חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 12.2.18

ח"כ משה גפני על חוק המרכולים במסגרת הקונגרס הישראלי הראשון: "אני לא מבקש להיות במדינת הלכה, אך אין שיוויון בעולם ואנו לא מאמינים בשיוויון"

היום (ב') התקיים הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקטיה בתל אביב, שמטרתו היא להציף את מוקדי המתח בחברה הישראלית סביב דת ומדינה. הקונגרס מתקיים ביוזמת אנשי העסקים חיים טייב ויוסף זרז׳בסקי, אנשי רוח ופרופסורים, ובשיתוף המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר אילן. לקונגרס הוזמנו חברי כנסת ושרים כדי לדון בנושאים בוערים ביותר שבין דת ומדינה, בפתחה של השנה ה-70 להכרזת העצמאות.

במסגרת הקונגרס נשאלו חברי הכנסת משה גפני (יהדות התורה) ויעל גרמן (יש עתיד) על נושא השבת ואופיה במרחב הציבורי, בין השאר לאור חוק המרכולים שאושר בחודש שעבר והסערה הציבורית שעורר. 


ח"כ משה גפני (יהדות התורה):

"אנחנו נמצאים בדור חדש שלא הכרנו קודם,  זהו דור חדש , ציבור שלם הולך לקניות בשבת. דבר שלא נראה קודם. מנגד יותר ויותר ציבורים מתקרבים ליהדות.  אנחנו נמצאים בתקופה שאם אנחנו לא נתעשת ונלמד אותה אנחנו הולכים להתנגשות בציבור המסורתי. אנשים מת"א מתקשרים אליי בטלפון בוכים, אני לא רוצה לפתוח בשבת. אומר לפרופ' אהרון ברק, אני בעד הדמוקרטיה, ובעד היהדות תגיד לי רק מה זה?אני לא מבקש להיות במדינת הלכה, יש שוני בין קבוצות שונות, התפקיד של האדם המודרני היא לשפר את המצב.


חוק המרכולים שעבר הוא טוב, אני אומר לכם שאם לא נתעשת אנו הולכים להתנגשות בציבור המסורתי . לא רק בין דתיים לחילוניים. רבים מאזרחי ישראל לא רוצים לעבוד בשבת. אהרון ברק מבקש שתהיה סינטזה של יהדות ודמוקרטית. אני אומר לכם שאין חוק אחד שלא נפסק נגנדו החרדים. בית המשפט העליון נוקט בעמדה אחת -  היא ההפך מהעמדה של ציבור גדול בארץ ובעולם. האמת היא צריכה להיאמר - בשום נושא אידולוגי לא נפסק לטובנתו החרדים (בביהמ"ש). בנושאים כמו כניסה לעם היהודי , וחוק העבודה בשבת אין מקרה אחד שבו נפסק לטובתנו. לצערי, בתי המשפט שוגים בעניין היהדות, והעליון משליט את הכוח שלו בכך שאי אפשר לבקרו שלא בדומה לח״כים.  אם לא נבקר אותו ולא נפעל מי יעצור את בית המשפט העליון? אני לא מבקש להיות במדינת הלכה, אך אין שיוויון בעולם ואנו לא מאמינים בשיוויון. יש מצוות וחוקים שמובנים לאדם המתורבת שחלקם שייכים גם לעולם המודרני. לאורך ההיסטוריה מדינות חוק הפכו להיות גו'נגל ראו ערך גרמניה.״

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד):
"למה נושא המרכולים בכלל הגיע לבית המשפט? הרי חוקק חוק עזר בת"א שאמר בוא נפתח מספר מסוים במקומות שלא ייפגעו באוכלוסייה הדתית. בג"ץ נאלץ לקבל החלטה כתוצאה מחוסר הרצון של הממשלה לקבוע עמדה, מזה שהיא זורקת את כל תפו"א הבוערים לפתחו של בית המשפט. הסטטוס קוו אומר שברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת, ואכן החוקים שבאו עם הקמתה של המדינה עיגנו את יום השבת כיום המנוחה החוקי, וכמובן מכך יש לנו השערות רבות. זאת אומרת שאם אנחנו מסתכלים על הסטטוס-קוו, כאשר אדם חרד לשבת, הוא חרד לקדושת השבת, וזה ערך עליון מבחינתו, אבל מנגד נמצאים כאלה שגם להם יש ערכים, וגם הם חרדים לערכים שלהם- ערכי זכויות האדם, היכולת לבחור מה לעשות ביום השבת. אני רוצה לשמור על השבת, ואני לא רוצה שיימנעו ממני לקנות בשבת, ואם חסר לי חלב הוא דבר מה, אני רוצה שגם תהיה לי מכולת קטנה. הערך הזה של חופש הדת שהוא ערך עליון לשמור על אמונתם של אנשים כדרכם, איננו פחות, מהערך של חופש מדת. החופש שלי לשמור על חיי מבלי שהאחר ייאלץ אותי לחיות כדרכו, אלה הם שתי גישות מתנגשות.

חוק המרכולים הוא שינוי דרמטי. במקום האפשרות שהרשות העירונית תחליט  בהתאם לתושביה, בא חוק המרכולים ואומר שהשר לא ייתן הסכמתו לחוק עזר. סליחה, השר מנהל את העירייה ויודע מה קורה בעיר ? כראשת עיר לשעבר אני אומרת לכם - החוק כובל את ידיהם של ראשי הרשויות. הופעל כאן לחץ בלתי סביר ובלתי מתון על הממשלה. זה חוק שלא מכבד באמת השבת, חוק שמוציא אנשים לרחבות המפגינים על כך שפוגעים באורחות חייהם.״

הוויכוח הוא בעל אופי פוליטי חברתי ולאו דווקא דתי . אני רוצה הבוקר לצאת מהדיון  הפוליטי. לכולם ברור שאדם שאדם דתי רוצה לשמור על קדושת השבת. זהו באמת ערך עליון שמקודש עבורו. אך מנגד ישנם אנשים שגם להם יש ערכים - אנשים שחרדים לערכי החירות וחופש האדם, שרוצים לקבוע לעצמם מה יעשו בשבת ולא רוצים שימנעו מהם דבר. אנשים רוצים לקנות משהו ליד הבית בשבת. הערך של האנשים לבחור לעצמם במה להאמין לא פחות חשוב מהערך של חופש מדת עצמה, מבלי שהאחר יאלץ אותי לחיות כדרכו. לכן, הפתרון שאני מציעה הוא - בית המשפט העליון בפסיקות המרכולים קבע שמי שיימצא את האיזון יהיו הרשיות המקומיות ברוח הדברים שאמרה בפסה״ד השופטת נאור: ״חיים משותפים מבוססים על כבוד וויתור הדדי , האדם הוא יצור חופשי המעצב את חייו. ההבנה  שכל אחד מאיתנו נושא באחריות לחברה כולה. ישנה הכרה בחיוניותה של התפיסה "חיה ותן לחיות".




 

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר