקת, תינתן בכתב, ותיחתם בידי חברי בית הדין.
        ערעור -
19.    (א)    החלטת בית דין לגיור ניתנת לערעור על ידי המבקש בתוך 45 יום מיום שהומצאה למבקש.
         (ב)    ערעור ידון בפני ההרכב הבא: בראש ההרכב יעמוד הרב הראשי לישראל או מי מטעמו, החבר השני יהיה ראש מערך הגיור וחבר שלישי יבחר בידי הרב הראשי לישראל מקרב מותביו השונים של בית הדין לגיור.
        גיור מוכר -
20.    בגיור בישראל יעסוק בית הדין לגיור בלבד וגיורו בלבד יוכר לענין כל דין.
        ביקורת -
21.    בתוך 30 יום מהטבילה, יימסר תיק בית הדין לביקורת הרב הראשי לישראל או מי שיוסמך על ידו, אשר יבדוק כי הושלמו הליכי גיור לפי הדין וכללי הגיור ובהתאם להחלטת בית הדין ינפיק תעודת אישור לפי סעיף 2(1) לפקודה
        תעודת המרה -
22.    בתוך 7 ימים מהנפקת תעודת אישור בדבר המרת דת, תונפק לגר תעודת המרה לפי סעיף 2(2) לפקודה.
        מרשם האוכלוסין -
23.    אין בחוק זה כדי לפגוע בהמשך קיומם של הליכי רישום שאושרו עובר לחקיקתו לפי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה – 1965.
        סדרי דין ואתיקה -
24.    הרב הראשי יקבע את סדרי הדין בבית דין לגיור והוא רשאי לקבוע כללי אתיקה לדייני גיור.
        ביצוע ותקנות -
25.    (א)    השר ממונה על ביצועו של פרק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו ובכלל זה לקבוע אגרות.
         (ב)    השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להחליט על תשלום גמול והחזרי הוצאות לחברי בית דין לגיור שאינם עובדי המדינה, בשיעור שיקבע.
תחילה ותחולה -
3.    תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על הליכי גיור שיחלו ביום התחילה ואילך.
הוראות מעבר -
4.    (א)     יראו את: מערך הגיור, שפעל ערב תחילתו של חוק זה מכוח החלטות הממשלה מספר 3613 מיום יא' בניסן התשנ"ח (7 באפריל 1998) כאילו הוקם לפי חוק זה.
       (ב)    יראו את בתי הדין המיוחדים לגיור ואת דייני הגיור שכיהנו לפני תחילתו של חוק זה, שפעלו בהתאם להחלטת ממשלה מספר 3163 ופועלים, מכוח החלטת ממשלה מספר: 3155(ע/2), כאילו: הוקמו ומונו לפי הוראות חוק זה.
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר