חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 13.3.18

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – אופן הגשת ההצהרה לקבלת פטור מטעמי דת), התשע"ח–2018 של ח"כ לביא וקבוצת ח"כיות

בהצעת החוק של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) וח"כיות מסיעות יש עתיד, הליכוד, כולנו, והמחנה הציוני, מבקשת למנוע מגופים דתיים ליצור לחץ על צעירות דתיות שלא להתגייס לצה"ל באמצעות חתימה על הצהרת פטור מטעמי הכרה דתית בבתי הספר. מוצע לקבוע כי מיועדת לשירות ביטחון שאינה מעוניינת לשרת בצה"ל מטעמים דתיים, תיתן את הצהרתה בבית המשפט או בבית דין רבני

מספר פנימי: 2065434
הכנסת העשרים

 

יוזמים:      חברי הכנסת           עליזה לביא
                                                 קארין אלהרר
                                                 ענת ברקו
                                                 יפעת שאשא ביטון
                                                 נחמן שי
                                                 יעל כהן-פארן
                                                 פנינה תמנו

              

______________________________________________                                                

                                             פ/5221/20

 
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – אופן הגשת ההצהרה לקבלת פטור מטעמי דת), התשע"ח–2018


תיקון סעיף 40

1.

בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986[1], בסעיף 40, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

 

 

"(א1)  תצהיר כאמור בסעיף קטן (א), יינתן בבית משפט או בבית דין רבני, לפי העניין."

 
דברי הסבר

חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 (להלן – החוק), מסדיר את ההוראות בדבר חובת הגיוס לצה"ל, תוך קביעת תנאים הפוטרים אוכלוסיות מיוחדות משירות זה. סעיף 40 לחוק פוטר משירות ביטחון מיועדות לשירות ביטחון, שהגישו לשופט או לדיין בבית דין רבני תצהיר שבו העידו כי הן מקיימות אורח חיים דתי. מתוקף כך, הן מקבלות פטור משירות צבאי, ורשאיות לבחור להתנדב לשירות לאומי כתחליף לשירות הצבאי.

למרות זכאותן לפטור, מספר המתגייסות הדתיות לצה"ל עלה בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. דוח שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה כי בין השנים 2012 ל-2015 מספר המתגייסות הדתיות גדל משמעותית, בשיעור שנתי ממוצע של כ-14%. אם בשנת 2012 מספר המתגייסות הדתיות עמד על 1,538 הרי שבשנת 2015 מספרן עמד על 2,260 מתגייסות.

לאחרונה עוררה מגמה זו תגובות נגד מצד גופים פוליטיים ואזרחיים המבקשים למנוע את השתלבותן של נשים דתיות בצה"ל מטעמים שונים. מאבק זה הגיע לשיא עם גיבושו של הסדר המבקש לאפשר לדייני בתי הדין הרבניים ברחבי הארץ להגיע בעצמם אל בתי הספר שבהן לומדות המועמדות לגיוס ולגבות מהן את הצהרת הפטור מטעמי הכרה דתית.

הסדר זה יוצר חשש ממשי כי החלטה אישית, מורכבת ורגישה הנוגעת לעתידה של המועמדת לגיוס, יהפוך מושא ללחץ חברתי וממסדי שיטיל מורא על אותן צעירות בעת קבלת ההחלטה. ההחלטה אם לשרת בצה"ל היא החלטה אישית וערכית של כל נערה דתית, ויש להבטיח שהיא ניתנת מתוך רצון חופשי ולא מתוך לחץ מוסדי תוך ניצול יחסי מרות של בית הספר.

הצעת החוק נועדה למנוע מגופים דתיים ליצור לחץ על צעירות דתיות שלא להתגייס לצה"ל באמצעות חתימה על הצהרת פטור מטעמי הכרה דתית בבתי הספר. מוצע לקבוע כי מיועדת לשירות ביטחון שאינה מעוניינת לשרת בצה"ל מטעמים דתיים, תיתן את הצהרתה בבית המשפט או בבית דין רבני, לפי העניין. מטרת ההצעה אינה לעודד בחירה בגיוס לצה"ל על פני השירות הלאומי או להפך, אלא להבטיח כי הבחירה תהיה נתונה בידי המועמדת לגיוס ובני משפחתה, ולוודא כי זו אינה כפופה ללחצים מגורמים נוספים.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת על ידי חברת הכנסת עליזה לביא וקבוצת חברי הכנסת (פ/4482/20; הוסרה מסדר היום ביום כ"ג בטבת התשע"ח (10 בינואר 2018)).

 
[1] ס"ח התשמ"ו, עמ' 107.

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר