חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 11.7.18

הצעת החוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון - הרכב האסיפה הבוחרת), התשע"ה-2015 של ח"כ עליזה לביא נפלה במליאה בקריאה טרומית ברוב של 47 מתנגדים אל מול 33 תומכים.

היום, רביעי 11.07.2018 עלתה להצבעה במליאה הצעת החוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון - הרכב האסיפה הבוחרת), התשע"ה-2015 של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד). ברוב של 47 מתנגדים אל מול 33 תומכים, הצעת החוק לא נתקבלה.

הצעה מבקשת לשנות את ההרכב הפנימי של 70 נציגי הציבור, לשריין בו מקומות לנשים ולהבטיח ייצוג מינימלי של לפחות 20% נשים מ-150 חברי הגוף הבוחר.  כמו כן ההצעה מבקשת לערוך הקבלה בין מספר ראשי הערים והמועצות המקומיות הגדולות לבין מספר ראשי המועצות הדתיות שפועלות בהן, להבטיח את ייצוגן של חברות הממשלה, חברות הכנסת ונציגות ציבור בגוף הבוחר. בנוסף, מוצע  להוסיף נציגות מארגוני נשים וטוענות רבניות או עורכות דין כדי להבטיח בגוף החוק, את ייצוגן של נשים ואת מניעת הדרתן מתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לזהות הרב הראשי שייבחר.

 

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "אני מביאה בפניכם היום הצעה, שהאמת הייתי בטוחה שהרבנות הראשית תחבק אותה, תסכים איתה, ששני הרבנים הראשיים יבינו שההצעה הזאת מאוד מאוזנת ותהליכית, ובעיקר מתבקשת במציאות של החיים שלנו כאן בישראל. הצעה שקיוויתי שהרבנות הראשית, שמבקשת לחבב את עצמה על הציבור בישראל, ובאמת למלא את המשימות ואת היעדים, שגם היא הגדירה אותם – עשיתי חיפוש ככה בוויקיפדיה, באתר המפואר של הרבנות הראשית, והסתכלתי על הערכים שהם מבקשים להוביל בחברה הישראלית. ואני חושבת שבאמת אם רוצים ליישם את הערכים הללו שהם מביאים, ובראש ובראשונה יש שם תשובות בענייני הלכה ומינוי רבנים לדיינים, אבל גם יש שם סעיף שמדבר על קירוב הציבור לערכי התורה והמצוות. ואני חושבת שאם באמת רוצים לקרב ולהאהיב ולהנגיש את הרבנות הראשית לחברה הישראלית –אז אני לא חושבת שהיו מחכים להצעת החוק שלי. הצעת החוק הזאת, שנוסחה יחד עם ארגון תנועת האישה הדתית לאומית "אמונה", מבקשת לתקן עיוות ארוך מאוד , רב שנים, שמבקשת לשלב נשים בהרכב של האסיפה הבוחרת של מועצת הרבנות הראשית. כלומר, בעצם בירוקרטיה, רק בוועדה שבוחרת, אני מדברת על חוק הרבנות הראשית לישראל, שחברי מועצת הרבנות, שהוא הגוף העליון של הרבנות בישראל, נבחרים על ידי גוף שמכונה "האסיפה הבוחרת". והוא מורכב מ-150 נציגים, ומתוכם 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור. בהתאם לחוק הקיים, היכולת של נשים לקחת חלק בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות הראשית – היא חסומה כמעט לחלוטין לנשים, רק מהמקום הזה של לבוא ולבחור מי יהיה, מי אמור להיות קשוב לרחשי החברה הישראלית. אם מועצת הרבנות היא גוף ציבורי ויש לו תפקיד חשוב, תפקיד מכריע בחיים של אזרחים יהודים, גם אלה שמזלזלים וגם אלה שלא מעוניינים ומבקשים להתנתק, ולצערי הרב אנחנו רואים את זה יותר ויותר שיותר צעירים מעדיפים שלא להיות בקשר עם הרבנות הראשית. ולכן, ההצעה הזאת היא באמת הצעה תאבת חיים, דווקא מהמקום של לבוא לסייע לרבנות הראשית. אני לא באה ממקום של ביקורת – ויש לי הרבה מה לומר, אבל לא בחוק הזה. בחוק הזה יש פה צעד למציאות שבה נמצאת היום הרבנות הראשית. מי שנפגעות לא מעט פעמים אלו נשים, כי לפתחה של מועצת הרבנות וגם אל הרבנים הראשיים מגיעים נושאים רבים אבל גם מגיעים הרבה מאוד נושאים שהם נושאים ייחודיים לנשים בנושאים שמשפיעים על נשים. אז אני מבקשת בהצעת החוק הזו, לשריין ייצוג מינימלי עבור למעלה ממחצית הציבור הישראלי, ואני עושה את זה בשום שכל ובצורה מדודה, וזה אפשר.

 

ח"כ איוב קרא (הליכוד) בשם שר הדתות דוד אזולאי: "לעניין הרכב האסיפה הבוחרת, יש לראות כי בהתאם להרכבה הנוכחי הקבוע בחוק, 70 מתוך 150 חברי האסיפה אינם נציגי ציבור ובמסגרת קבוצה זו עשויות להיות גם נשים המכהנות כראשי רשויות מקומיות וכיוצא בזה. מה עוד, שככל שישנו עיוות בייצוג הנשים בהרכב האסיפה, ניתן לתקנו גם על פי נוסחו הנוכחי של החוק, באמצעות מכסת 10 אנשי ציבור שממנה השר לשירותי דת ובאמצעות מכסת חברי הכנסת והשרים המשמשים באסיפה הבוחרת, וכך אנו משתדלים לפעול. יש לזכור כי הרכב האסיפה הבוחרת הנוכחי מבטא איזון בין אינטרסים ואוכלוסיות שונות, ובניהם: בין השלטון המרכזי לשלטון המוניציפאלי, בין ההתיישבות העירונית לאזורית, בין אוכלוסיית הרבנים לאנשי הציבור הכלליים ועוד. לכן, אני סבור כי אין מקום לקביעה קטגורית של ייצוג גוף הבוחר רק על בסיס מגדרי בלבד. אשר על כן, הרבנות הראשית לישראל מבקשת להתנגד להצעת החוק ולכן אני קורא לכם להתנגד".


 

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר