חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 31.10.18

הצעת חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (תיקון - גירושים אזרחיים לבני זוג בני אותו מגדר), התשע"ח-2018 של ח"כ מיכל בירן נפלה במליאה בקריאה טרומית ברוב של 43 מתנגדים

היום, רביעי 31.10.2018 נפלה בקריאה טרומית  הצעת חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (תיקון - גירושים אזרחיים לבני זוג בני אותו מגדר), התשע"ח-2018  של ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) ברוב של מתנגדים 43  אל מול 38 תומכים.

הצעת החוק, מבקשת להציע כי דיון בהתרת נישואים של בני זוג בני אותו מגדר, ראוי שיעשה בבית המשפט לענייני משפחה. נוסף על כך, הצעת חוק זו מבטאת הכרה בכך שבני הזוג בני אותו מגדר היו נשואים קודם לכן.

חברי הכנסת אשר הצביעו בעד על אף המשמעת הקואליציונית הם: ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) וח"כ מירב בן ארי (כולנו).

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) : "הצעת חוק שהגשתי, בה נוצר דווקא מצב אבסורדי, שבו הרי גם זוג של סטרייטים שהתחתן נישואין אזרחיים בחו"ל ורשמו אותם, כשהם רוצים להתגרש, לא משנה איפה הם התחתנו, לא משנה מה אמונותיהם, לא משנה מה השקפת עולמם, בסוף שולחים אותם להתגרש ברבנות. אבל מה קורה אם זוג של אנשים בני אותו מגדר שהתחתנו במדינות שמאפשרות את זה? ובחלק מן המקרים, כמו שקורה לחלק מהזוגות, לא מעט בישראל, הגיעו למסקנה שהם לא רוצים להמשיך ולחיות יחד חיים משותפים. איפה הם אמורים להתגרש? את הסטרייטים שולחים לרבנות. מה עושים עם הזוגות הגאים שהרבנות לא מכירה בהם ובנישואין שלהם? דווקא כאן, נוצר איזשהו פתח שבו מתמקדת הצעת החוק שלי, והיא באה לאפשר גירושין גאים. הרבה מדינות מאפשרות לזוגות גאים להתחתן אצלם למרות שהזוג הטרי איננו אזרחי אותה מדינה, אבל כשמגיעים לגירושין זה הרבה יותר מסובך. רוב המדינות מאפשרות להתגרש אך ורק לאזרחים שלהם. זה מביא אותנו שוב למה קורה בפועל. בית המשפט בג"צ ב-2012, התייחס למוטיב של תיאוריית אי ההכרה, ואמר שהסמכות של המערכת הדתית המשפטית תפקע בכל הקשור בישות משפטית, לרבות, מוסד, קשר, הליך או מבנה משפחתי שאינו מוכר על ידי המערכת הדתית המשפטית, ויעביר אותו לאזרחים.  זאת אומרת, אמר בג"צ, בכל נושא שהמערכת הדתית המשפטית בכלל לא מכירה בו, כמו במקרה הזה, היא לא מכירה בקיומם של הנישואין של זוג בעלי אותו מגדר, הרי מן הסתם שבאופן טבעי, המערכת האזרחית צריכה לטפל בגירושין. אני הייתי רוצה לקוות שבאמת יהיו פה נישואין אזרחיים, ושכל זוג יוכל לבחור מה האופן ומה השיטה שבה הם רוצים למממש את הקמת המשפחה שלהם. אבל לפחות בינתיים אפשר להתחיל מזה. מה שבג"צ קבע כבר תקדים, הגיע הזמן להסדיר אותו בחקיקה. זוג מאותו מגדר שהתחתנו בחו"ל, ומדינת ישראל לכאורה לא מכירה בנישואין שלהם, אבל בסוף רושמת אותם כזוג נשוי, נותנת להם את ההטבות הכלכליות כזוג נשוי. ההצעה שלי בסך הכול מבקשת שגם יאפשרו להם להתגרש כאן בבית הדין למשפחה ולא רק במחטף, ולא על הדרך, ולא כי ככה יוצא, אלא פשוט להסדיר את זה באופן ברור ומסודר בחקיקה ראשית. ועל הדרך, אם כבר אנחנו עושים את התיקון הזה, יש בכך מן הסתם גם הכרה מלכתחילה, כי אם בית המשפט למשפחה יש לו סמכות לדון בגירושין, אז הרי, מן הסתם, מדובר בנישואין שאותם באים להתיר, וזה גם עוזר לחזק את הקונספט של נישואין בין בני אותו מגדר. בסוף, כשאנשים באים לתת למדינה, אף אחד לא עושה את החשבון של עם מי הם הולכים למיטה. הם משלמים מסים, והם הולכים לצבא, והם עושים כל מה שאזרחים מצופים לעשות כאן. כשהמדינה צריכה לקחת מהם זכויות, היא תמיד מוצאת איך לעשות את זה, והיא למדה להכיר בתאים המשפחתיים החדשים. אבל איכשהו כשמגיע הזמן להתייחס לאנשים כשווים, לתת להם זכויות, אז היא נזכרת שהם לא שווים בפני החוק, שהם כמעט במעמד של תת אזרח. הדבר הזה הוא בסוף השתנה, כי הוא חייב להשתנות. חבל שאתם מורחים את הזמן. חבל שאתם מתעללים במשפחות ובאנשים שמנסים היום להקים כאן את משפחתם - בכל ההסדרים שעומדים לפנינו. התיקון הזה לא משנה את כל הסטטוס קוו, הוא קטן. למי שממילא אתם לא מכירים בנישואין שלו, והוא לא יכול להתגרש במערכת הדתית, ברבנות, לפחות תנו להם להתגרש בבתי הדין למשפחה".

 

שרת המשפטים ח"כ איילת שקד (הבית היהודי): "הצעת חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין־לאומית) (תיקון ־ גירושים אזרחיים לבני זוג בני אותו מגדר), של חברת הכנסת מיכל בירן ואחרים, מבקשת לקבוע כי התרת נישואין של בני זוג בני אותו מגדר, שהתחתנו מחוץ למדינת ישראל, תהיה בשיפוטו של בית המשפט לענייני משפחה. ככלל, התרת נישואין בישראל נתונה לסמכות בתי הדין הדתיים בהתאם לדין הדתי של בני הזוג, ואולם, כאשר מדובר בבני זוג שהם בני עדות דתיות שונות, החוק מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה. הצעת החוק עוסקת במצב בו זוג מבני אותו מגדר נישאו במדינה זרה ונרשמו בישראל במרשם האוכלוסין כנשואים בהתאם לפסיקת בג״ץ, ומבקשים התרת נישואין. בפסק דין, שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בשנת 2012, נקבע שמקום בו בית הדין הרבני לא מכיר בתביעה הבאה לפתחו, כמו במקרה שבו עוסקת הצעת החוק, יתיר בית המשפט לענייני משפחה את הנישואין. וכך נכתב בפסק הדין: ״עינינו הרואות, כי במקרה בו קובע בית הדין הדתי כי לפי הדין אין צורך בגירושין... הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה - ולא לבית הדין הדתי - לדון בבקשה להתרת הנישואין״. הצעת החוק מבקשת למעשה לעגן את ההסדר שנקבע כבר בפסק הדין. ההצעה לא נידונה בוועדת השרים לענייני חקיקה. בהתאם לקבוע בסעיף 66(ה) בתקנון לעבודת הממשלה, עמדת הממשלה היא להתנגד להצעה שלא הובאה לדיון בפני הוועדה. בנוסף לזה, בפועל, אנחנו כבר יודעים שזה קורה בהתאם לפסיקה. לפיכך, הממשלה מתנגדת להצעת החוק".
 

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר