חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 28.11.18

הצעת חוק העונשין (תיקון-השחתת מודעות על רקע מגדר) של ח"כ רוברט אילטוב נפלה בקריאה טרומית ברוב של 59 מתנגדים אל מול 55 תומכים. ח"כ רוברט אילטוב:"מדובר בניסיון הדרת נשים בקבוצות אוכלוסיה

היום, רביעי 28.11.2018 נפלה בקריאה טרומית הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשע"ח–2017 של ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) ברוב של 59 מתנגדים אל מול 55 תומכים.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי במקרים שבהם ההשחתה נעשית על רקע מגדרי יוטל עונש חמור יותר של שנת מאסר. זאת כיוון שמטרת השחתה נוגדת את עקרונותיה הבסיסיים של מדינת ישראל כמדינה שוויונית ודמוקרטית.

 

ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): "אני מצטט את יושב-ראש הכנסת מדבריו בתחילת מושב החורף, והוא אומר: ״בסוף השבוע שעבר ביקרתי באחת מערי הנגב, ואחד המתמודדים שם פרס בפניי תמונה מזעזעת של חלק ממסעות הפרסום ברחבי הארץ: תמונות של נשים מועמדות ומושחתות. אני קורא מכאן לכל המתמודדים, לכל המעורבים – די להסתה, ונהלו מערכת בחירות נקייה, חיובית, שתכבד אתכם ותכבד את הציבור שבוחר בכם.״. גם שרת המשפטים איילת שקד, מדבריה על האירוע בספטמבר האחרון בו רוססו ונמחקו תמונות מועמדות למועצת העיר בשלטי קמפיין הבחירות של הבית היהודי בפתח תקווה. גם זה ציטוט: ״כך נראית הדרת נשים. רק אמש הצטלמנו עם נשים מובילות בסוכת הבית היהודי בפתח תקווה, והיום גילינו השחתה מכוערת של הכרזות ברחוב. בושה.״. עוד מקרה שקרה ביולי האחרון הוא נגד חברת הכנסת רחל עזריה. אני מקווה שהיא נמצאת באולם והיא גם תתמוך עם חברות מהקואליציה בהצעת החוק הזאת. חברת הכנסת עזריה התמודדה לראשות העיר ירושלים בבחירות האחרונות, וקבוצת חרדים קיצוניים השחיתה וסירה שלטי בחירות של חברת הכנסת עזריה מהאוטובוסים העירוניים. ציטוט שלה והתגובה שלה בנושא: "לא ניתן לקיצוניים להחליט עבורנו. את המודעות קל להדביק מחדש – בתוצאותיה של שנאת חינם הרבה יותר קשה לטפל. אבל אנחנו נעשה זאת. הרוב המכריע של תושבי ירושלים מתנער מכם: חילוניים, דתיים, חרדים כאחד.". לאחרונה, אנחנו עדים לתופעה של השחתת מודעות עם דמויות נשיות במקומות רבים: בירושלים, בפתח תקווה, בגבעת שמואל ועוד הרבה מאוד ערים אחרות. אנחנו רואים את התופעה גם על שטרות הכסף, מסמכים רשמיים ועוד. מדובר בניסיון הדרת נשים בקבוצות אוכלוסייה שונות. בחברה מודרנית, גבירותיי ורבותיי חברי הכנסת, חשוב לתת לנשים להיכנס למערכת פוליטית, לרשימות מוניציפליות, לכנסת על מנת לחזק את מעמדן, לקדם ולפתח את הנשים. עבודת נשים – אני חושב שכדאי שהנשים יצאו לעבודה ויתפתחו עם הקריירה העסקית והמקצועית שלהן. תופעה זו של השחתת תמונות נשים, אנחנו רואים שהתופעה הזאת היא פסולה מיסודה. אנחנו רוצים שהנשים ייכנסו למערכות פוליטיות, למערכות עסקיות, שייצאו לעבודה, יקדמו את המשפחות שלהן, את הילדים שלהן ויהיה להן את כל היכולת. ואנחנו לא ניתן לחזור לתקופות חשוכות שהאישה – היא צריכה לשבת בבית; היא לא יכולה להביע את עצמה; היא לא יכולה להתקדם בחיים הפוליטיים, והעסקיים והאישיים שלה. לכן אני פונה לכל החברים בבית הזה, חברים וחברות, במיוחד לחברות בתוך הקואליציה: הדבר הזה הוא פסול. כבוד השרה, את התייחסת לזה בהרחבה. ואני מקווה מאוד שהצעת החוק תתקדם. אנחנו גם הורדנו את הסוגיה של הענישה הפלילית והעברנו את זה לענישה מנהלית והגענו להסכמות, ואני גם מתכוון להתקדם בהסכמות, כי אני חושב שהנושא הזה צריך להגיע לסוגיה של ענישה מינהלית ולא לענישה פלילית. כך אנחנו נוכל לתת את הביטוי המתאים וההולם והמגיע לנשים שרוצות להתבטא; רוצות להגיע לפוליטיקה; רוצות להגיע לעסקים; רוצות להגיע למקומות שהאישה בעולם המודרני חייבת להיות.  אני קורא לכל חברי הכנסת, ובמיוחד לנשים בתוך הקואליציה והאופוזיציה לתמוך בהצעת החוק הזאת ולחזק אותה".

 

שרת המשפטים ח"כ איילת שקד (הבית היהודי): "הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), של חבר הכנסת רוברט אילטוב עוסקת בשתי עבירות פליליות שבחוק העונשין; השחתת מודעות האוסרת על הורדה או השחתה של מודעה שהודבקה על בניין או במקום ציבורי, על פי דין. השנייה, קלקול שטר מטבע, האוסרת על קלקול של שטר מטבע. בצידן של עבירות אלה קבוע כיום עונש של שלושה חודשי מאסר. קודם כל, אני בוודאי מזדהה עם תכלית החוק. כמו שאמר חבר הכנסת רוברט אילטוב – מודעות שלי הושחתו בצורה מכוערת, גם פה בעיר הבירה וגם במקומות אחרים, וגם מודעות של חברותיי מהמפלגה בפתח תקווה, רק לא מזמן, הושחתו בצורה מכוערת. הצעת החוק מבקשת לקבוע עבירה נוספת בנסיבות מחמירות תחת עבירות אלה. במקרים בהם המעשה מבוצע במטרה להדיר נשים מהמרחב הציבורי, בצד העבירה ייקבע עונש חמור יותר של שנת מאסר. ההצעה מעוררת מספר קשיים. ראשית, הצעת החוק אינה עולה בקנה אחד עם המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, אשר עיקר מסקנותיה אומץ בהחלטת ממשלה. בין היתר, המליצה הוועדה, כי בכל הצעת חוק המבקשת לקבוע עבירה חדשה, כי תונח תשתית הולמת המצדיקה את קביעת העבירה.  עוד צוין בדוח כי למרות מחקרים רבים שבוצעו, ככלל, לא נמצא ששינוי ברמות הענישה יוצר הרתעה כללית או אישית. למעשה, מחקרים רבים מצאו כי מאסרים ממושכים דווקא מגדילים את הסיכוי שהמשוחרר יחזור לפשיעה. כיום קיימת הסכמה רחבה בקרב רוב החוקרים כי שינוי ברמת הענישה, להבדיל משינוי בסיכוי להיתפס, כמעט ואינו משפיע על ההרתעה. נראה כי ההצעה אינה מניחה את התשתית ההולמת בהתאם למסקנות הוועדה, והיא מובאת מבלי שנעשה תחילה שימוש בעבירות הקיימות לצורך התמודדות עם התופעה המתוארת של הדרת נשים. כבר כיום ניתן להעמיד לדין בעבירות אלו לשם התמודדות עם מעשים של השחתת מודעות על רקע מגדרי. עם זאת, לאחר בירור עם משטרת ישראל, נראה כי מדובר בעבירות אשר לא נעשה בהן שימוש בהקשר זה או בהקשרים אחרים. בנסיבות אלה, אין מקום לפעול בדרך של שינוי חקיקה והחמרת הענישה מבלי למצות את פעולות האכיפה האפשריות כיום ומבלי לבחון תחילה כלים נוספים, פוגעניים פחות מהמשפט הפלילי. שנית, לא יהיה בהצעה שבנידון כדי לתרום בהתמודדות עם אכיפה פלילית בנושאים הקשורים בהדרת נשים. התיקון המוצע עוסק רק בחלק קטן של מעשים פסולים הקשורים בהדרת נשים. למשל, עבירת השחתת מודעות כיום עוסקת במצבים של השחתת מודעות קיימות מסוג מסוים. ואולם, מודעות אחרות שנתלות בכוונת מכוון במטרה להדיר נשים, אינן מקבלו מענה במסגרת ההצעה באופן היוצר אנומליה. בנוסף, כבר כיום מדובר בעבירות אשר עשויות להעלות קשיי אכיפה משמעותיים, בין היתר בשל הקושי באיתור העבריינים, ואילו ההצעה לא צפויה לסייע בהתמודדות עם קשיים ראייתיים אלה. נהפוך הוא. ההצעה כוללת יסוד נוסף של מטרה במטרה להדיר נשים, תוספת אשר צפויה דווקא להכביד על הנטל הראייתי. על אף האמור, ועדת השרים לחקיקה החליטה לדחות את הדיון בשבועיים על מנת לבחון מתווה מצומצם כגון קנס. המציעים החליטו להעלותה בכל זאת ועל כן, בהתאם לתקנון עבודת הממשלה, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. מי שהקשיב לי, אני יכולה לסכם בכמה מילים: מה שצריך כדי לטפל בתופעה הזאת זה להעלות את הסיכויים לתפוס את העבריינים ולא להחמיר את הענישה כי כבר היום יש חקיקה של שלושה חודשי מאסר אבל הבעיה שהמשטרה לא תופסת את העבריינים.  לכן צריך במסגרת החוק הקיים לתפוס את העבריינים, לגרור אותם למשפט הפלילי ולתת להם עונש של שלושה חודשי מאסר. אם יעשו את זה, זו כבר תהיה התקדמות. צריך לדעת שההצעה הזאת גם מכבידה את הנטל הראייתי כי עכשיו יצטרכו להוכיח – לא מפסיק שהוא שהשחית את המודעה אלא שספציפית הוא עשה את זה כדי להדיר נשים. לכן, עדיף פשוט להשאיר את החוק הקיים ולאכוף אותו. אני בהרבה מאוד מקומות – בכביש 443, בכניסה לירושלים, ראיתי את פניי מושחתות וזה לא מחזה נעים. מה שצריך לעשות זה לגרום לאכיפה. נכון. דרך אגב, הפנים שלי הכי הרבה לדעתי הושחתו מכל המודעות. דרך אגב, צריך להגיד ליוליה מלינובסקי, שהיא הגישה את הצעת החוק בהתחלה, שאמרנו לה שבהחלט התכלית ראויה. איפה יוליה? יוליה חמודה. אז מגיע ליוליה כל הכבוד, לפחות על זה שהיא העלתה את הנושא לסדר היום, ומה שצריך לעשות, רוברט, זה להעלות את הנושא לסדר היום - זה כבר דבר טוב שעשינו - ולדאוג לאכיפה. החמרת ענישה לא בהכרח עוזרת. צריך שאותם עבריינים ידעו שהם יתפסו. אם הם ידעו שהם יתפסו, הם יפחדו יותר. לכן, הממשלה מתנגדת להצעת החוק".

חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו), הצביעה בעד על אף המשמעת הקואליציונית. 

חברי הכנסת שלא נכחו בזמן ההצבעה: ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), חבר הכנסת יצחק וקנין (ש"ס), ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני), ח"כ סאלח סעד (המחנה הציוני).

 



לצפייה בהצעת החוק המלאה יש ללחוץ כאן

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר