חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 20.1.14

ועדת החינוך: הצעת חוק יום לציון הפליטות היהודית ממדינות ערב


 ועדת החינוך התכנסה היום על מנת לדון בהצעת חוק לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן, התשע"ד-2014, הכנה לקריאה ראשונה. יוזם הצעות החוק הוא חבר הכנסת שמעון אוחיון. 
בסיס ההצעה מבקשת לציין את יום הפליטות, גם את הגירוש וגם את היציאה כי לא בכל מקום גורשו. הרעיון הוא גם לציין ולקיים טקסים מרכזיים. כמו כן הנקודה השנייה היא שנוכל באמצעות משרד החוץ להגביר את המודעות בקשר לסוגיית הפליטים היהודים מארצות ערב. 
בסיום הישיבה נערכה הצבעה על הצעת החוק- ההצעה עברה קריאה ראשונה פה אחד.
להלן עיקרי הדברים
בלחיצה על התגית - מעבר לבא בתור

יום שני, י"ט בשבט התשע"ד (20 בינואר 2014), שעה 11:30
 
סדר היום:
הצעת חוק קביעת יום לציון הפליטות היהודית ממדינות ערב, התשע"ג-2013, הצעתו של חבר הכנסת שמעון אוחיון
 
 
היו"ר עמרם מצנע:  שלום לכולם.  הדיון הוא  בהצעת חוק לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן, התשע"ד-2014, הכנה לקריאה ראשונה. יוזם הצעות החוק הוא חבר הכנסת שמעון אוחיון.
 
ח"כ שמעון אוחיון:  שלום לכולם ותודה רבה אדוני היושב ראש על קיום הדיון במהירות רבה.  אם היה עיכוב, זה בגלל שגם המשרד לאזרחים ותיקים שעשה עבודה יסודית, נאלץ כמובן לטייל בין כמה וכמה משרדים כדי לגבש  את הצעת החוק. הייתה כאן עבודה יפה ואינטנסיבית עד שמצאנו את הנוסחה הנכונה שמייצגת מצד אחד את עיקר הרעיונות בהם רצינו, לציין גם את הגירוש וגם את היציאה כי לא בכל מקום גורשו. הרעיון הוא גם לציין ולקיים טקסים מרכזיים והשר לאזרחים ותיקים בוודאי יהיה אחראי לנקודה הזאת. הנקודה השנייה היא שנוכל באמצעות משרד החוץ להגביר את המודעות בקשר לסוגיית הפליטים היהודים מארצות ערב.
 
נדמה לי שהיה ניסיון לבדוק תאריך אחר בהקשר להחלטת הליגה הערבית, תאריך כמו ה-17 בפברואר. מאחר והתאריך הוזכר בדיונים או בוועדות שונות אבל לא היו לנו ממש מסמכים, תוך כדי התייעצות מומחים, המשרד לאזרחים ותיקים פנה למומחים, אבל מאחר ולא היה לנו מסמוך של התאריך הזה, חזרנו אל התאריך שהיה בהתחלה, ה-30 בנובמבר כדי לציין את יום היציאה והגירוש. נראה לי שההצעה המגובשת כאן באמת עונה על הצרכים של מטרת החוק ולכן אני מבקש שהוועדה תאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה.
 
...
 
לבנה זמיר (יו"ר ארגון יוצאי מצרים): הפליטות, אם הוא קצת בחילוקי דעות, אני רוצה לחזק אותה על ידי מסמך. את המסמך הזה הבאתי לאו"מ ב-21 לנובמבר  עת הוזמנתי  על ידי ה-World Jewish Congress לתת עדות ולדבר כדי שגם האו"מ יכיר במיליון יהודים מארצות ערב כפליטים. הם נדהמו כשביקשתי להקרין על המסך את הסרטיפיקט לפליטים שהוצא ליהודי מצרים כאשר גורשו או עזבו מרצונם הטוב אבל בוטלה להם אזרחותם המצרית או שבכלל לא הייתה להם אזרחות כזאת למרות שאבות אבותיהם נולדו במצרים, הגיעו לצרפת או לאיטליה וקיבלו תעודת פליט שהונפקה להם על סמך אמנת ניו יורק משנת 1954, כי הגירוש הגדול היה ב-1956, ועל ידי מנדט של הנציג העליון של האומות המאוחדות. זאת תעודה שמוכיחה שיהודי מצרים היו פליטים וככאלה הם התקבלו לא רק בישראל וקיבלו אזרחות שלא הייתה להם אלא גם בצרפת, גם בארצות הברית כאשר 10,000 יהודי מצרים הגיעו לשם. אני לא מדברת רק על יהודי מצרים אלא גם על יהודי עירק שעזבו או גורשו, נשארו ללא נתינות עיראקית וללא נתינות בכלל והפכו לפליטים. אמריקה קיבלה 10,000 יהודים ממצרים כפליטים ונתנה להם אזרחות כי אחרת הם היו נחשבים למהגרי עבודה. כנ"ל בצרפת, באנגליה, באיטליה, באוסטרליה, בארגנטינה ועוד. קיבלו אזרחות חדשה. גם בישראל קיבלנו אזרחות חדשה אבל מצד משפחתי אנחנו אלפיים שנים במצרים, אז מה זה אם לא היינו פליטים?  זה לא חלם אלא זה אמיתי.
 
המילה פליטות היא היסטוריה של עם ישראל והיא חלק ממנו. יכול להיות שהכנסת הזאת וגם ממשלת ישראל צריכה להחליט  אם פליטות יהודית היא  פוליטיקה או האם זאת היסטוריה כי ציפי לבני טוענת שזאת היסטוריה ולא פוליטיקה ולכן היא לא מעלה את זה במשא ומתן, והיא אמרה את זה קבל עם ועדה בכנס של פרלמנטרים אירופאיים של ה-World Jewish Congress. היא אמרה שזה לא קשור, זאת היסטוריה של יהודי ארצות ערב וזאת לא פוליטיקה וכאן אומרים שזאת פוליטיקה ולא היסטוריה. בואו נחליט. תודה.
 
מאיר כחלון (יו"ר ארגון יוצאי לוב):  אני שמח שסוף כל סוף מתקיימת ישיבה של ועדת החינוך ואני רוצה לברך את חבר הכנסת שמעון אוחיון על שהביא את הנושא הזה כאחד הסעיפים שמרכז הארגונים קיים דיון עם מדינת ישראל, עם ממשלת ישראל, עם שר החוץ במספר נושאים ובין הנושאים היה גם יום הזיכרון לגירוש. אנחנו קראנו לזה גירוש. יש הצעה לתקן את זה ולומר יציאה וגירוש יחד. נשמח אם יאשרו את זה כיציאה מהגירוש כדי שהיום הזה באמת יהיה יום בו כל עם ישראל ידע שהיו יהודים בארצות ערב והם חיו שם, התפתחו שם והייתה להם מורשת מצוינת, ו-65 שנים אחרי קום המדינה אנחנו דנים על יהודי ארצות ערב, מה קרה אתם ולמה הגיעו למה שהגיעו.
 
בנושא הזה של יהודי ארצות ערב, אנחנו תובעים. התקבלה כבר החלטה בכנסת שהזכויות של יהודי ארצות ערב שוות לוויכוח שמתקיים לגבי זכויות הפליטים הערבים שעזבו את הארץ הזאת או גורשו ממנה, אנחנו רוצים להבטיח שכל הסדר או כל משא ומתן ייקח בחשבון את זכותנו, היהודים שגורשנו משם, 850 אלף יהודים שעזבו ללא שום דבר. השאירו רכוש פרטי ורכוש רוחני ותרבותי שלהם אחרי שחיו שם אלפי שנים.
 
אני שמח שוועדת החינוך דנה בעניין הזה. אני גם יודע שמשרד החינוך לקח על עצמו את הפרויקט והוא מתחיל להזיז אותו בבתי הספר. אנחנו רוצים שביום הזה יתקיים דיון ארצי גם בכנסת וגם בכל מקום במדינת ישראל כדי שיהודי ארצות ערב ייזכרו בעשייה שלהם ובבנייה שלהם ושהגיעו לארץ הזאת. אנחנו לא כמו הפליטים הערבים שיצאו מכאן, שארצות ערב מנצלות אותם לפוליטיקה. היהודים שעזבו מארצות ערב ללא לחם הגיעו לארץ שלנו מתוך ציונות, מתוך גירוש, מתוך כל הבעיות והם בנו ונבנו אבל השאירו אחריהם הון ואת ההון הזה אנחנו תובעים ולא מוותרים עליו.
 
אני שמח שהתקבלה ההחלטה ואני שמח שאת ההחלטה הזאת נקבל גם היום. ב-30 בנובמבר, ביום הזה בלוב נשחטו 133 יהודים כתוצאה מההכרזה על הקמת מדינת ישראל. הערבים לא ויתרו לנו בשום מקום ובשום מדינה ערבית. הם תמיד ראו בנו ככלי לשימוש לכל דבר. לכן אנחנו רואים בעניין הזה חשיבות גדולה מאוד ואני מבקש מכולנו יחד כאן לאשר את התאריך הזה.
 
...
 
אדי כהן (יו"ר עמותת יוצאי לבנון): נכון. רצון חופשי. לקחו לנו את הבית, את הרכב, את הרהיטים ואני מדבר על שנת 1991. עכשיו יש לי הכול, יש לי את התמונות של היהודים שמופיעים בעיתון אל-נהר, בעיתון אל-ספיר. כלומר, אלה לא שנות ה-50 או ה-60.
 
הייתי רוצה לשקול  להוסיף בהצעת החוק את צאצאיהם או יורשיהם כי יגידו לך שפליטים נפטרו. ההערה שלי היא להוסיף בהצעת החוק את המילה צאצאיהם או יורשיהם של הפליטים.
 
אני מבקש שמרכז הארגונים יהיה קשור להצעת החוק כי הוא הנציג הרשמי. כלומר, השר רשאי, בהתייעצות עם מרכז הארגונים.
 
אלה שתי ההערות שאני מעלה ואני מבקש לשקול אותן בכובד ראש.
 
...
 
צבי גבאי (מורשת יהדות בבל):  אני איש משרד החוץ לשעבר, יוצא עיראק.  אני מברך על הדיון הזה. אחרי 65 שנים שמדינת ישראל חיה ותוססת, סוף סוף זוכרים שחצי האוכלוסייה של מדינת ישראל באה לכאן – תקראו לעצמכם איך שלא תקראו, האו"מ קרא ליהודים שבאו לכאן ממדינות ערב פליטים. הנציב העליון לפליטות של האו"מ, ב-1957, יש החלטה, הגדיר את היהודים שבאו ממדינות ערב כפליטים. הסבל שסבלו היהודים במדינות ערב הוא ארוך ומגוון. מדובר ב-12 מדינות ערביות בהן סבלו יהודים בתאריכים שונים ולכן כל תאריך שייקבע הוא תאריך טוב. לא צריך להתווכח. יהודי עיראק סבלו ב-1 ביוני 1941 כאשר בפרהוד נרצחו 180 אנשים. זאת הטרגדיה הגדולה בעיקר ממנה סבלו יהודי עיראק. שאלו לא עושים את זה  בתאריך זה, אבל מסתבר שהפעולה הייתה בחג השבועות ובחג השבועות אי אפשר לעשות אזכרה. במורשת יהדות בבל עושים את זה שבוע אחרי או שבוע לפני. לכן אני מציע שלא נתווכח על התאריך. התאריך שנקבע הוא תאריך טוב והוא תאריך שצריך להיות כך שכולם יזכרו אותו במשך הדורות הבאים.
 
במקרה ליהודי עיראק כיום יש עוד תוצאה של הפליטות שלהם. הארכיב של יהודי עיראק שנלקח בעיראק והובא על ידי האמריקאים לארכיון הלאומי בוושינגטון,  מטרתו היא לטפל בארכיון הזה שנשדד מבתי כנסת ומבתי ספר של יהודים בעיראק על ידי סדאם חוסיין והיה במרתפים שם למשך תקופה כל כך ארוכה, דבר שגרם לו להירקב. כיום עיראק דורשת להחזיר לה את הארכיב הזה כי היא אומרת שהיא רוצה לזכור את המורשת של יהדות עיראק. כשהיהודים חיו שם, היא לא רצתה לזכור את היהודים שם. למזלם של כל היהודים יוצאי ערב, לא נשארו כיום  יהודים בארצות ערב. מי שאומר למה אתם לא חוזרים למדינות ערב, אילו היהודים היו במדינות ערב, הם היו בראש וראשונה שעיר לעזאזל לכל המריבות במדינות ערב.
 
...
 
דניאל מרון (ראש חטיבה, משרד החוץ):  לפרוטוקול, אנחנו בהחלט מסכימים. אני רוצה לספר ליושב ראש ולכולם שזה לא סוד ולא הפתעה ששכנינו הערבים, והפלשתינאים במיוחד, השתלטו על סדר היום, על הנרטיב הבינלאומי. כל שנה ב-29 בנובמבר, כ"ט בנובמבר, יש אירוע גדול באו"מ לא לחגוג את תכנית החלוקה שהכירה בכך שתהיה מדינה יהודית בארץ ישראל אלא בזה שהם מדברים על הנכבה הפלשתינית, על  מה שהם קוראים הגירוש של הפלשתינים מארץ ישראל וחסר בזירה הבינלאומית הנרטיב היהודי, הנרטיב הישראלי שמדבר על גירוש יהודי מדינות ערב ביוזמה מתואמת של הליגה הערבית ושל ההנהגה הערבית שבכוונה גירשה אותם בתגובה להכרזת העצמאות של ישראל. אנחנו רוצים לספר את הסיפור הזה.
 
רק לסבר את האוזן. בשבוע שעבר התקיימה ישיבה באו"מ בה הכריזו על שנת סולידריות. שנה שלמה של סולידריות של האו"מ והעולם עם הנכבה הפלשתינית. זאת אומרת, שנה שלמה הם עכשיו חוגגים את זה שיש את הגירוש הפלשתיני ואנחנו חייבים להיות שם בזירה הבינלאומית, ואנחנו עושים את זה ונעשה את זה, כדי לספר את הסיפור שלנו, את הסיפור של איך גירשו את היהודים, איך לא התירו לנו להקים מדינה יהודית ואיך מאז ועד היום אנחנו נלחמים על הכרה במדינה יהודית בארץ ישראל.
 
משה זעפרני (מנהל אגף מורשת, משרד החינוך):  משרד החינוך.  אני מברך על הצעת החוק. משרד החינוך נערך מזה הרבה שנים ואנחנו מבצעים דברים רבים בנושא הזה. הדבר הראשון, הוזכרה כאן תכנית לימודים ואכן זה נמצא בתכנית לימודים חובה. נמצאת לידי המפקחת על ההיסטוריה ותכף היא תדבר על כך. הדבר השני, ליום עצמו הקמנו, בלי כל קשר, צוותים. אני יושב כחבר בוועדה משותפת למשרד לאזרחים ותיקים, לארגונים, למכון בן צבי ואחרים ואנחנו הצענו את עזרתנו בשילוב הנושא בקרב תלמידים, בפעילויות חלק של תלמידים, והנושא מבוצע. אנחנו הקמנו צוות שישב ויעבוד על הכנת חומרים לקראת היום הזה. זה נעשה יחד עם שתי המפמ"ריות להיסטוריה ויחד עם מכון בן צבי.
 
רכשנו זכויות לסרט שעוסק בנושא הזה של הפליטים היהודים והסרט הזה הולך להיות מופץ ב-5,000 בתי ספר.
 
....
 
סורל הרלב (המשרד לאזרחים ותיקים): היועץ המשפטי, המשרד לאזרחים ותיקים. קודם כל אני רוצה להודות לחבר הכנסת אוחיון על הברכות. במקרה הזה נעשתה כאן עבודת תיאום בין כל המשרדים ואז הגענו לחבר הכנסת אוחיון וקיבלנו גם את הערותיו. לאחר מכן גם הייעוץ המשפטי של הוועדה התייחס, כך שאנחנו מגיעים היום לוועדה הזאת אחרי שעברנו את כל סבבי ההערות.
 
לנושא ציון פליטות בשם החוק. אני חושב שבנוסח שלנו, של הממשלה, הופיעה במקור פליטות אף כי הייתה בקשה של כמה שרים, כולל השר לאזרחים ותיקים. פליטות היה במקור בשם ולאחר מכן חבר הכנסת אוחיון ביקש שייאמר יציאה וגירוש. אני חושב שהסיבה לכך הייתה שלא רוצים לחגוג את הפליטות ולקיים יום לציון הפליטות. יש אולי משהו לא ראוי לבוא ולחגוג פליטות. בכל מקרה, גם בנוסח הנוכחי של החוק, בסעיף 1(א)(3) הפנינו לנושא הפליטות. יש חוק אחר ששומר על זכויות לפיצוי של הפליטים.
 
צריך לזכור שהחוק הזה הוא עוד נדבך בהעלאה למודעות של הנושא ואני חושב שבשנים האחרונות יש התקדמות רבה בנושא הזה. זה עוד נדבך ואני חושב שהחשוב הוא העלאת המודעות. אותו סעיף 1(א)(3) לפיו משרד החוץ יקיים בנציגויות ישראל את ההעלאה למודעות הבינלאומית, זה אחד הסעיפים החשובים ביותר וזאת המהות. אני חושב שכדאי להיצמד למהות בהיבט הזה.
 
לגבי "רשאי". אכן, זאת הייתה בקשה מהמשרדים. רשאי בדרך כל זה עניין כספי, להבדיל מחייב. כשכתוב רשאי בחוקים, זה אומר שהשר חייב לשקול. בדרך כלל ברמה הפרקטית למיטב הבנתי זה כמעט חייב.
 
...
 
היו"ר עמרם מצנע:  אין קשר בין אחד לשני. אני באמת חושב שהחוק הזה, פשוט ככל שהוא נראה ונשמע, הוא חשוב. הוא חשוב באספקטים רבים שבאים לידי ביטוי וזה קודם כל באמת חינוך, שורשים, והדבר השני הלא פחות חשוב הוא להביא בפני העולם את עניין גירוש יהודי מדינות ערב שנעשה כחלק מהקמתה של מדינת ישראל. אני חושב שזה באמת דבר שלא מונח מספיק קודם כל על שולחננו ואחר כך על השולחן הבינלאומי.
 
אני מצטרף להצעה שאנחנו נאשר את ההצעה לקריאה ראשונה ולאחר הקריאה הראשונה אני מבקש ממך, חבר הכנסת אוחיון, שבתיאום עם משרד החינוך, עם המשרד לאזרחים ותיקים, עם משרד החוץ ועם משרד המשפטים להשמיט את המילה "רשאי". אני אומר לכם שרק מהיבט של רצינות החוק, לחוקק חוק ובתוכו להכניס את זה שהשר לאזרחים ותיקים רשאי, שר החינוך רשאי ושר החוץ רשאי, למה צריך חוק? אם כולם רשאים, לא צריך לחוקק את זה. אם הם רשאים, שיעשו את מה שהם רשאים ואני גם שומע שעושים את זה. החוק בא לתת מעמד וכשאתה מוסיף את המילה "רשאי" בתחילת כל משפט, זה שומט את הרעיון המרכזי שיש לחוק להיות חוק בספר החוקים של מדינת ישראל. אני בטוח שהנציגים שיושבים כאן, של משרד החוץ, של משרד החינוך ושל המשרד לאזרחים ותיקים, יוכלו לסכם ביחד עם משרד המשפטים. גם אם הופכים את ה"רשאי" ל-ינחה, יפעל, עדיין אין לזה משמעות תקציבית אבל יש לזה משמעות ברורה וחשובה.
 
היועצת המשפטית של הוועדה תקריא את החוק ואנחנו נצביע עליו.
 
מירב ישראלי (יועץ משפטי):
 
הצעת חוק יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן, התשע"ד-2014
 
1.    יום ציון – יהודי ארצות ערב ואיראן
 
(א)    אחת לשנה, ביום 30 בנובמבר, יקוים יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן. ביום זה -
 
(1)    השר לאזרחים ותיקים רשאי להורות על קיום טקס מרכזי לפתיחתו.
 
(2)    שר החינוך רשאי להודות על קיום פעילות חינוכית בקשר ליום האמור.
 
(3)    שר החוץ רשאי להורות על קיום פעילויות, לרבות באמצעות נציגויות ישראל בחוץ לארץ, להגברת  המודעות הבין לאומית בקשר לפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, כהגדרתם בסעיף 2 לחוק לשמירה על זכויותיהם של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, התש"ע-2010 ולזכותם לפיצוי.
 
(4)    הכנסת תקיים דיון מיוחד. הדיון יתקיים במועד האמור או במועד סמוך.
 
...
 
היו"ר עמרם מצנע:  אנחנו מצביעים על אישור החוק.
 
     הצבעה
                                                                               בעד – פה אחד
                                   הצעת חוק קביעת יום לציון הפליטות היהודית ממדינות ערב, התשע"ד-2014 אושרה.
 
היו"ר עמרם מצנע: הצעת החוק אושרה פה אחד.
 
...
 
צבי גבאי (מורשת יהדות בבל):  לפרוטוקול. אסור היה להכניס את איראן. כבר דיברנו על זה שנים. איראן לא כלולה. היא לא גירשה יהודים ולא יצאו ממנה יהודים. להפך. איראן הצילה אלפי יהודים עיראקים שיצאו מעיראק באופן בלתי לגלי והגיע לאיראן ושהו בה מספר שנים עד שעלו ארצה.
 
...
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 12:15.
 
 
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר