חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 3.12.18

הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הגדרת הורים מיועדים וביצוע הסכם מחוץ לישראל), התשע"ט-2018 של ח"כ איציק שמולי

היום, שני 3.12.2018 הנוחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הגדרת הורים מיועדים וביצוע הסכם מחוץ לישראל), התשע"ט- 2018 של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני). הצעת החוק מבקשת להרחיב באופן שוויוני את מעגל הזכאים לביצוע פונדקאות ישראל.

הכנסת העשרים
 
יוזם:          חבר הכנסת          איציק שמולי
              
______________________________________________                                          
                                             פ/5901/20
 
הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הגדרת הורים מיועדים וביצוע הסכם מחוץ לישראל), התשע"ט–2018

תיקון סעיף 1

1.            

בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –

 

 

(1)      במקום ההגדרה "הורים מיועדים" יבוא:

 

 

 

""הורים מיועדים" – הורים מיועדים שהם בני זוג וכן הורה מיועד יחיד;'';

 

 

(2)      במקום ההגדרה "הורים מיועדים שהם בני זוג" יבוא:

 

 

 

""הורים מיועדים שהם בני זוג" – בני זוג המתקשרים יחד עם אם נושאת לשם הולדת ילד;";

 

 

(3)      במקום ההגדרה "אם מיועדת יחידה" יבוא:

 

 

 

""הורה מיועד יחיד" – אדם בלא בן זוג, המתקשר עם אם נושאת לשם הולדת ילד;";

 

 

(4)      בהגדרה "קרובת משפחה", המילים "ובת-דוד או בת-דודה" – יימחקו.

תיקון סעיף 2

2.            

בסעיף 2 לחוק העיקרי, במקום פסקה (2) יבוא:

 

 

"(2)    הזרע או הביצית המשמשים להפריה חוץ-גופית במסגרת ביצוע ההסכם הם של אחד מן ההורים המיועדים או של שניהם."

תיקון סעיף 5

3.            

בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (1א) יבוא: 

 

 

"(1א1) האם הנושאת נתנה את הסכמתה בדעה צלולה ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר;".

תיקון סעיף 6

4.            

בסעיף 6 לחוק העיקרי –

 

 

(1)      בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובלבד שסך כל  התשלומים לא יעלו על 160,000 שקלים חדשים בסך הכל";

 

 

(2)      אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

 

 

 

"(ג)

(1)      הסכום הנקוב בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד היסודי.

 

 

 

 

(2)      סכום שעודכן כאמור בפסקה (1), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

 

 

 

 

(3)      עדכון הסכומים כאמור בפסקה (1) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו כאמור בפסקה (3).

 

 

 

 

(4)      המנהל הכללי של משרד הבריאות יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח סעיף 6(א) כפי שהתעדכן לפי סעיף זה;

 

 

 

 

(5)      בסעיף זה –

 

 

 

 

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

 

 

 

 

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;

 

 

 

 

"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתה של תקנה זו, המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתה;".

תיקון סעיף 9

5.            

בסעיף 9 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

 

 

"(ג)     לצורך ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים יהיה רשאי לקבל מוועדת האישורים את כל המסמכים והמידע המצויים ברשותה."

הוספת פרק ג'1

6.            

אחרי סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"פרק ג'1: הסכם לנשיאת עוברים שנעשה מחוץ לישראל

 

 

הגדרות

17א.

בפרק זה –

 

 

 

 

"אם נושאת מחוץ לישראל" – אישה הנושאת היריון עבור הורים מיועדים מחוץ לישראל, שאינה תושבת ישראל והיא תושבת המדינה שבה נחתם ההסכם לנשיאת עוברים ושבה היו ההיריון והלידה";

 

 

 

 

"בדיקה גנטית" – בדיקה גנטית להוכחת קשרי משפחה כהגדרתה בחוק מידע גנטי התשס"א–2000[2] (להלן – חוק מידע גנטי);

 

 

 

 

"הוועדה המייעצת" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 17ג;

 

 

 

 

"חברת תיווך מוכרת" – חברה כמשמעותה בחוק החברות, התשנ"ט–1999[3], שהוכרה על ידי שר הבריאות ושר המשפטים (להלן – השרים) לעניין ביצוע הסכם נשיאת עוברים מחוץ לישראל;

 

 

 

 

"מבקש" – הורים מיועדים, שהם תושבי ישראל ומבקשים מחברת תיווך להתקשר עם אם נושאת מחוץ לישראל לשם הולדת ילד;

 

 

 

 

"מרפאה מוכרת" – מרפאה או מוסד רפואי מחוץ לישראל, שנבדקו ואושרו על ידי הוועדה המייעצת לעניין ביצוע הסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל.

 

 

חברת תיווך מוכרת

17ב.

(א)      הליך הסכמים לנשיאת עוברים במדינת חוץ,  יבוצע באמצעות חברת תיווך שמטרתה הבלעדית היא פעילות בתחום הליכי נשיאת עוברים במרפאות מוכרות במדינות חוץ, ואשר הוכרה על השרים בהתאם להוראות חוק זה (בפרק זה – חברת תיווך מוכרת).

 

 

 

 

(ב)      בפעילותה לפי חוק זה תנהג חברת תיווך מוכרת בתום לב, במסירות ולפי הוראות כל דין, תוך הבטחת טובת הצדדים להסכם נשיאת העוברים וכן לטובת הילד שייוולד, תוך כיבוד זכויותיהם היסודיות של הצדדים, לרבות אלה המוכרות במשפט הבין-לאומי.

 

 

ועדה מייעצת

17ג.

(א)      השרים ימנו ועדה מייעצת לעניין הכרה בחברות תיווך, ולשם בדיקה ואישור מרפאות  מחוץ לישראל לצורך ביצוע הליכי נשיאת עוברים במדינות חוץ; הוועדה תהיה בת שבעה חברים, ואלו הם:

 

 

 

 

 

 

 

(1)      רופא נציג משרד הבריאות, והוא יהיה היושב ראש;

 

 

 

 

 

 

 

(2)      נציג משרד הבריאות;

 

 

 

 

 

 

 

(3)      שני נציגי משרד המשפטים;

 

 

 

 

 

 

 

(4)      נציג רשות אוכלוסין;

 

 

 

 

 

 

 

(5)      נציג משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים;

 

 

 

 

 

 

 

(6)      נציג משרד החוץ.

 

 

 

 

(ב)      נציגים כאמור בפסקה (א) יתמנו לאחר התייעצות עם השר הממונה על המשרד אותו הם מייצגים; בהרכב הוועדה המייעצת יהיה ייצוג של שני חברים לפחות לבני כל אחד מהמינים.

 

 

 

 

(ג)       תפקידי הוועדה המייעצת הם:

 

 

 

 

 

 

 

(1)      לייעץ לשרים לעניין הכרה בחברות תיווך לשם ביצוע הסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל, ולעניין ביטול או התליה של הכרה בחברת תיווך;

 

 

 

 

 

 

 

(2)      לבדוק ולאשר מרפאות מחוץ לישראל שבהן מתקיימים הליכי נשיאת עוברים;

 

 

 

 

 

 

 

(3)      להמליץ לשרים על קביעת הנחיות מקצועיות וכללים לדרכי עבודתה של חברת תיווך מוכרת.

 

 

 

 

(ד)      הוועדה המייעצת רשאית לדרוש מחברת תיווך שהגישה בקשה לקבלת הכרה, כל מידע או מסמך הדרושים לה לצורך מתן חוות דעת לשרים או לשם קבלת החלטה לגבי אישור מרפאות מוכרות.

 

 

הכרה בחברת תיווך

17ד.

(א)      השרים רשאים להכיר בחברת תיווך לאחר שהוועדה המייעצת מצאה כי התקיימו בה כל אלה:

 

 

 

 

 

 

 

(1)      לעובדי חברת התיווך הכישורים הדרושים לפעול במומחיות ובמקצועיות נאותה בעניין הסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל;

 

 

 

 

 

 

 

(2)      לעובדי חברת התיווך הכישורים הדרושים לפעול במומחיות ובמקצועיות נאותה בעניין הסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל;

 

 

 

 

 

 

 

(3)      חברת התיווך מעסיקה מנהלים ובעלי מקצוע ברמה גבוהה, בעלי ערכים אתיים נאותים ובמספר מספיק לביצוע פעולותיה, ובכלל זה רופאים, שאחד מהם לפחות הוא בעל תואר מומחה ביילוד ובגניקולוגיה ובעל עשר שנות ותק לפחות בתחום הפוריות, וכן אחיות, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, עורך דין בעל שבע שנות ותק לפחות, מנהל חשבונות ומבקר פנים; בלי לגרוע מהוראות פסקה זו, שר הבריאות רשאי לקבוע כי  חברת תיווך חייבת להעסיק בעלי תפקידים או בעלי מקצועות מסוימים וכן לקבוע את כשירותם וכישוריהם;

 

 

 

 

 

 

 

(4)      בעלי החברה, מנהליה, עובדיה או מי שפועל מטעמה, לא הורשעו בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה;

 

 

 

 

 

 

 

(5)      הגמול או השכר שמשלמת החברה למנהליה ולמי שמועסק על ידה או פועל מטעמה, הוא סביר ביחס לעבודה שהם מבצעים או לשירותים שהם נותנים.

 

 

 

 

(ב)      חברת התיווך המוכרת רשאית לפעול במרפאות מוכרות מסוימות בלבד, שנכללו בבקשה שהוגשה על ידי חברת התיווך המוכרת בהתאם להוראות סעיף 17ו; רשימת המרפאות שבהן רשאית לפעול חברת התיווך המוכרת כאמור, תירשם בכתב ההכרה.

 

 

 

 

(ג)       תוקף ההכרה יהיה שלוש שנים ורשאים השרים לתת את ההכרה לתקופה שקבעו, הקצרה משלוש שנים, מטעמים שיירשמו בהחלטתם; השרים רשאים להאריך תקופה זו לתקופות נוספות של עד שלוש שנים כל אחת.

 

 

 

 

(ד)      הודעה על מתן הכרה לחברת תיווך תתפרסם באתר האינטרנט של משרדי הבריאות והמשפטים ובכל דרך אחרת שיורו השרים.

 

 

 

 

(ה)      מצאו השרים שלנוכח היקף ואופן פעילותה של חברת תיווך מוכרת יש צורך לקבוע תנאים נוספים לפעילותה, רשאים הם לקבוע את התנאים ולהורות כי פעילותה של חברת התיווך המוכרת וההכרה שניתנה לה יותנו בקיום התנאים הנוספים.

 

 

בקשה להכרה בחברת תיווך

17ה.

(א)      בקשה להכרה בחברת תיווך תוגש לוועדה המייעצת בכתב בדרך שהוועדה המייעצת תפרסם.

 

 

 

 

(ב)      לבקשה תצרף חברת התיווך מסמכים המעידים על עמידתה בתנאי סעיף 17ד וכן בקשה להכרה במרפאות מחוץ לישראל שבהן יבוצעו הליכי נשיאת עוברים באמצעותה, בהתאם להוראות סעיף 17ו.

 

 

בקשה לאישור מרפאות במדינות חוץ

17ו.

(א)      לשם קבלת הכרה, תגיש חברת תיווך בקשה בכתב לוועדה המייעצת ובה רשימה של המרפאות מחוץ לישראל, שבהן היא מעוניינת לבצע הליכי נשיאת עוברים בהתאם לפרק זה.

 

 

 

 

(ב)      לבקשה יצורפו המסמכים הבאים, בשפת המקור ובתרגום לעברית באישור נוטריון: 

 

 

 

 

 

 

 

(1)      אישורים של הרשות המוסמכת במדינת החוץ בה נמצאת המרפאה, שיפורטו בנוהל שיפרסם המנהל, ובכלל זה אישורים הנוגעים לרישוי ובקרה של הרשויות המוסמכות באותה מדינה על המרפאה, לבדיקות המתבצעות בה, למקור החומר הגנטי בו נעשה שימוש במסגרת הליך נשיאת העוברים באותה מרפאה וכל מסמך אחר הנוגע לפן הבריאותי הנדרש לפי שיקול דעת המנהל; 

 

 

 

 

 

 

 

(2)      נוהל מפורט ומלא של הקריטריונים לבחירת אימהות נושאות באותה מרפאה, לרבות מספר הביציות המוחזרות במסגרת ההליך, הגיל המרבי של האימהות הנושאות ורשימת הבדיקות הרפואיות המבוצעות לאימהות הנושאות באותה מרפאה;

 

 

 

 

 

 

 

(3)      נוסח של הסכם בין אמהות נושאות ובין הורים מיועדים, המשמש את המרפאה בהליכי נשיאת עוברים הכולל את הרכיבים הבאים:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)      נקבע בו כי ישולמו הוצאותיה הרפואיות של האם הנושאת במעקב ההיריון והלידה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב)      נקבע בו כי ההורים המיועדים ייקחו את הילד שייוולד כתוצאה מההליך בכל מקרה, ללא אפשרות חרטה לרבות במקרה של לידת ולד עם ליקוי או מום;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)       נקבעו בו תנאים המבטיחים הגנה על זכותה של האם הנושאת על גופה, לרבות לעניין הפסקת היריון ואופן הלידה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ד)      נקבע בו כי ייערכו לאם הנושאת במרפאה בדיקות מוקדמות למחלות מדבקות ובדיקות המעידות על כי ההיריון אינו מסכן את בריאותה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ה)      נקבע בו כי הביציות שבהן נעשה שימוש במסגרת ההליך אינן של האם הנושאת;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ו)       נקבע בו כי לאחד מההורים המיועדים לפחות יהיה קשר גנטי עם הילד שייוולד;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ז)       ההורים המיועדים והאם הנושאת חתמו על ההסכם לפני הטיפול הראשון שניתן לאם הנושאת; 

 

 

 

 

 

 

 

 

(ח)      נבדק בידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש כי האם הנושאת מסוגלת לתת את הסכמה מדעת לביצוע ההליך, כי היא מודעת למשמעות ההליך ותוצאותיו וכי הסכמתה מדעת ניתנה מרצונה החופשי ובשפתה לפני הטיפול הראשון שניתן לה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ט)      ההסכם לא יאסור על האם הנושאת לקבל ולשמור העתק מההסכם ומכל מסמך רפואי הנוגע להליך;

 

 

 

 

 

 

 

 

(י)       נקבע בו כי האם הנושאת תחתום בפני נציג מוסמך של מדינת ישראל במדינת החוץ או בפני שופט במדינת החוץ, על הסכמתה למסירת הילד שילדה לרשות ההורים המיועדים;

 

 

 

 

 

 

 

(4)      חוות דעת של הרשות המוסמכת במדינת החוץ בה נמצאת המרפאה, לגבי הדין החל באותה מדינה, הכוללת, בין היתר, את הרכיבים הבאים:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)      על פי הדין החל באותה מדינה ניתן לבצע באותה מדינה הליך נשיאת עוברים עבור הורים מיועדים שהם אזרחי חוץ;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב)      על פי הדין החל באותה מדינה ניתן להכניס לאותה מדינה חומר גנטי שמקורו מחוץ למדינה ולהשתמש בו במסגרת הליך נשיאת עוברים עבור הורים מיועדים שהם אזרחי חוץ;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)       על פי הדין החל באותה מדינה הילד שייוולד ייחשב כילדם של ההורים המיועדים לכל דבר ועניין ולא ילדה של הפונדקאית ויהיה אפשר להוציא אותו מחוץ לאותה מדינה; אם על פי הדין החל באותה מדינה הילד נחשב כילדה של האם הנושאת – יפורט ההליך הנדרש לשם רישום הילד כילדם של ההורים המיועדים לכל דבר ועניין;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ד)      על פי הדין החל באותה מדינה ניתן לבצע באותה מדינה הליך נשיאת עוברים למי שמצוי במעמד האישי שבו נתונים הצדדים להסכם; 

 

 

 

 

 

 

 

 

(ה)      על פי הדין באותה מדינה ניתן לבצע באותה מדינה הליך נשיאת עוברים תמורת פיצוי או תשלום לאם הנושאת, וגובה הפיצוי או התשלום לפי הדין באותה מדינה.

 

 

אישור הוועדה המייעצת למרפאה מוכרת

17ז.

הוועדה המייעצת תאשר כי מרפאה היא מוכרת, אם לאחר בדיקתה הוכח להנחת דעת הוועדה המייעצת כי התקיימו במרפאה התנאים המפורטים בסעיף 17(ו); הוועדה המייעצת רשאית להגביל את האישור למרפאה המוכרת בכל תנאי הדרוש, לדעתה, כדי להבטיח את בריאות הצדדים להסכם ואת טובת הילד שייוולד.

 

 

הסכם עם מרפאה מחוץ לישראל

17ח.

חברת תיווך מוכרת לא תחתום על הסכם עם מרפאה במדינת חוץ, אלא אם כן היא מרפאה מוכרת כאמור בסעיף 17ז.

 

 

מידע על פעילות חברת תיווך מוכרת

17ט.

חברת תיווך מוכרת תמסור למשרד הבריאות, למשרד המשפטים ולוועדה המייעצת, על פי דרישתה מעת לעת, מידע ומסמכים מדגמיים הנוגעים למרפאות מוכרות, למבקש או לילד שנולד כתוצאה מהסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל או לפעילות חברת התיווך המוכרת, והכל לצורך מילוי תפקידיהם של השרים ושל הוועדה המייעצת.

 

 

בקשה לביצוע הליך נשיאת עוברים מחוץ לישראל

17י.

(א)      בקשה לביצוע הליך נשיאת עוברים מחוץ לישראל תוגש לחברת תיווך מוכרת בידי מבקש.

 

 

 

 

(ב)      לבקשה יצורף טופס ויתור על סודיות רפואית והסכמה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי.

 

 

בדיקת עמידת מבקש בתנאים לביצוע הסכם נשיאת עוברים מחוץ לישראל

17יא.

(א)      חברת תיווך מוכרת תבדוק כי המבקש עומד בתנאים המפורטים בסעיפים 2(6), 4(3) עד (5) ו-5(א)(1), (3) ו-(4).

 

 

 

 

(ב)      חברת תיווך מוכרת תבדוק אצל ועדת האישורים ואצל חברות תיווך מוכרות אחרות האם המבקש נמצא בלתי כשיר לביצוע הסכם לנשיאת עוברים בישראל או מחוץ לישראל.

 

 

תוצאות בדיקת המבקש והודעה על אי עמידת מבקש בתנאים לביצוע הסכם נשיאת עוברים מחוץ לישראל

17יב.

(א)      מצאה חברת תיווך מוכרת כי מבקש אינו עומד בתנאים לביצוע פונדקאות מחוץ לישראל לא תאשר למבקש לבצע הסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל ותודיע על החלטתה למבקש.

 

 

 

 

(ב)      מבקש הרואה עצמו נפגע מהחלטת חברת תיווך בקשר לעמידתו בתנאים לביצוע הליך נשיאת עוברים מחוץ לישראל, רשאי לערער על ההחלטה לבית המשפט.

 

 

מבקש שבקשתו נדחתה על ידי ועדת האישורים או על ידי חברת תיווך מוכרת

17יג.

חברת תיווך מוכרת לא תשוב ותטפל בבקשה של מבקש שטרם חלפו שנתיים מיום שוועדת האישורים או חברת תיווך קבעו כי המבקש אינו עומד בתנאים לביצוע פונדקאות בישראל או מחוץ לישראל.

 

 

עריכת הסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל

17יד.

(א)      נוכחה חברת תיווך מוכרת, לאחר שערכה בדיקה ובירור כאמור בסעיף 17יא, כי המבקש נמצא מתאים לביצוע הסכם נשיאת עוברים מחוץ לישראל, תמליץ חברת התיווך לעניין מתן אפשרות למבקש להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, בהתאם להוראות סעיף 17ו(ב)(3), עם אם נושאת מחוץ לישראל לשם ביצוע הליך נשיאת עוברים באחת מהמרפאות המוכרות שבה רשאית חברת התיווך המוכרת לבצע הסכמים לנשיאת עוברים מחוץ לישראל; ועדת האישורים תדון בהמלצת חברת התיווך ותחליט האם לאפשר התקשרות כאמור.

 

 

 

 

(ב)      הסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל ייחתם בפני נציגי חברת התיווך המוכרת; כל שינוי בהסכם טעון אישור חברת התיווך המוכרת.

 

 

 

 

(ג)       חברת התיווך המוכרת רשאית לשוב ולדון באישור שנתנה למבקש, אם חל שינוי מהותי בעובדות, בנסיבות או בתנאים ששימשו יסוד להחלטתה וכל עוד לא הושתלה הביצית המופרית באם נושאת מחוץ לישראל בהתאם להסכם נשיאת עוברים.

 

 

עריכת בדיקה גנטית לילד שנולד כתוצאה מהסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל

17טו.

(א)      נולד ילד כתוצאה מהליך נשיאת עוברים מחוץ לישראל, תגיש חברת תיווך מוכרת לנציגות הרשמית של ישראל במדינת החוץ בקשה לעריכת בדיקה גנטית.

 

 

 

 

(ב)      שר החוץ, בהתייעצות עם שר הבריאות, יפרסם הנחיות בדבר עריכת הבדיקה גנטית והמסמכים אשר יצורפו לבקשה כאמור.

 

 

 

 

(ג)       השר, בהתייעצות עם שר החוץ, רשאי לקבוע הוראות בדבר הסדרת הטיפול בילד בעת שהותו במדינת החוץ, ועד לסיום עריכת הבדיקות.

 

 

בקשה לאישור כניסת ילד שנולד כתוצאה מהסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל

17טז.

(א)      הוכח קשר גנטי בין הילד שנולד כתוצאה מהליך נשיאת עוברים מחוץ לישראל ובין אחד מהמבקשים לפחות, תגיש חברת התיווך המוכרת לשר הפנים בקשה לאשר את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע.

 

 

 

 

(ב)      בקשה כאמור תוגש בצירוף מסמכים שיורה שר הפנים.

 

 

צו לקביעת מעמד ילד שנולד כתוצאה מהסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל

17יז.

תוך שבעה ימים מיום כניסתו של הילד לישראל, יגישו המבקשים בקשה למתן צו הורות בהתאם להוראות סעיף 11; בית המשפט רשאי לתת צו הורות גם לצד להסכם נשיאת עוברים ובלבד שפנה יחד עם מבקש יחיד לבית המשפט כאמור וקיבל את אישור חברת התיווך, בטרם נחתם ההסכם לנשיאת עוברים, על כי הוא עומד בתנאי סעיפים 2(6), 4(3) עד (5) ו-5(א)(1), (3) ו-(4) לחוק.  

 

 

אפוטרופסות על ילד שנולד כתוצאה מהסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל

17יח.

(א)      חברת תיווך מוכרת שביצעה הסכם לנשיאת עוברים בהתאם לפרק זה, תהיה אפוטרופוס על הילד שנכנס לישראל בהתאם להוראת סעיף 17טז ויהיו לה, עד למתן צו ההורות או עד להחלטה אחרת של בית המשפט, זכויות חובות וסמכויות של הורה.

 

 

 

 

(ב)      חברת תיווך מוכרת תקבע אדם נושא תפקיד בה אשר ימלא בפועל את תפקיד האפוטרופוס כאמור.

 

 

דיווח על פעילות חברת תיווך מוכרת

17יט.

חברת תיווך מוכרת תעביר לשרים, בתחילת כל שנה, נתונים על מספר הבקשות שהוגשו לה לביצוע הליכי נשיאת עוברים מחוץ לישראל, על מספר הבקשות שנדחו ומספר הבקשות שאושרו, על המרפאות בהן התקיימו הליכי נשיאת עוברים מחוץ לישראל ונתונים הסתברותיים נוספים ככל שיחליטו השרים. 

 

 

הפסקת פעילות של חברת תיווך מוכרת

17כ.

(א)      החליטה חברת תיווך מוכרת להפסיק את פעילותה, תמסור על כך הודעה בכתב לוועדה המייעצת, תשעה חודשים לפחות לפני המועד שקבעה לסיום פעילותה.

 

 

 

 

(ב)      הפסיקה חברת תיווך מוכרת את פעילותה, או בוטלה או הותלתה ההכרה בה, תעביר לוועדה המייעצת את כל תיקי המבקשים ותיקי הילדים שנולדו כתוצאה מהסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל ואת כל המסמכים שבידיה הנוגעים להסכמי נשיאת עוברים מחוץ לישראל.

 

 

 

 

(ג)       הודעה על הפסקת פעילותה של חברת תיווך מוכרת לפי סעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות ומשרד המשפטים ובכל דרך אחרת שיורו השרים.

 

 

ביטול הכרה של חברת תיווך מוכרת או התלייתה

17כא.

(א)      השרים, רשאים לבטל או להתלות הכרה בחברת תיווך מוכרת, אם מצאו, לאחר קבלת חוות דעתה של הוועדה המייעצת, ולאחר שניתנה לחברת התיווך המוכרת הזדמנות לטעון טענותיה, כי מן הנכון לעשות כן מטעמים של תקנת הציבור, טובת הורים מיועדים או טובת הילד, או אם:

 

 

 

 

 

 

 

(1)      חברת התיווך המוכרת הפרה הוראה לפי חוק זה;

 

 

 

 

 

 

 

(2)      חברת התיווך המוכרת לא קיימה או חדלה לקיים תנאי שהתנו השרים או הוועדה המייעצת להכרה בה או לפעילותה בנושא הסכמים לנשיאת עוברים מחוץ לישראל;

 

 

 

 

 

 

 

(3)      בעלים, מנהל או עובד העמותה הורשע במשפט פלילי בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה;

 

 

 

 

 

 

 

(4)      פעילותה של החברה מסכנת את טובת ההורים המיועדים או את טובת הילד.

 

 

 

 

(ב)      הודעה על ביטול ההכרה בעמותה מוכרת או על התליית ההכרה בה לפי סעיף זה תפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות ומשרד המשפטים ובכל דרך אחרת שיורו השרים.

 

 

הגבלת עריכת הסכם לנשיאת עוברים במדינות חוץ

17כב.

(א)      השרים רשאים לאסור בצו עריכה וביצוע הסכם לנשיאת עוברים במדינת חוץ מסוימת.

 

 

 

 

(ב)      אין לפעול בהסכם לנשיאת עוברים במדינה זו ואין לערוך הסכם כאמור כל עוד צו כאמור בתוקפו.

 

 

סודיות

17כג.

על אף הוראות כל דין, רשאית עמותה מוכרת למסור מידע בישראל או מחוץ לישראל, ככל שהדבר נחוץ לביצוע הסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל, ואולם חברת תיווך מוכרת, בעליה, עובדיה או כל מי שפועל מטעמה לא ימסרו ולא יגלו כל מידע או מסמך, אשר הגיעו אליהם בקשר לפעילותם בעניין הסכמים לנשיאת עוברים מחוץ לישראל, אלא למי שמוסמך לקבל את המידע או את המסמך לשם ביצוע תפקידיו לפי הוראות חוק זה.

 

 

פרסומת

17כד.

לא תפרסם חברת תיווך מוכרת אלא פרסום שהוא מידע ענייני על עיקרי פעילותה, ובלבד שפרסום מידע כאמור לא יסתור את תקנת הציבור או יפגע בטובת הילד; השרים רשאים לקבוע כללים לפרסום לפי הוראות סעיף זה.

 

 

כניסה לישראל

17כה.

לא תותר כניסה לישראל לילד שנולד כתוצאה מהסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל, אלא אם כן התקיימו הוראות פרק זה.

 

 

השתתפות המדינה

17כו.

נחתם הסכם לפי פרק זה, תממן המדינה את הוצאות המבקש לצורך מימושו, וזאת בסכום שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים."

תיקון סעיף 19

7.            

בסעיף 19 לחוק העיקרי –

 

 

(1)      בפסקה (2), במקום "בניגוד להוראות סעיף 6(ב)", יבוא "בניגוד להוראות סעיף (6)";

 

 

(2)      אחרי פסקה (4) יבוא:

 

 

 

"(5)    חברת תיווך, בעליה, או מי מטעמה, המבצע, מציע, נותן, מבקש או מקבל תמורה בכסף או בשווה כסף בקשר עם ביצוע הסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל, שלא במרפאה שהוכרה על ידי הוועדה המייעצת או בקשר למבקש שאינו עומד בתנאי סעיף 17יא.

 

 

 

(6)      המציע, נותן, מבקש או מקבל תמורה בכסף או בשווה כסף בקשר לביצוע הסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל שלא באמצעות חברת תיווך מוכרת."

תיקון פקודת מס הכנסה

8.            

בפקודת מס הכנסה[4], בסעיף 9, אחרי פסקה (30) יבוא:

 

 

"תשלום לאם נושאת

(31)

תשלום לאם נושאת לפי סעיף 6(א) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו–1996[5]."

תחילה

9.            

תחילתו של חוק זה 6 חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה) –

תחולה

10.         

הוראות חוק זה לא יחולו על הורים מיועדים אשר קיבלו את אישור ועדת האישורים לביצוע הליך פונדקאות בישראל ערב יום התחילה או על חברת תיווך או אדם שחתמו על הסכם נשיאת עוברים מחוץ לישראל ערב יום התחילה.

דברי הסבר
בשנת 1996 נחקק בישראל חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 (להלן – החוק). החוק קובע מי זכאי להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת לשם הולדת ילד. החוק חל רק על זוגות הטרוסקסואלים, במצבים בהם לאישה יש קושי להרות. בחודש יולי 2018 תוקן החוק והוחל גם על אם מיועדת יחידה שיש לה קושי להרות.
במשך השנים נתקף החוק מספר פעמים בבית המשפט העליון. בשני מקרים התבקש בית המשפט לבחון האם יש מקום להרחיב את מעגל הזכאים לפנות בבקשה להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, אך בית המשפט לא החליטו באותה העת כי יש לשנות את המצב המשפטי שהיה קיים.  
בשנת 2010 הוקמה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' רוני גמזו, ועדה ציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל, בראשות הפרופ' שלמה מור יוסף (להלן – הוועדה).  בין היתר, הוטל על הוועדה לבחון את ההסדרים הקיימים בתחום הפונדקאות. הוועדה נדרשה אף היא לשאלה האם יש מקום להרחיב את מעגל הזכאים לפנות בבקשה להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים גם לנשים ללא בן זוג ולגברים ללא בת זוג.
הוועדה הגישה את המלצותיה במאי 2012. לגבי פונדקאות בישראל, הוועדה הכירה באינטרס של גברים ללא בנות זוג בהבאת ילדים לעולם ובכך שהפונדקאות עשויה להוות פתרון עבורם, ואולם הוועדה סברה כי אין לאפשר לקבוצה זו ביצוע פונדקאות תמורת תשלום אלא פונדקאות אלטרואיסטית בלבד כדי שהדבר לא יבוא על חשבון מעגל ההורים המיועדים הקיימים היום. עם זאת, הוועדה סברה כי אין שוני מהותי בין נשים יחידות אשר ליקוי רפואי מונע מהן את האפשרות לשאת היריון ובין נשים נשואות בעלות ליקוי כזה, וכי לנשים אלה, יש לאפשר פניה לפונדקאות בתשלום, עמדה זו התקבלה ביולי 2018, בתיקון מס' 2 לחוק.
לצד הפונדקאות בישראל על פי החוק, התפתחה בשנים האחרונות תופעה של ישראלים הנוסעים לחו"ל כדי להביא לעולם ילד באמצעות אם נושאת תושבת המדינה הזרה. לאור העובדה שהפונדקאות מחוץ לישראל לא הוסדרה עד עתה בחקיקה ישראלית היא מעוררת קשיים רבים, משפטיים ומוסריים, ומדינת ישראל נדרשת לה בדיעבד, כאשר הזוגות והיחידים מבקשים להיכנס עם הילד שנולד, לישראל, להעניק לו אזרחות ישראלית ולהכיר בו כילדם לכל דבר ועניין.
הוועדה המליצה על הסדרה בחקיקה את אופן ההכרה בפונדקאות הנעשית מחוץ לישראל, על ידי יצירת מסלול ובו ערובות, גם אם לא מלאות, לכך שיישמרו זכויותיהן של הנשים הפונדקאיות ולכך שאזרחי ישראל יבצעו את ההליך במדינות שבהן הדין החל שם מתיר את קיומו. לשם כך, המליצה הוועדה על הקמת ועדה בין-משרדית אשר תכיר במרפאות בחו"ל, בהתבסס על בדיקת מסמכים הנוגעים לצד הרפואי, ובהתייחס גם לנושא קבלת ההסכמה מדעת של האם הנושאת להליך והתנאים הניתנים להם על פי ההסכמים ולאחר בדיקה כי הדין הזר מתיר פונדקאות ומכיר בה באותה מדינה. ביצוע פונדקאות במסגרת המסלול המוכר המתואר בסעיף זה יזכה בהקלות בדרישות להכרה בהורות ולכניסה לישראל.
לאחר למידת ההמלצות האמורות מוצע להרחיב את מעגל הזכאים לביצוע פונדקאות בישראל באופן שוויוני כך שגם נשים ללא בן זוג וגברים ללא בת זוג יוכלו לבצע את ההליך בישראל בתשלום כפי שאפשרות זו נתונה להורים מיועדים שהם איש ואשה שהם בני זוג.
הצעת חוק זו נועדה להרחיב באופן שוויוני את מעגל הזכאים לביצוע פונדקאות כאמור, להרחיב את מעגל האימהות הנושאות ולהסדיר את האפשרות לביצוע פונדקאות מחוץ לישראל רק באמצעות חברות תיווך שיוכרו על ידי שר הבריאות ושר המשפטים וכן הקמת וועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לשרים בנוגע לחברות התיווך כאמור ולאשר מרפאות מחוץ לישראל אשר במסגרתן נעשה הליך פונדקאות לתושבי ישראל, במטרה להגן על זכויות הצדדים להסכם, על שלומם, בריאותם ועל טובת הילד שייוולד.
לפיכך מוצע להרחיב את מעגל הזכאים לביצוע פונדקאות בישראל באופן שוויוני כך שגם בני זוג מאותו המין וכן הורה יחיד ללא בת זוג, יוכלו לבצע את ההליך בישראל בתשלום כפי שאפשרות זו נתונה להורים מיועדים שהם איש ואשה שהם בני זוג, ולנשים יחידניות הסובלות מבעיה רפואית. עוד מוצע להגביל את גובה התשלום המרבי לאימהות נושאות ל-160,000 שקלים חדשים שיעודכן מיד שנה. נוסף על כך מוצע לקבוע בחוק, כי עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים יהיה רשאי לקבל מוועדת האישורים את כל המסמכים והמידע המצוי ברשותם לצורך ביצוע תפקידיו לפי החוק.
החוק בנוסחו הנוכחי אינו כולל התייחסות להליכי פונדקאות המבוצעים מחוץ לישראל. מדינת ישראל נדרשת לקשיים הרבים המתעוררים במקרים כאלו בדיעבד, כאשר ההורים המיועדים מבקשים להיכנס עם הילד שנולד, לישראל, להעניק לו אזרחות ישראלית ולהכיר בו כילדם לכל דבר ועניין. חוסר היכולת לבדוק את חוקיות ההליך במדינה בה הוא נעשה ואת ההסכמה מדעת של הצדדים להסכם, כמו גם החשש מעקיפה של הליכי אימוץ בין ארצי, והיעדרם של כל מנגנוני הבקרה הנמצאים בחוק, מבהירים את הצורך להסדרת הנושא בחקיקה באופן שיאפשר את הטיפול בעריכת הסכמים כאלה מלכתחילה ואישורם, ואת ההתייחסות לקשרי המשפחה של כל הצדדים הנוגעים להסכמים אלו, כולל מעמדו של היילוד. כמו כן נדרשת התייחסות בחקיקה להגנות וערובות הנועדות לשמור על רווחת אימהות פונדקאיות ועל התנהגות מוסרית של אזרחי המדינה.
לאור האמור מוצע להוסיף את פרק ג1' לחוק שיעסוק בהסכמים לנשיאת עוברים הנעשים מחוץ לישראל, ואשר עיקריו יהיו כדלהלן:
מוצע כי שר הבריאות ושר המשפטים (להלן – השרים) יתנו הכרה לחברות תיווך שמטרתן הבלעדית היא פעילות בתחום הפונדקאות במרפאות מוכרות במדינות חוץ. ההכרה תינתן בכפוף לתנאים בהם על חברות התיווך יהיה לעמוד, ובכלל זה הוכחת איתנות כלכלית והעסקת עובדים מקצועיים בתחום פעילותן. על חברת התיווך יוטלו חובות שבדין לנהוג בתום לב ובמסירות לפי כל דין, תוך הבטחת טובת הצדדים להסכם הפונדקאות וכן לטובת הילד שייולד תוך כיבוד זכויותיהם היסודיות.
מוצע כי יותר לתושבי ישראל לבצע פונדקאות מחוץ לישראל רק דרך חברות תיווך מוכרות.
מוצע כי תוקם ועדה מייעצת, בין – משרדית שתפקידה יהיה להמליץ לשרים על הכרה בחברת תיווך לשם ביצוע הסכם פונדקאות מחוץ לישראל, להמליץ על ביטול או התליה של הכרה בחברת תיווך ולהמליץ על קביעת הנחיות מקצועיות וכללים לדרכי פעילותה של חברת תיווך מוכרת. כמו כן, מוצע לקבוע את התנאים להכרה בחברת תיווך.
עוד מוצע כי הוועדה המייעצת תבדוק ותאשר מרפאות מחוץ לישראל שבהן חברות התיווך מעוניינות לבצע הליכי פונדקאות מחוץ לישראל.
ההכרה האמורה בחברות התיווך תותנה בביצוע הסכם לנשיאת עוברים מחוץ ישראל רק במרפאות חוץ שאושרו על ידי הוועדה המייעצת. חברת התיווך לא תוכל לפעול במרפאות במדינת חוץ שלא הותר לה לפעול בהן במפורש בכתב ההכרה.
לשם קבלת הכרה, חברת תיווך תידרש לצרף לבקשתה מסמכים מהרשות המוסמכת במדינת החוץ, ובכלל זה: (1) אישורים של הרשות המוסמכת במדינת החוץ שבה נמצאת המרפאה המוכרת הנוגעים לרישוי ובקרה של הרשות המוסמכת באותה מדינה על המרפאה; (2) נוהל מפורט ומלא של הקריטריונים לבחירה או דחייה של אימהות נושאות באותה מרפאה; (3) נוסח של ההסכם בין האימהות הנושאות להורים המיועדים הכולל, בין היתר, מרכיבים המבטיחים שמירה על זכויותיה ומעמדה של האם הנושאת, קיום קשר גנטי בין הילד שיולד לאחד ההורים לפחות וכי לא נעשה שימוש בביציותיה של האם הנושאת בהליך; (4) חוות דעת של הרשות המוסמכת במדינת החוץ בה נמצאת המרפאה, לגבי הדין החל באותה מדינה, המאשרת, בין השאר, כי: (א) ניתן לבצע באותה מדינה פונדקאות עבור הורים מיועדים שהם אזרחי חוץ (ב) ניתן להכניס לאותה מדינה חומר גנטי שמקורו מחוץ למדינה; (ג) על פי הדין באותה מדינה הילד יחשב כילדם של ההורים המיועדים לכל דבר ועניין ויהיה ניתן להוציאו מחוץ לאותה מדינה; (ד) ניתן לבצע באותה מדינה הליך נשיאת עוברים למי שמצוי במעמד האישי בו נתונים הצדדים להסכם.
מוצע לקבוע בחוק איסור על חברת תווך שאינה מוכרת לחתום על הסכם עם מרפאה מחוץ לישראל לשם ביצוע הליך פונדקאות.
מוצע לקבוע כי בקשה לביצוע פונדקאות מחוץ לישראל תוגש לחברת תיווך מוכרת. חברת התיווך המוכרת תבדוק כי המבקש לבצע פונדקאות מחוץ לישראל עומד בתנאים המהותיים החלים על המבקש לבצע פונדקאות בישראל, כגון שהוא מתאים להליך מבחינה רפואית ופסיכולוגית, שהוא לא הורשע בעבירה פלילית אשר מפאת חומרתה או נסיבותיה קיים חשש מהותי לפגיעה משמעותית בטובת הילד ושבקשתו לביצוע פונדקאות לא נדחתה בשנתיים האחרונות על ידי ועדת האישורים או על ידי חברת תיווך אחרת. מבקש אשר רואה עצמו נפגע מהחלטת חברת תיווך מוכרת, יוכל לפנות לבית המשפט בעניין זה.
לאור פעילויות החברה כאמור, מוצע לקבוע כי החברה תדווח אחת לשנה לשרים על פעילותה וכן לקבוע הסדרים להפסקת פעילותה ולביטול ההכרה בה. כמו כן, מוצע לקבוע כי חברת תיווך תפרסם אך ורק מידע ענייני על עיקרי פעילותיה וכי תוטל עליה ועל עובדיה חובת סודיות בדבר פעילות החברה בעניין הסכמי הפונדקאות מחוץ לישראל.
מוצע כי תיערך בדיקה גנטית להוכחת קשרי משפחה בין מבקש לבין הילד שייוולד בהתאם להנחיות שיקבע שר החוץ לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
מוצע כי לאחר שהוכח קשר גנטי בין הילד שנולד לבין אחד מהמבקשים לפחות, יהיה ניתן להכניס לישראל ילד שייולד כתוצאה מהליך פונדקאות שנעשה באמצעות חברת תיווך מוכרת במרפאה מוכרת. עוד מוצע כי תוך שבעה ימים מיום כניסתו של הילד לישראל, המבקשים יפנו לבית המשפט לקבלת צו הורות. כמו כן, בדומה להסדר לגבי פונדקאות בישראל, מוצע לאפשר לבית המשפט לתת צו הורות לצד בהסכם שאינו ההורה הגנטי ובלבד שפנה יחד עם ההורה המבקש לבית המשפט וקיבל את אישור הוועדה בטרם נחתם הסכם נשיאת העוברים על כי הוא מתאים לביצוע ההליך מבחינה רפואית ופסיכולוגית, כי הוא נכנס להליך מרצונו החופשי וכי הוא לא הורשע בישראל בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה קיים חשש גבוה לפגיעה משמעותית בטובת הילד.
מוצע גם כי המדינה תשתתף בהוצאות המבקש לצורך מימוש ההסכם, וזאת עד לסכום של 200,000 שקלים חדשים. עוד מוצע להתאים את האיסורים הפליליים הקיימים בחוק לתיקונים שבהצעת החוק וכן לקבוע כי פעילות לביצוע פונדקאות מחוץ לישראל שלא במסגרת חברת תיווך מוכרת דינה יהיה שנת מאסר אחת. כן מוצע לקבוע כי התשלומים לאם הנושאת יהיו פטורים ממס הכנסה.
תחילת התיקון לחוק המוצע יהיה 6 חודשים מיום פרסומו והוראות החוק לא יחולו על הורים מיועדים אשר קיבלו את אישור ועדת האישורים לביצוע הליך פונדקאות בישראל ערב תחילתו או על חברת תיווך או אדם שחתמו על הסכם נשיאת עוברים מחוץ לישראל ערב תחילתו של החוק.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/4404/20; הוסרה מסדר היום ביום כ''ב בחשוון התשע''ט (31 באוקטובר 2018)).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בכסלו התשע"ט - 3.12.18  

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר