הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסתעמר בר-לב משה מזרחי
______________________________________________
פ/5825/20
הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לחיי משפחה והורות)
הוספת סעיף 5א
1.
בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו[1], אחרי סעיף 5 יבוא:
"הזכות לחיי משפחה
5א.
אין שוללים מאדם את הזכות להורות, לחיי משפחה ולקשר זוגי."
דברי הסבר
הזכות החוקתית לכבוד האדם מגנה על אנושיותו של האדם ועל האוטונומיה של הרצון הפרטי לעצב את חייו, להגשים את עצמו ולפתח את אישיותו ואת זהותו העצמית, וכן מגנה מפני פגיעה של המדינה בחופש זה.
פסיקה ענפה של בית המשפט העליון גזרה מכוח זכות זו, המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שורה ארוכה של זכויות. אלו אינן מוכרות בחוק היסוד כזכויות עצמאיות, אך הן מהוות זכויות בנות של כבוד האדם. במסגרתן מצויה גם הזכות לחיי משפחה. אגד זכויות אלו מוכר גם כחוקת המשפחה שמקפל בתוכו את הזכות ליצירת חיי משפחה, הזכות להכרה ביחסי זוגיות, הזכות להורות ועוד (אהרון ברק, חוקת המשפחה: היבטים חוקתיים של דיני המשפחה, משפט ועסקים ט"ז, התשע"ד).
הזכות לחיי משפחה משתרעת על התחומים הקשורים להגנה על כבוד האדם בהקשר המשפחתי או למניעת פגיעה בו. בשל מעמדה המיוחד ראוי להעניק לה הגנה חוקתית מפורשת. כמובן שאין זכויות חוקתיות מוחלטות ולשם כך קיימים מבחני המידתיות הקבועים בסעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו – פסקת ההגבלה. לכן, במקרים מסוימים, ניתן ואף רצוי להגביל זכויות חוקתיות כאשר הדבר נעשה מכוח חוק, למען מטרה ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
ביולי 2017 עלה נושא אימוץ ילדים על ידי זוגות להט"ב לסדר היום הציבורי כאשר המדינה הודיעה לבג"צ כי לא תתיר לזוגות חד-מיניים לאמץ, בטענה כי הדבר עלול להוות פגיעה בילדים עצמם. בעקבות הסערה הציבורית שהתעוררה חזרה בה המדינה מעמדתה, אך החוק טרם תוקן. בחודש יולי בשנת 2018 פרצה שוב מחאה ציבורית חסרת תקדים בנושא תיקון לחוק הפונדקאות אשר הדיר זוגות חד- מיניים ממעגל הזכאות להליך פונדקאות. דוגמאות אלה ואחרות ממחישות היטב את הצורך לעגן בחוק-יסוד את זכותם של תושבי ישראל לעצב את חייהם הזוגיים והמשפחתיים כזכות חוקתית שלא ניתן לפגוע בה בנקל, אלא בכפוף למבחני המידתיות של פסקת ההגבלה.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' בכסלו התשע"ט – 12.11.18
