חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 1.5.18

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי של ח"כ אבי דיכטר

במליאת הכנסת היום (שלישי) 01.05.2018  אושרה לפנות בוקר, הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי של חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד) וקבוצת חברי כנסת בקריאה ראשונה 64  תמכו 50 התנגדו וההצעה תועבר לוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אמיר אוחנה שמכינה את החוק.

היום (שלישי) 01.05.2018  אושרה לפנות בוקר במליאת הכנסת, הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי של חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד) וקבוצת חברי כנסת בקריאה ראשונה 64  תמכו 50 התנגדו וההצעה תועבר לוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אמיר אוחנה שמכינה את החוק.


הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד.
 
ח"כ אבי דיכטר (הליכוד): "חוק הלאום הוא לצורך העניין תעודת הביטוח שאנחנו משאירים אחרינו לדור העתיד. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. זאת עובדה ברורה, עובדה יצוקה. אבל למרות הכול, אחרי 70 שנה, לצערנו היא לא ברורה לכולם, היא בוודאי לא מעוגנת בשום חוק במדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. לכל יחיד יש זכויות כפרטים, היא לא עוסקת בזכויות האלה של אוכלוסייה או תושב כפרט, אלא עוסקת באופייה הלאומי של מדינת ישראל. אני חושב שישנם גם לא מעט מתנגדים שלא קראו את החוק. כשאתה בא אליהם ויושב איתם על החוק בקריאה מודרכת, הדברים משתנים. שכשאתה מדבר על חוק יסוד, שאמור להיות בעצם המאזן או המשלים, ליתר דיוק, של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שעוסק בפרט ובזכויות הפרט, החוק הזה עוסק בלאום ובזכויות הלאום. זה המשלים את הצד השני של אותו מטבע, וכך יש לראותו, לאורך כל סעיפיו".


השר יריב לוין (הליכוד) : "זה לילה היסטורי שבו הגלגלים מתחילים לנוע חזרה לכיוון הנכון. הנסיגה מהערכים הבסיסיים של מקימי המדינה נעצרת ואנחנו מחזירים את מדינת ישראל למקום שבו היא הייתה מיומה הראשון, בית לאומי לעם היהודי שמעניקה שוויון זכויות אישי מלא, דבר שלא נפגע מנוסח החוק הקיים".


ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "אני לא מכיר הרבה חוקים שקיבלו ועדה מיוחדת עם כל כך הרבה ישיבות על כל סעיף וסעיף וכל אות ואות. העברנו את ההצעה לקריאה ראשונה לאחר לא מעט שינויים שעשינו בה".


ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "החוק הזה הוא דוגמה מצוינת לכך שהפתגם: אם שום דבר לא מקולקל, אז לא צריך לתקן, יש לו גם חלק שני, והוא: כשמנסים לתקן דבר שלא מקולקל, אפשר להזיק, והרבה. וזה מה שקורה כאן בחוק הזה – תועלת הוא לא מביא, אבל נזק הוא גורם, והמון. מה רע בניסוח של מגילת העצמאות? האם לא יכולנו לקחת אותו, ולעגן אותו כחוק יסוד? בתור יהודייה, בתור בת לעם היהודי, שזכה להכרה הלאומית במדינת ישראל, אני מתביישת".


ח"כ בני בגין (הליכוד): "בחודשים האחרונים אימצו סיעות כולנו וישראל ביתנו את הנוסח המקורי שהצעתי כבר ב2011, וזאת לאחר שסיעות יש עתיד והמחנה הציוני הודיעו בעבר שהן תומכות בנוסח הזה. אסתכן בהערכה שחוק לאום שאין בו שוויון זכויות לכל אזרחי ישראל לא יעבור בקריאה שלישית, אבל בינתיים גברה ידם של השוללים אזכור זה, לכן ההצעה פגומה. לא אוכל לתמוך בהצעה הן על מה שאין בה והן על מה שיש בה".


ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני): "להגן על המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו מפני אויבים, זאת משימה ראשונה במעלה. אבל צריך להגן על המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו גם מפני המהלכים של ממשלת ישראל הנוכחית. ממשלה שחושבת ומדברת ומספרת שדמוקרטיה זה הרוב קובע? – מישהו צריך לשלוח את כל הממשלה הזאת לשיעור אזרחות מההתחלה.


להצעת החוק המלאה ודברי ההסבר יש ללחוץ כאן

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר