חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 24.3.19

בחירות 2019: מצע מפלגת העבודה

הבוקר, ראשון 24.03.2019 פרסמה מפלגת העבודה בראשות אבי גבאי את מצע המפלגה לכנסת העשרים ואחת. המצע כולל שלושה פרקים כאשר הפרק השלישי מתייחס לסוגיית הדת והמדינה.

מדינה יהודית ודמוקרטית:

הציונות נולדה מתוך ההכרה שלא ניתן להפריד בין הממד הלאומי לאוניברסלי. בניגוד להנחה הגלומה במשפט “היה אדם בצאתך ויהודי באוהלך”, מימוש מלא של אנושיותו של היחיד טומן בחובו גם את החופש לתת ביטוי לזהותו הקבוצתית. האפשרות לקיים משטר דמוקרטי לאורך זמן תלויה ביסודות תרבותיים משותפים, בזהות מלכדת ובתחושת שייכות היוצרים בקרב האזרחים מחויבות זה לזה ולניהול המרחב הציבורי שהם חולקים.

מנגד, מדינת לאום מודרנית מתבססת על החופש והשוויון של אזרחיה, שבלעדיהם אין כל משמעות למושג “ריבונות העם”. צביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל נשען על רגש הסולידריות של הרוב הלאומי היהודי החי בה, כפי שמימוש זהותה היהודית במובן הלאומי מותנה בהיותה דמוקרטית. לא מדובר ברכיבים מנוגדים בזהותה של המדינה, אלא בהיבטים שונים ומשלימים של תמצית מהותה. כל ניסיון מלאכותי לנתק את היהודי מהדמוקרטי ולהיפך, יעוות את שניהם לבלי היכר.

לאור תובנה זו, המשותפת לכל הוגי הרעיון הציוני, נוסדה ישראל כמדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי, המחויבת לשוויון זכויות גמור בין כל אזרחיה. בין כל הפלגים הפוליטיים המשמעותיים בישראל שררה תמימות דעים באשר לכך. הממלכתיות הישראלית, עמוד התווך של הגשמת המפעל הציוני, מושתתת בהכרח על כך שכל אזרחי המדינה ירגישו בה שייכים ושווים. במשך קרוב לשבעים שנה, גם ברגעיו הקודרים ביותר של הסכסוך הלאומי האזורי בו נתונה ישראל, שמרו כל ממשלותיה על עיקרון מנחה זה.

בתקופת כהונתן של הממשלה היוצאת וזו שקדמה לה אנו עדים לכרסום מדאיג ומסוכן בצביונה הדמוקרטי של המדינה, בדמות גל חקיקה עכור החותר לקעקוע יסודות השוויון, כבוד האדם וחירותו, והתבטאויות שלוחות רסן מצד גורמים במערכת הפוליטית נגד נשיא המדינה, צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל ובתי המשפט. בנוסף, חל כרסום שיטתי בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית על רקע גל יוזמות חקיקה מסוכן הפוגע לא רק בצביונה הדמוקרטי של ישראל, אלא גם על יסודות הקיום המשותף המבטיחים את יציבותה ואת המשך קיומה כמדינת העם היהודי. על רקע זאת מפלגת העבודה מחויבת להוביל את המאבק לשימור צביונה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, ברוח מגילת העצמאות ובמחויבות בלתי מתפשרת ליסודות הממלכתיות, שלטון החוק, הפרדת הרשויות והבטחת שוויון זכויות לכל.
 
 

עקרונות יסוד לתפיסת הצביון היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל:

-מפלגת העבודה מחויבת לשמירה על הממלכתיות הישראלית ולחיזוקה, בהיותה עמוד התווך של הדמוקרטיה, הסולידריות החברתית ושלטון החוק כאחד.

-מפלגת העבודה רואה בחיוב את הכללת הזכויות החברתיות בחוקה באופן שיבטיח חינוך איכותי, בריאות ראויה וקיום אנושי בכבוד לכל אדם בישראל.

-מפלגת העבודה רואה בחומרה רבה את החקיקה המכוונת להצרת צעדיהם ולפגיעה בתפקודם של מוסדות וגופים ממלכתיים בישראל, ובכלל זאת הרשות השופטת ומערכת אכיפת החוק, ואת ההסתה המתמשכת נגדם, ותעשה ככל יכולתה על מנת להגן עליהם מפני מגמות מסוכנות אלו.

-מפלגת העבודה מתייחסת באפס סובלנות לנגע השחיתות השלטונית, שפשה בכל חלקה טובה בישראל ומאיים על שלטון החוק והממשל התקין, ומחויבת לנקוט באמצעים דרסטיים ונרחבים על מנת למגרו.

-מפלגת העבודה רואה בחיזוק השירות הציבורי כנדבך מרכזי לחיזוק היסודות הדמוקרטיים, ותפעל לשמירה על עצמאותו ומקצועיותו, לצד חתירה לשיפור מתמיד ביכולותיו.

-מפלגת העבודה תדאג לשוויון זכויות מלא לכל אזרחי מדינת ישראל, ללא הבדל דת גזע ומין, ותפעל ללא פשרות על מנת להגן על המיעוטים בחברה הישראלית מפני כל סוג של אפליה, הדרה וגזענות.

-מפלגת העבודה דוגלת בשמירה על הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה בישראל בתחומים שבהם הוא מהווה איזון עדין בין חלקי החברה השונים ומהווה יסוד למרקם חיים משותף עבורם, ולצד זאת תפעל לביטול כפייה דתית הפוגעת בחירויות הפרט ובזכויות החברתיות של אזרחי ישראל.

-מפלגת העבודה מחויבת לכינונה של חוקה למדינת ישראל שבמסגרתה יעוגנו מרכיבי זהותה וערכיה של ישראל כמדינת העם היהודי ובכלל זאת חוק השבות וסמליה של המדינה, הזכות של כל אזרחיה לשוויון מלא, והכרה במיעוטים ובזכויותיהם.

 

יחסי דת ומדינה וטיפוח תרבות יהודית רב גונית:

מפלגת העבודה רואה בטיפוח הזהות היהודית-הישראלית לגווניה יעד ראוי וחשוב. במקביל מחויבת מפלגת העבודה לחזונה של מגילת העצמאות בדבר הבטחת חופש הדת, המצפון והפולחן של כל אזרחי ישראל. יעדים ציוניים ודמוקרטיים אלו מחייבים הסדרה מחודשת של חלק מן התחומים הנוגעים ליחסי הדת והמדינה בישראל.

התחייבות מרכזית: תחבורה ציבורית בשבת

הפעלת תחבורה ציבורית בשבת ובימי המנוחה במתכונת מצומצמת, תוך התחשבות מרבית בזכויות העובדים בענף ובמאפיינים הדתיים והתרבותיים של כל יישוב, במטרה להבטיח את חופש התנועה של כל אזרחי ישראל באופן שאינו תלוי ביכולתם הכלכלית להחזיק רכב פרטי. הסדרי התחבורה הציבורית בימי המנוחה ייקבעו בשיתוף הרשויות המקומיות.

בנוסף, ממשלה בראשות מפלגת העבודה תפעל להשגתם של היעדים הבאים:

-ביטול “חוק המרכולים”, המיועד למנוע מרשויות מקומיות להתיר פתיחת חנויות ובתי עסק בשבת גם אם מרבית תושביהן מעוניינים בכך.

-החזרת “מתווה הכותל” והבטחת זכותם של כל הזרמים ביהדות להתפלל לפי דרכם ברחבת הכותל המערבי.

-מתן תמריצים למשרתים בשירות צבאי או בשירות לאומי/אזרחי, לרבות מימון מלא של לימודיהם לתואר ראשון, על מנת לעודד את מספר המתגייסים בקרב הציבור בכלל ובקרב הציבור החרדי בפרט.

-הגדלת שיעור התעסוקה וההשתתפות בשוק העבודה בקרב הציבור החרדי, בדגש על ציבור הגברים, באמצעות הרחבת המסגרות להכשרה מקצועית והמכינות הקדם אקדמיות וגיבוש מערכת תמריצים יעילה.

-מניעת כל סממן של הדרת נשים במרחב הציבורי בישראל.

-מימוש חובתה של מדינת ישראל להעניק לכל אזרח את זכות היסוד להקמת משפחה, למיסוד מלא ורשמי של הקשר הזוגי ולפירוקו באופן בו יבחר לעשות כן ועל בסיס שוויוני.

-ביטול מרוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה בהליכי גירושין והטמעת כלים של גישור ופשרה בסכסוכים משפחתיים.

-חתירה לגיבוש הסכמות ציבוריות רחבות בעניין השינויים הנדרשים ביחסי הדת והמדינה בישראל, תוך טיפוח השיח בין הקהילות, החוגים והמגזרים השונים בחברה הישראלית ובעם היהודי.

-ביסוס קשרים איתנים של מדינת ישראל עם כל הזרמים והחוגים בעם היהודי והענקת מעמד שווה לכל הקהילות הדתיות במדינת ישראל.

-מימוש מדיניות גיור מקלה ומקרבת שתסייע לאזרחי ותושבי ישראל המעוניינים בכך להשלים את מסעם האישי והמשפחתי ליהדות ולחיק העם היהודי, תוך הקפדה על עקרונות הפלורליזם וחופש הדת והמצפון ותוך טיפוח שיתופי הפעולה עם כל הזרמים והחוגים בעם היהודי.

-מימוש החוק לקבורה אזרחית, הקמת בתי עלמין אזרחיים ברחבי הארץ והנגשתם לכלל האזרחים, במקביל להמשך פיתוח פתרונות לקבורה רוויה בבתי העלמין הקיימים ואכיפה של כללי מנהל תקין, שקיפות ותודעת שירות בתאגידי הקבורה.

-שמירת מעמדם של השבת ומועדי ישראל כימי המנוחה הרשמיים במדינת ישראל. בימי מנוחה אלו תתאפשר פעילות תרבות, נופש, בילוי ופנאי לרבות במתקני ציבור. מפלגת העבודה תפעל לחיזוק ההגנה על הזכויות הסוציאליות של העובדים הנדרשים לעבוד בימים אלו.

-פיתוח דגמים קהילתיים של אספקת שירותי דת, הנשענים על התארגנות עצמאית וחופשית של קהילות ושל איגודי קהילות ותמיכה שוויונית של המדינה בפעילותם.

-שמירה קפדנית על אופיו הממלכתי של צה”ל, תוך העצמת תפקידו של חיל החינוך בגיבוש תפיסת העולם הממלכתית והפלורליסטית של מפקדי צה”ל וחייליו.

-טיפוח התרבות היהודית בישראל והנגשת המקורות ההיסטוריים והרוחניים של העם היהודי לציבור הרחב, מתוך תפיסת עולם פלורליסטית ורב גונית.

-מתן תמיכה ממשלתית לארגוני ההתחדשות היהודית ולבתי המדרש הפלורליסטיים על בסיס שוויוני וענייני וביטול האפליה המתמשכת בתקצובם.

-הקמת אגף לתרבות יהודית פלורליסטית במשרד החינוך במקביל לפעילותם של האגף לתרבות יהודית (תורנית).

-לימודי תרבות יהודית-ישראלית במערכת החינוך הממלכתית יתבססו על ערכיו ומטרותיו של החינוך הממלכתי ועל עקרונות דוח ועדת שנהר.

-ביטול המנהלת לזהות יהודית שהוקמה בתקופת הממשלה היוצאת במשרד לשירותי דת, וריכוז התמיכה הממשלתית בתחום התרבות היהודית במשרד החינוך ובמשרד התרבות, תוך יישום מלא של עקרונות הפלורליזם והשוויון.

-הקצאת משאבים שוויונית לשירותי הדת הניתנים לציבור הלא יהודי בישראל וביטול האפליה המתמשכת בתחום זה.
 

קליטת עליה ושילוב העולים בחברה הישראלית:

משימת קיבוץ הגלויות היא ביטוי מרכזי להיותה של מדינת ישראל ביתו הלאומי של העם היהודי. לאורך השנים היו העולים החדשים מכל ארצות העולם מקור לעוצמה וחוסן לחברה הישראלית, ובזכותם התפתחה החברה הישראלית להיות חברה רב גונית ורבת פנים. על מדינת ישראל לחדש ולהתאים את דפוסי הקליטה של קהלי העולים המגוונים, תוך מתן לאתגרים שעדיין ניצבים בפני העולים מחבר המדינות ומאתיופיה בעשורים האחרונים.

ממשלה בראשות מפלגת העבודה תפעל להשגת היעדים הבאים:

-עידוד העלייה לישראל מכל ארצות העולם, תוך שימת דגש על עלייה מתוך מניעים של זהות ובחירה ערכית וציונית.

-הרחבת התמיכה הממשלתית בתוכניות לעידוד עלייה כדוגמת תוכנית “נעל”ה”.

-גיבוש תכנית ממשלתית משותפת עם הסוכנות היהודית וארגונים נוספים כדוגמת “נפש בנפש” להקמת מרכזים לעידוד עלייה בקהילות היהודיות ברחבי העולם.

-גיבוש תכנית ממשלתית בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים להיערכות לעלייה ולעידוד עלייה מקהילות במשבר או בסכנה, כגון בצרפת, בבריטניה ובדרום אפריקה.

-גיבוש תכנית ממשלתית לבחינת האפשרות להנמכת החסמים העומדים בפני עולים בעלי מקצועות אקדמיים מפוקחים (עורכי דין, רופאים, רופאי שיניים וכד’), בכל הנוגע לקבלת הסמכה והיתר עיסוק בישראל.

-גיבוש תכנית ממשלתית לעידוד עלייה של עולים צעירים תוך התמקדות בפתרונות דיור, תעסוקה ולימודים אקדמיים.

-הקמת מסלול טיפול ייעודי בחיילים עולים במשרד הקליטה בשיתוף עם משרד הביטחון, תוך הרחבה משמעותית של תכניות הסיוע לאחר השחרור וליווי החיילים העולים במשך שנתיים מיום שחרורם, לרבות באמצעות סיוע בשכר דירה והכוון תעסוקתי.

-שיפור משמעותי בעבודת רשות האוכלוסין וההגירה בטיפול בבקשות של עולים ובני משפחותיהם על רקע הומניטארי ועל רקע איחוד משפחות, לרבות באמצעות הרחבת תקני כוח האדם ברשות העוסקים בתחום זה.

-גיבוש תכנית ממשלתית לסיוע ייעודי לעולים קשישים שלא עומדים לרשותם חיסכון פנסיוני ונכסים מניבים בישראל.

-מתן פתרונות דיור ראויים לעולים מאתיופיה שעדיין נמצאים במרכזי קליטה של הסוכנות היהודית, תוך סיוע בהכוון תעסוקתי וביטול הזיקה בין השלמת הליכי הגיור לבין סיום השהות במרכזי הקליטה.

 

מדינת ישראל ויהדות התפוצות:

מדינת ישראל היא ביתו הלאומי והריבוני של העם היהודי ומרכז רוחני ותרבותי עבור יהודי העולם כולו. על יחסיה של מדינת ישראל עם יהדות התפוצות להיות מושתתים על כבוד, הידברות וערבות הדדית, ועל הכרתה של מדינת ישראל בקהילות, בחוגים ובזרמים השונים בעם היהודי. עלינו להפסיק את האפליה המקובעת בחוק, בתקציבים ובתודעה הציבורית כלפי הרפורמים והקונסרביטיבים. מדינת ישראל תוסיף לפעול למימוש חזון קיבוץ הגלויות ברוחה של מגילת העצמאות, תוך הכרה בחשיבותן וערכן של הקהילות היהודיות ופעילותן בכל רחבי העולם.

ממשלה בראשות מפלגת העבודה תפעל להשגת היעדים הבאים:

-מתן מענה מיידי למצוקות הקהילות בתפוצות העומדות על הפרק בתחומי חוק הגיור ואשרור ויישום מתווה רחבות התפילה בכותל.

-עידוד הקשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל באמצעות השתתפות ממשלתית בתכניות ייעודיות כדוגמת “מסע” ו”תגלית”.

-חיזוק יחסיה של מדינת ישראל עם כלל הקהילות היהודיות בעולם, תוך השקעה בחינוך הציוני, לימודי השפה והתרבות העברית ועידוד ביקורם של יהודי התפוצות במדינת ישראל, בדגש על הדור הצעיר.

-הגברת מעורבותה ותמיכתה של ממשלת ישראל בתכניות חינוך, קהילה ומעורבות חברתית, המפגישות יחד קהלים ישראליים ויהודים מן התפוצות, לרבות במסגרת מערכת החינוך הממלכתית.

-חיזוק פעולתם של המוסדות הלאומיים, כשולחן המשותף של מדינת ישראל ויהדות התפוצות, תוך התאמת דפוסי פעילותם לעת הנוכחית ולאתגרי השעה ותוך הקפדה על עקרונות של שקיפות, מנהל תקין ויעילות.

-מימוש האחריות המוסרית של מדינת ישראל לרווחתן וביטחונן של הקהילות היהודית בתפוצות, תוך שיתוף פעולה ותיאום עם מדינות העולם וכיבוד מלא של ריבונותן.

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר