חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 19.3.14

הצבעה בועדת חוקה: קראו את הנוסח המעודכן של "חוק הגיור" ואת 38 ההסתייגויות אותן הגישו חברי וחברות הכנסת (אף אחת מהן לא התקבלה)

לאחר דיון ממושך שנערך אתמול (19/3), דיון סוער ומלא אומציות, התאספו הבוקר (20/3) בשנית חברי וחברות הכנסת בכדי להצביע על שורת הרביזיות שהגישו חברי הכנסת המתנגדים להצעת החוק.

קראו את הנוסח המעודכן ביותר של ההצעה, ועיינו בשורת הרביזיות שהוסרו כולן.

לפניכם/ן שתי הסתייגויות מעניינות -
א. ש"ס ויהדות התורה מציעים - "דיין גיור יהיה בעל מאור פנים והוא יקבל את המתגייר בסבר פנים יפות." הסתייגויות שעל פניו נראית חיובית, אך ברור שלא מדובר בשפה משפטית ובסעיף שנהוג וראוי להכניס להצעת חוק. הסתייגות מסוג זה מעידה על הרצון של מגישה לסרבל ולהאריך את הדיונים על ההצעה.
ב.  ש"ס ויהדות התורה מציעים - "בית דין לגיור לא יערוך גיור למי שלא קיבל עליו עול תורה ומצוות". תנאי זה הוא תנאי הכרחי על מנת להשלים את הליך הגיור האורתודוקסי בישראל המתקיים כיום. יש בכך משום ראייה מוטעת של המציאות הרי רוב היהודים והיהודיות במדינת ישראל אינם שומרי תורה ומצוות. כחלק מהליך הגיור מתגיירים/ות נדרשים לקיים מצוות, לשנות את סגנון לבום ופעמים רבות, במידה ויש להם ילדים, להעביר אותם למערכת חינוך דתית.

קראו את הצעת החוק המעודכנת ואת שאר ההסתייגויות.
נוסח מעודכן

לדיון ביום 19 במרץ 2014
הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (מס' 3),התשע"ד–2014
פרק א׳   
1.    בפקודת העדה הדתית (המרה)‏ (להלן – הפקודה), לפני סעיף 1 יבוא:
        "פרק א': המרת עדה"
פרק ב'   
2.    אחרי סעיף 4 לפקודה יבוא:
        "פרק ב': מערך הגיור ובתי דין לגיור

הגדרות   
5.    בפרק זה –
                        "בית דין לגיור" – בית דין שהוקם לפי פרק זה;
                        "דיין גיור" – מי שמונה לדיין גיור בבית הדין לגיור לפי סעיף 9;
                        "חוק הדיינים" – חוק הדיינים, התשט"ו–1955‏ ;
                        "חוק הרבנות הראשית לישראל" – חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980‏ ;
                        "חייל" – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה חייל שבסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏ ;
                        "המועצה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הרבנות הראשית לישראל;
                        "מערך הגיור " – מערך הגיור שהוקם לפי פרק זה;
                        "נתין זר" – מי שאינו אזרח ישראלי או אינו בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏ , או מי שלא נמצא זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י–1950‏ ;
                        "ראש ישיבה" – אדם העומד בראש מוסד שהוא ישיבה, ישיבת הסדר או ישיבה גבוהה ציונית, כהגדרתן בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986;
                        "רב אזורי" ו"רב יישוב" – כהגדרתם בסעיפים 7(3) ו־(4) לחוק הרבנות הראשית לישראל, בהתאמה;
                        "רב מקומי" – רב עיר, רב יישוב ורב אזורי;
                        "רב עיר" – כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971‏ ;
                        "הרב הראשי לישראל" – אחד מהרבנים הראשיים לישראל לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, שנקבע בהחלטת הממשלה;
                        "השר" – השר לשירותי דת.

מערך הגיור הממלכתי   
6.    (א)    השר יקים במשרד לשירותי דת מערך גיור, ובראשו יעמוד ראש מערך הגיור.
                        (ב)    תפקידי מערך הגיור הממלכתי יהיו, בין השאר –
                            (1)    אחריות מנהלית לבתי הדין לגיור;
                            (2)    אחריות מנהלית לתהליך ההכנה והלימוד לקראת גיור;
                            (3)    הסברה, לרבות מתן מידע וטיפול בפניות ציבור;
                            (4)    פיקוח מנהלי על תהליך הגיור בצבא הגנה לישראל;
                            (5)    הסדרת שירותי מילה וטבילה;
                            (6)    רישום לנישואין של מתגיירים המבקשים להירשם במערך הגיור;
                            (7)    טיפול בהנפקת תעודה לפי סעיף 2(2).
                            (8)    טיפול שוטף בפניות מבקשים ותיקיהם;
                            (9)    גביית אגרות;
                            (10)    כל שירות אחר הנדרש למבקש לשם גיורו;

ראש מערך הגיור   
7.    (א)    ראש מערך הגיור יפעל לביצוע תפקידי מערך הגיור.
                        (ב)    ראש מערך הגיור יתמנה בידי הממשלה בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959‏ , לפי המלצת ועדה לאיתור ראש מערך הגיור; בהרכב ועדת האיתור יינתן ייצוג הולם לבני שני המינים.

כשירות דיין גיור   
8.    (א)    כשיר להתמנות לדיין גיור מי שהוא אחד מאלה:
                            (1)    אדם הכשיר להתמנות לדיין לפי חוק הדיינים;
                            (2)    רב מקומי;
                            (3)    מי שבידו אישור בכתב מהמועצה שהוא רב בישראל, והוא אחד מאלה:
                                (א)    מכהן כראש ישיבה עשר שנים לפחות;
                                (ב)    עבר בחינה בכתב בנושא גיור ומילה על ידי המועצה או שהמועצה פטרה אותו מבחינה כאמור.
                        (ב)    לא ימונה לדיין גיור מי שהורשע בעבירה פלילית או עבירה משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כדיין גיור.

מינוי דיין גיור   
9.    דיין גיור יתמנה בידי הממשלה בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, לפי המלצת ועדה לאיתור דייני גיור; בהרכב ועדת האיתור יינתן ייצוג הולם לבני שני המינים.

כהונה מכוח תפקיד   
10.    רב מקומי הכשיר להתמנות כדיין לפי חוק הדיינים, המכהן כראש ישיבה עשר שנים לפחות, או שעבר בחינה בכתב כאמור בסעיף 8(א)(3)(ב), יהיה דיין גיור בתוקף תפקידו.

דין משמעתי   
11.    (א)    חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963‏ , יחול, בשינויים המחויבים, על דיין גיור כאילו היה עובד המדינההשר יקבע הרכב של בית דין משמעתי שיטפל בעבירות משמעת שביצעו חברי בית דין לגיור שלא מונו לפי סעיף 9 ושאינם רבנים צבאיים.
                        (ב)    חבר בית דין לגיור שעשה אחת מאלה עבר עבירת משמעת:
                            (1)    נהג שלא כראוי במילוי תפקידו;
                            (2)    עבר עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותה אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין לגיור;
                        (ג)    קבע בית הדין המשמעתי שהוקם לפי סעיף קטן (א), כי חבר בית דין לגיור אינו ראוי לכהן במותב בית דין לגיור מפאת עבירת משמעת שעבר, תיפסק כהונתו במותב בית הדין לגיור.
                        (בד)    על רבנים צבאיים היושבים במותב בית דין לגיור כאמור בסעיף 12(ב), יחול הדין המשמעתי החל מכוח חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955.

קביעת מותבים   
12.    (א)    רב מקומי או הרב הצבאי הראשי המבקשים לקבוע מותב של בית דין לגיור, יגישו בקשה לראש מערך הגיור.
                        (ב)    ראש מערך הגיור ישיב לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שלושים ימים מיום הגשתה.
                        (ג)    מצא ראש מערך הגיור כי המותב המוצע תואם את הוראות סעיף 13, יאשר את קביעת המותב.

מותב בית דין לגיור   
13.    (א)    בית דין לגיור ידון במותב של שלושה.
                        (ב)    בכל מותב של בית דין לגיור שקבע רב מקומי יהיה הרב המקומי שקבע את המותב ראש ההרכב, והוא יבחר את שני חברי המותב הנוספים, לפי הפירוט הבא:
                            (1)    דיין גיור, מי שכיהן כדיין גיור לפני תחילתו של חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (מס' 3), התשע"ד–2014 או מי שהוא כשיר להתמנות כדיין לפי חוק הדיינים;
                            (2)    דיין גיור או מי שהוא כשיר לכהן כדיין גיור.
                        (ג)    חברים במותב בראשות רב מקומי לפי סעיף קטן (ב) שאינם דייני גיור מכהנים, אינם חייבים במינוי לפי סעיף 9.
                (ד)    בכל מותב של בית דין לגיור שקבע הרב הצבאי הראשי, ישבו דיין גיור אחד שיבחר ראש מערך הגיור או הרב הצבאי הראשי, והוא יהיה ראש ההרכב, ושני רבנים צבאיים בשירות קבע או בשירות מילואים (להלן – רבנים צבאיים) שיבחר הרב הצבאי הראשי, ובלבד שהם דייני גיור או כשירים לכהן ככאלה.
                        (ה)    דיין גיור לא ישב בהרכב אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בשל עניין אישי או בשל סיבה אחרת.

הליך הגיור   
14.    (א)    אדם המבקש לעבור הליך של גיור (להלן – המתגייר) רשאי לבחור את בית הדין לגיור שבפניו יעבור את ההליך, ללא קשר למקום מגוריו.
                        (ב)    בתוך 30 ימים מסיום הליך הגיור, תינתן תעודת אישור לפי סעיף 2(1).
                        (ג) בתוך 15 ימים לאחר מתן תעודת אישור לפי סעיף קטן 2(1), יימסר תיק בית הדין למערך הגיור אשר יבדוק אם הושלמו ההליכים שנקבעו בהתאם להחלטת בית הדין, ואם מצא כי הושלמו כל ההליכים האמורים, תונפק למתגייר תעודה לפי הוראות סעיף 2(2).

החלטת בית הדין   
15.    החלטת בית הדין תהיה מנומקת, תינתן בכתב ותיחתם בידי חברי בית הדין.

ערעור   
16.    (א)    החלטת בית דין לגיור ניתנת לערעור על ידי המתגייר בתוך 45 ימים מיום שהומצאה למתגייר, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם הרב הראשי לישראל;
                        (ב)    ערעור כאמור בסעיף קטן (א), יידון בפני הרכב שימנה ראש מערך הגיור מבין דייני הגיור.

גיור של נתינים זרים   
17.    לא ייפתחו הליכי גיור לנתין זר, לא יופנה נתין זר ללימודים והכנה לקראת גיור ולא יעבור נתין זר הליך גיור בפני בית דין לגיור, אלא בנסיבות מיוחדות, והכול כפי שקבעו השר ושר הפנים.

נפקות הגיור   
18.    (א)    נפקותו של גיור לפי פרק זה תהיה לעניין הוראות פקודה זו בלבד.
                        (ב)    אין בהוראות פרק זה כדי לשנות את המצב המשפטי הקיים ערב תחילתו של חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (מס' 3), התשע"ד–2014, לעניין נפקותו של גיור בישראל.

ביצוע ותקנות    
19.    (א)    השר ממונה על ביצועו של פקודה זו פרק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו ובכלל זה לקבוע אגרות.
                        (ב)    ראש מערך הגיור יקבע את סדרי המינהל של בתי הדין לגיור, והוא רשאי לקבוע כללי אתיקה לדייני גיור בהתייעצות עם הרב הראשי לישראל.
                        (ג)    השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להחליט על תשלום גמול והחזרי הוצאות לחברי בית דין לגיור שאינם עובדי המדינה, בשיעור שיקבע."

תחילה ותחולה   
3.    תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על הליכי גיור שיחלו ביום התחילה ואילך.
הוראות מעבר    4.    (א)    יראו את מערך הגיור שפעל ערב תחילתו של חוק זה מכוח החלטת הממשלה מס' 3613 מיום י"א בניסן התשנ"ח (7 באפריל 1998), כאילו הוקם כדין לפי הוראות חוק זה.
        (ב)    יראו את דייני הגיור שכיהנו לפני תחילתו של חוק זה מכוח החלטת הממשלה האמורה בסעיף קטן (א), כאילו מונו כדין לפי הוראות חוק זה.
        (ג)    יראו רב צבאי בדימוס כרב צבאי לעניין הפקודה, למעט לעניין הדין המשמעתי, ולעניין זה יחולו עליו הוראות סעיף 10(א) לפקודה, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה.


________________________________________________

הסתייגויות ובקשות רשות דיבור
להצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (מס' 3),התשע"ד–2014
* הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ימוספרו יתר הוראות החוק בהתאם ויתוקנו ההפניות אליהם.
הסתייגויות

לסעיף 1
אין הסתייגויות

לסעיף 2
* הערה: ההסתייגויות לסעיף זה אינן מתיישבות זו עם זו

1.    חברי הכנסת יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר ויעקב אשר (להלן – קבוצת יהדות התורה), אליהו ישי, אריה דרעי, אריאל אטיאס, יצחק כהן, משולם נהרי, אמנון כהן, יעקב מרגי, דוד אזולאי, יצחק וקנין, נסים זאב ואברהם מיכאלי (להלן – קבוצת שס), אורית סטרוק מציעים:
לפני סעיף 5 המוצע, יבוא:
"מטרה    4.    מטרת פרק זה לעגן את החלטות הממשלה בנושא גיור שמספריהם 3160, 3163 ו-3155, ולעודד גיורים בישראל."

2.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 5 המוצע, בהגדרה "רב אזורי" ו"רב יישוב", בסופה יבוא: "המכהן בפועל כרב אזורי או כרב יישוב, והוא בעל כשירות לכהן כדיין לפי חוק הדיינים, או שעבר בחינה בכתב או בעל פה בנושא גיור ומילה כפי שקבעה המועצה."

3.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 5 המוצע, בהגדרה "רב עיר", בסופה יבוא: "המכהן בפועל כרב עיר, והוא בעל כשירות לכהן כדיין לפי חוק הדיינים, או שעבר בחינה בכתב או בעל פה בנושא גיור ומילה כפי שקבעה המועצה."

4.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 5 המוצע, במקום ההגדרות "רב אזורי" ו"רב יישוב" ו"רב מקומי" יבוא:
"רב מוסמך גיור" – רב שהוסמך על ידי המועצה לעניין פרק זה;
* הערה: הסתייגות לנושא
אם תתקבל הסתייגות זו, יתוקנו סעיפים אלה כך:
(1)    בסעיף 8(א)(2) המוצע, במקום "רב מקומי" יבוא "רב עיר או רב מוסמך גיור".
(2)    בסעיף 10 המוצע, במקום "רב מקומי" יבוא "רב עיר או רב מוסמך גיור".
(3)    בסעיף 12(א) המוצע, במקום "רב מקומי" יבוא "רב עיר או רב מוסמך גיור".
(4)    בסעיף 13(ב) המוצע, במקום "רב מקומי" יבוא "רב עיר או רב מוסמך גיור", ובמקום "הרב המקומי" יבוא "רב העיר או הרב מוסמך הגיור".
(5)    בסעיף 13(ג) המוצע, במקום "רב מקומי" יבוא "רב עיר או רב מוסמך גיור".

5.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 5 המוצע, במקום ההגדרה "רב עיר" יבוא:
"רב עיר" – רב עיר כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971‏ , שהוסמך על ידי המועצה, בהסכמת הרב הראשי לישראל, לעניין פרק זה;

6.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
    בסעיף 5 המוצע, במקום ההגדרה "רב עיר" יבוא:
"רב עיר" – רב עיר כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971‏ , שהוא רב עיר של אחת משלוש הערים הגדולות בישראל;
לחלופין
    בסעיף 5 המוצע, במקום ההגדרה "רב עיר" יבוא:
"רב עיר" – רב עיר כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971‏ , של עיר שמתגוררים בה לפחות 200 אלף איש, שהוא בעל ניסיון של עשר שנים בתפקידו כרב עיר או שהוא כשיר לכהן כדיין לפי חוק הדיינים;

7.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
אחרי סעיף 5 המוצע יבוא:
"עריכת גיור    5א.    עריכת גיור בישראל תהיה על פי דין תורה."

8.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 6 המוצע, בסעיף קטן (א), אחרי "לשירותי דת מערך גיור" יבוא "שיטפל בכל בתי הדין לגיור".

9.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 6 המוצע, בסעיף קטן (א), אחרי המילים "השר" יבוא "בהסכמת הרב הראשי לישראל,".

10.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 6 המוצע, בסעיף קטן (ב), בפסקאות משנה (1) ו-(2), המילה "מנהלית" – תמחק, בפסקת משנה (3), המילה "מנהלי" – תמחק.

11.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 6 המוצע, בסעיף קטן (ב), בפסקת משנה (4), אחרי "פיקוח מנהלי" יבוא "והלכתי".

12.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 6 המוצע, בסעיף קטן (ב), פסקת משנה (6) – תימחק.

13.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
במקום סעיף 6 המוצע יבוא:
"דייני גיור    6.    הרב הראשי לישראל ימנה דייני גיור לפי קריטריונים שייקבעו על ידו באישור המועצה."
* הערה: הסתייגות לנושא
אם תתקבל הסתייגות זו, יתוקנו סעיפים אלה כך:
(1)    סעיף 7 המוצע – יימחק.
(2)    סעיף 12 המוצע – יימחק.
(3)    סעיף 13(ב), (ג) ו-(ד) המוצע – יימחק.
(4)    סעיף 14(ג) המוצע – יימחק.
(5)    סעיף 19(ב) המוצע – יימחק.
(6)    סעיף 4 להצעת החוק – יימחק.

14.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 7 המוצע, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א)    ראש מערך הגיור יהיה סמכות הלכתית, והוא יפעל ויכוון את מערך הגיור בהתאם להנחיות ההלכתיות של הרב הראשי לישראל."

15.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 7 המוצע, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב)    ראש מערך הגיור יתמנה בידי הממשלה לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, לפי המלצת ועדה לאיתור ראש מערך הגיור, ובלבד שלפחות עשרים אחוז מחברי הוועדה יהיו נשים.
(ג)    ואלה חברי הוועדה לאיתור ראש מערך הגיור:
    (1)    הרב הראשי לישראל – והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
    (2)    נציב שירות המדינה או נציגו;
    (3)    המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו;
    (4)    נציג ציבור או עובד מדינה בכיר בעל ידע ומומחיות בתחום הגיור, שימונה על ידי המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה;
    (5)    נציג ציבור בעל ידע ומומחיות בתחום הגיור, שימונה על ידי נציב שירות המדינה, בהתייעצות עם המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת."
לחילופין
קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 7 המוצע, בסעיף קטן (ב), אחרי "ועדה לאיתור ראש מערך הגיור" יבוא " ובהסכמת הרב הראשי לישראל".

16.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 7 המוצע, בסופו יבוא:
"(ג)    כשיר להתמנות לראש מערך הגיור מי שכשיר להתמנות לדיין לפי חוק הדיינים או מי שכשיר להתמנות כרב עיר ועבר בחינה בכתב או בעל פה בנושא גיור ומילה כפי שקבעה המועצה."

17.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 8 המוצע, בסעיף קטן (א), במקום פסקת משנה (2) יבוא:
"(2)    בעל כשירות לכהן כרב עיר שעבר בחינה בכתב או בעל פה בנושא גיור ומילה כפי שקבעה המועצה;"

18.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 8 המוצע, בסעיף קטן (א), במקום פסקת משנה (3) יבוא:
"(3)    מי שכיהן כדיין גיור לפני תחילתו של חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (מס' 3), התשע"ד–2014."
לחילופין
קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 8 המוצע, בסעיף קטן (א), פסקת משנה (3) – תימחק.

19.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
במקום סעיף 9 המוצע יבוא:
"מינוי דיין גיור    9.    "(א)    דיין גיור יתמנה בידי הממשלה לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, לפי המלצת ועדה לאיתור ראש מערך הגיור, ובלבד שלפחות עשרים אחוז מחברי הוועדה יהיו נשים.
        (ב)    ואלה חברי הוועדה לאיתור דיין גיור:
            (1)    הרב הראשי לישראל – והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
            (2)    נציב שירות המדינה או נציגו;
            (3)    המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו;
            (4)    ראש מערך הגיור או נציגו;
            (5)    נציג ציבור או עובד מדינה בכיר בעל ידע ומומחיות בתחום הגיור, שיבחר הרב הראשי לישראל; הנציג לא יהיה כפוף לרב הראשי לישראל מבחינה ארגונית."
לחילופין
קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 9 המוצע, אחרי המילים "ועדה לאיתור דייני גיור" יבוא "ובהסכמת הרב הראשי לישראל".

20.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 11 המוצע, בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "וזאת אף אם חבר בית הדין הוא חלבן".

21.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 12 המוצע, בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה, החלה במילים "יאשר את" יבוא "ואישר הרב הראשי לישראל את קביעת המותב, יאשר ראש מערך הגיור את קביעת המותב".

22.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 13 המוצע, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב)    בכל מותב של בית דין לגיור שקבע רב מקומי יהיה הרב המקומי שקבע את המותב ראש ההרכב, והוא יבחר חבר מותב אחד שהוא דיין גיור או מי שהוא כשיר לכהן כדיין גיור, וחבר המותב השלישי ייבחר על ידי הרב הראשי לישראל מקרב הכשירים לכהן כדייני גיור."
לחלופין
בסעיף 13 המוצע, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב)    בכל מותב של בית דין לגיור שקבע רב מקומי יהיה הרב המקומי שקבע את המותב ראש ההרכב, והוא יבחר את שני חברי המותב הנוספים מקרב רבני עיר מכהנים."

23.    קבוצת יהדות התורה וקבוצת שס מציעות:
בסעיף 13 המוצע, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב)    בכל מותב של בית דין לגיור שקבע רב מקומי יהיה הרב המקומי שקבע את המותב ראש ההרכב, והוא יבחר את שני חברי המותב הנוספים שיהיו בעלי כשירות להתמנות כדיין לפי חוק הדיינים."

24.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 13 המוצע, בסעיף קטן (ב), אחרי "שני חברי המותב הנוספים" יבוא "בהסכמת הרב הראשי לישראל".

25.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 13 המוצע, סעיף קטן (ג) – יימחק.

26.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 13 המוצע, בסעיף קטן (ד), אחרי "שקבע הרב הצבאי הראשי" יבוא "בהסכמת הרב הראשי לישראל".

27.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 13 המוצע, במקום סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד)    בכל מותב של בית דין לגיור שקבע הרב הצבאי הראשי, ישבו דיין גיור אחד שיבחר ראש מערך הגיור מקרב דייני הגיור המכהנים, והוא יהיה ראש ההרכב, ושני רבנים צבאיים בשירות קבע או בשירות מילואים (להלן – רבנים צבאיים) שיבחר הרב הצבאי הראשי ויאשר הרב הראשי לישראל, ובלבד שהם דייני גיור או כשירים לכהן ככאלה."

28.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 13 המוצע, בסופו יבוא:
"(ו)    (1)    רב עיר שהקים מותב לפי סעיף 12 לא יערוך גיור לאדם המתגורר בעיר שבה הוא מכהן כרב.
    (2)    אדם המתגורר בעיר שבה מכהן רב עיר שקבע מותב לפי סעיף 12, כאמור בסעיף קטן (א), יוכל לערוך הליך גיור בפני בית דין לגיור באותו המחוז שבו הוא מתגורר; השר, בהסכמת הרב הראשי לישראל, יקבע חלוקה של מדינת ישראל לחמישה מחוזות לעניין זה."

29.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 13 המוצע, בסופו יבוא:
"(ו)    דיין גיור יהיה בעל מאור פנים והוא יקבל את המתגייר בסבר פנים יפות."

30.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 14 המוצע, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א)    אדם המבקש לעבור הליך של גיור (להלן – המתגייר) יערוך את הליך הגיור באחד מבית הדין לגיור במחוז שבו הוא מתגורר; השר, בהסכמת הרב הראשי לישראל, יקבע חלוקה של מדינת ישראל לחמישה מחוזות לעניין זה."

31.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 14 המוצע, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב)    בתוך 30 ימים מהטבילה, יימסר תיק בית הדין לביקורת הרב הראשי לישראל או מי שהוסמך על ידו אשר יבדוק כי הושלמו הליכי הגיור לפי הדין וכללי הגיור, ובהתאם להחלטת בית הדין ינפיק תעודת אישור לפי סעיף 2(1)."
לחילופין
קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 14 המוצע, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "כשהיא חתומה על ידי הרב הראשי לישראל".

32.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 14 המוצע, במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג)    בתוך 7 ימים לאחר מתן תעודת אישור לפי סעיף 2(1), תונפק למתגייר תעודת המרה לפי סעיף 2(2), כשהיא חתומה על ידי ראש מערך הגיור."

33.    קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 14 המוצע, בסופו יבוא:
"(ד)    בית דין לגיור לא יערוך גיור למי שלא קיבל עליו עול תורה ומצוות."

34.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 16 המוצע, בסעיף קטן (א), הסיפה, החל במילים "לפי כללים" – תימחק.

35.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 16 המוצע, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב)    ערעור כאמור בסעיף קטן (א) יידון בפני הרכב בית הדין הרבני הגדול שייקבע הרב הראשי לישראל."

36.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
במקום סעיף 18 המוצע יבוא:
"נפקות הגיור    18.    "(א)    בגיור בישראל יעסוק בית דין לגיור בלבד, וגיורו בלבד יוכר לעניין כל דין.
        (ב)    אין בהוראות פרק זה כדי לפגוע בהליכי רישום לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965, שאושרו לפני תחילתו של חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (מס' 3), התשע"ד–2014."
לחילופין
קבוצת שס וקבוצת יהדות התורה מציעות:
בסעיף 18 המוצע, בסעיף קטן (א), אחרי "נפקותו של גיור" יבוא "שנעשה בישראל".

37.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
בסעיף 19 המוצע, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב)    הרב הראשי לישראל ייקבע את סדרי הדין של בתי הדין לגיור, והוא רשאי לקבוע כללי אתיקה לדייני גיור."

לסעיף 3
אין הסתייגויות

לסעיף 4
38.    קבוצת יהדות התורה, קבוצת שס ואורית סטרוק מציעים:
במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב)    יראו את בתי הדין המיוחדים לגיור שהוקמו לפני תחילתו של חוק זה מכוח החלטת הממשלה האמורה בסעיף קטן (א), ואת דייני הגיור שכיהנו לפני תחילתו של חוק זה מכוח אותה החלטת ממשלה, כאילו הוקמו ומונו כדין לפי הוראות חוק זה."
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר