חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 6.11.18

הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים), התשע"ט–2018 של ח"כ איציק שמולי

הצעת חוק זו של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) מבקשת קבוע כי כל זוג שרוצה להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, או כל הורה יחיד, גבר או אישה, יוכל להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, ככל שיש להם קושי להביא ילדים בדרכים אחרות. נוסף על כך, מוצע להוסיף הוראה בחוק שתבטיח שאף גורם מוסמך לא יפלה אדם בקשר לחוק מטעמים פסולים של דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, זהות מגדרית או נטייה מינית.

הכנסת העשרים
 
יוזם:          חבר הכנסת          איציק שמולי
              
______________________________________________                                          
                                             פ/5809/20
הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים), התשע"ט–2018

תיקון סעיף 1

1.

בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1  –

 

 

(1)      במקום ההגדרה "הורים מיועדים" יבוא:

 

 

 

""הורים מיועדים" – הורים מיועדים שהם בני זוג וכן הורה מיועד יחיד;'';

 

 

(2)      במקום ההגדרה "הורים מיועדים שהם בני זוג" יבוא:

 

 

 

""הורים מיועדים שהם בני זוג" – בני זוג המתקשרים יחד עם אם נושאת לשם הולדת ילד;";

 

 

(3)      במקום ההגדרה "אם מיועדת יחידה" יבוא:

 

 

 

""הורה מיועד יחיד" – אדם בלא בן זוג, המתקשר עם אם נושאת לשם הולדת ילד;".

הוספת סעיף 19ב

2.

אחרי סעיף 19א לחוק העיקרי יבוא:

 

 

"איסור הפליה

19ב.

לא יפלה גורם המפעיל כל סמכות, לפי חוק זה, אדם מחמת דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, זהות מגדרית או נטייה מינית, בעניין הנוגע לחוק זה."
           

דברי הסבר
חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 (להלן – החוק), קובע מי זכאי להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת לשם הולדת ילד. החוק חל רק על זוגות הטרוסקסואלים, במצבים בהם לאישה יש קושי להרות. בחודש יולי 2018 תוקן החוק והוחל גם על אם מיועדת יחידה שיש לה קושי להרות.
החוק בנוסחו הנוכחי מפלה לרעה זוגות גברים מקהילת הלהט"ב המעוניינים להביא ילדים לעולם, וכן אב מיועד יחיד, אשר להם אסור להתקשר עם אם נושאת בארץ, בניגוד לזוגות הטרוסקסואליים הרשאים לעשות כן, ולאם מיועדת יחידה.
בהיעדר גישה להליך פונדקאות בארץ נאלצים זוגות גברים המעוניינים להביא ילדים לעולם לפנות להליכי פונדקאות במדינות זרות, וכך נאלצים לספוג הוצאות כספיות אשר גבוהות במאות אלפי שקלים מהוצאות של זוגות הטרוסקסואליים המבצעים הליך פונדקאות מפוקח בארץ. יתר על כן, זוגות הטרוסקסואליים המבצעים הליך פונדקאות בארץ, כמו גם האם הנושאת שהתקשרה עמם, נהנים מתמיכה וליווי של משרד הבריאות בהיבטים כלכליים, בריאותיים ונפשיים, בניגוד לזוגות גברים שאינם זכאים לתמיכה דומה בהליכי פונדקאות המתבצעים בחוץ לארץ.
חשוב לציין שההפליה הממוסדת נגד זוגות להטבי''ם בנושא הזכאות לפונדקאות קיימת בחוקים נוספים: הפליה בזכאות לאימוץ ילדים – לפי הוראות חוק אימוץ ילדים, תשמ"א–1981, רק זוג הטרוסקסואלי רשאי לאמץ ילד; הפליה כלפי זוג נשים המעוניינות לתרום ביצית של אחת לרעותה אך מנועות על פי חוק, וכן הפליה ברישום הורים או ילדים ממשפחות בקהילת הלהט"ב.
כמו כן, אסור להתעלם מהעובדה שהליך הפונדקאות לכשעצמו מעלה דילמות מוסריות שנוגעות לשימוש ברחמה של אישה לצורך הבאת ילד לעולם תמורת תשלום כספי. אך משעה שפונדקאות הותרה בארץ בכפוף לקריטריונים נוקשים שנועדו להגן על זכויותיהן, רווחתן והסכמתן החופשית של האימהות הנושאות, ניכר שהמחוקק הכריע בדילמות המוסריות הללו. לכן, מובן שאין כל הצדקה להפלות בין אוכלוסייה אחת לאוכלוסייה שנייה ביחס לזכאות להיכנס להליך פונדקאות. במילים אחרות, התנגדות עקרונית לפונדקאות אינה יכולה בשום אופן להצדיק הפליה בין הטרוסקסואליים חשוכי ילדים לקהילת הלהט"ב.
ביום ו' באב התשע"ח (17 ביולי 2018), בתום דיון סוער, אישרה מליאת הכנסת ברוב דחוק של 59 תומכים מול 52 מתנגדים את חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון מס' 2), התשע''ח–2018. תיקון זה הרחיב את הזכאות לפונדקאות לנשים יחידות (ללא בני זוג), אך הותיר את ההפליה הממוסדת כלפי קהילת הלהט"ב על כנה. ההסתייגויות שהוגשו במטרה להרחיב את מעגל הזכאות גם לקהילת הלהט"ב נדחו כולן במהלך דיוני ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ומליאת הכנסת.
אישור החוק האמור הצית מחאה ציבורית חסרת תקדים של קהילת הלהט"ב וציבורים נוספים התומכים בדרישה לשוויון זכויות. ביום ט' באב התשע"ח (22 ביולי 2018) ארגוני הקהילה הכריזו בתגובה על שביתה במשק, ואלפי מעסיקים וחברות ברחבי הארץ שיתפו פעולה ושיחררו ליום אחד את עובדיהם הלהט"בים. גם ההסתדרות הכללית, ארגון העובדים הגדול בארץ, הנחתה את המעסיקים שעובדיהם מאוגדים תחתיה לאפשר לעובדות ולעובדים מקרב קהילת הלהט"ב לשבות. בשבוע זה התקיימו ברחבי הארץ הפגנות ופעולות מחאה רבות בהשתתפות עשרות אלפי אזרחים ואזרחיות מקרב קהילת הלהט"ב ותומכיהם.
במהלך הדיון הציבורי נחשף שחלק מחברי הקואליציה הצביעו בעד התיקון לחוק ונגד ההסתייגויות שנועדו לבטל את ההפליה המדוברת בניגוד למצפונם, ומטעמי ציות למשמעת קואליציונית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אף ציין בפנייה לאומה שהוא תומך במתן זכאות לאבות יחידניים להליך פונדקאות בארץ, מהלך שבפועל היה משרת רבים מבני קהילת הלהט"ב.
  לאור זאת, נראה כי בשלה העת עבור מדינת ישראל להצטרף למועדון המדינות הליברליות והמתקדמות שחיסלו את ההפליה הממוסדת כלפי קהילת הלהט"ב וחרטו על דגלן את הזכות לשוויון.
לפיכך, מוצע לקבוע כי כל זוג שרוצה להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, או כל הורה יחיד, גבר או אישה, יוכל להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, ככל שיש להם קושי להביא ילדים בדרכים אחרות. נוסף על כך, מוצע להוסיף הוראה בחוק שתבטיח שאף גורם מוסמך לא יפלה אדם בקשר לחוק מטעמים פסולים של דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, זהות מגדרית או נטייה מינית.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אמיר אוחנה וקבוצת חברי הכנסת (פ/5731/20) ועל ידי חבר הכנסת נחמן שי (פ/5733/20) ועל ידי חברת הכנסת מיכל בירן (פ/5807/20) (פ/5808/20).
 
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בחשוון התשע"ט – 5.11.18  
 
 

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר