חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 19.6.18

וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה דיון בנושא הרשימות השחורות של הרבנות הראשית לישראל. ח"כ יוליה מלינובסקי: "בית הדין ממשיך בפרקטיקה פסולה למרות העמדה של היועץ המשפטי לממשלה ובאין סמכות

היום, שלישי 19.06.2018 התקיימה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דיון בנושא הרשימות השחורות של הרבנות הראשית לישראל אשר סיווגו אזרחים שיהדותם מוטלת בספק.

הרבנות הראשית מקיימת באופן יזום בדיקת יהדות לאזרחים שמגיעים אליה כעדים וכצד שלישי לדיונים שנערכים בפניה ובעקבותיהם היא מצרפת אותם לרשימה של טעוני בירור יהדות גם אם לא ביקשו בכלל לברר את יהדותם. בדרך זו צוברת הרבנות מאגר של "טעוני בירור יהדות". 

כזכור, בשבוע שעבר בוטל הדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בשל היעדרות מנכ"ל בתי הדין הרבניים הרב דוד מלכה ומשרד המשפטים.

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "האם לגוף ממשלתי כזה או אחר קיימת האפשרות לבצע אם הליך שכזה ולבדוק גם אם הם לא ביקשו זאת ממנו את יהדותם. יש עליה דרמטית במספר האנשים שיהדותם מוטלת בספק ולא כשרים להיות יהודים. מתברר שיש פרקטיקה שבעיני היא פסולה בה הרבנות מתחילה ליזום בדיקות לגבי צד שלישי שלא ביקש את אותו תהליך. הוא לא ביקש ופנה ובכל זאת מזמנים אותו מהרבנות לבדיקת רבנות וכתוצאה מכך הוא נכנס לרשימות שחורות בנוגע לבירור היהדות שלו. לפני חמישה חודשים, עמותת "עתים" הגישה עתירה לבגץ והמדינה ענתה לבגץ שבאין פנייה אין סמכות- לפני שלושה חודשים קיימנו פה דיון ובית הדין עדין ממשיך בפרקטיקה פסולה למרות העמדה של יועץ משפטי לממשלה ובאין סמכות. אתם הצלחתם ליצור לעצמכם תדמית לא טובה ואני מבקשת לרדת מזה ולהתנהל רק על פי הסמכות שניתנה לכם".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "במהלך התקופה האחרונה, פנו אלי אזרחים שנפגעו וממשיכים להיפגע מגופי המדינה מבלי שביקשו את זה. מדובר בזוגות של ישראלים שיהדותם כבר הוכרה. אנשים שכבר הוכרו כיהודים ומנהלים אורח חיים ישראלי ויהודי. זה נוהל פסול. זה לא רק הרבנות זה גם משרד הפנים, מדוע אדם שבא לרשום את הילד שלו במשרד הפנים פתאום מחליטים לגשש בכל הניירות של המשפחה ופוסלים את יהדות שלהם".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "אני נמצאת את עצמי במבוכה מאוד גדולה. בירור היהדות התחיל מתוך תקווה לבוא, לעזור ולסייע לאחים שלנו. הליך הגיור לצערנו בישראל הוא קשה, והרעיון היה לבוא ולהקל. כרגע אתם לוקחים את הכלי היקר של בירור יהדות ומענישים אנשים שבכלל לא ביקשו. התשובה של המדינה בעניין הזה ברורה והיא שאין לבית הדין הרבני את הסמכות לבירור יהדות לאנשים שלא ביקשו. הרבה  צעירים לא באים לבתי הדין ולא רוצים להינשא ברבנות בגלל ההתנהלות הזאת".

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) : "אני שמח שהסוגיה עולה ומקווה למצוא פתרון היות ומונח פה סבל של אזרחים רבים. צריך להבין מנין ההיתר של בדיקת צד שלישי מגיעה. ברגע שאותם יהודים מתקרבים ליהדות הם נזרקים החוצה וזהו נושא שצריך להיפתר".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "להיכנס ליהדות זה משהו שהוא קשה, ולא עושים אותו בקלות. אם מישהו מבקש להיכנס לבית שלי אין בעיה אבל יש כללים שלא הוא, לא אני ולא הכנסת יכולים לשנות אותם. הדלת אל העם היהודי, לא פתוחה לכל אחד".

מנכ"ל בית הדין הרבני דוד מלכה: "אנחנו זוכים לראות בעינינו את התגשמות הנבואה וגלי העלייה אל ארץ ישראל. הנושא הזה של נישואין וגירושין זה חוק של מדינת ישראל שיעשה על פי דין תורה. המדינה צריכה לאפשר לכל יהודי לדעת שהוא מתחתן על פי דין תורה. לכן, על אחריות המדינה לעשות כל מה שהיא יכולה כדי שאנשים יוכלו להתחתן בידיעה שהם עשו זאת כדת משה וישראל. לגבי צדדי ג' צריך לחיות את השטח. כל מי שפונה לבית הדין רושם את בני המשפחה, זה חלק מההליך שהוא נדרש לעשות. בית הדין פונה למרשם האוכלוסין ומקבל פרטים על בני המשפחה. אם מרשם האוכלוסין היה מבצע את העבודה שלו כמו שצריך, לא היה נוצר צורך במרשם הנישואין. כשאני מאשר יהדות, אני מבקש מי האחים והאחיות ואני רושם אותם באותה החלטה, על מנת שכאשר אח שלו ירצה להתחתן הוא לא יצטרך להגיע אלינו לבירור יהדות".   

מנהל בית הדין הרבני הרב שמעון יעקובי: "אם בג"ץ עומד לדון בכך אנחנו נמתין ונראה מה יוחלט. שאלת הסמכות היא מורכבת. להבנתי מועצת הרבנות עומדים לדון בסוגיה הזאת. היועץ המשפטי לממשלה לא יכול להנחות את בת הדין הרבני כגוף שיפוטי. הוא יכול לטעון שהוא טועה ובג"ץ יכריע".
 

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר