חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 11.1.18

מליאת הכנסת דחתה ברוב של 46 מתנגדים, אל מול 28 תומכים את הצע"ח של ח"כ לביא הקובעת כללים למתן הצהרה לפטור מטעמי הכרה דתית לגיוס

בתאריך ה- 10.1.2017 דחתה מליאת הכנסת את הצע"ח של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הקובעת כי: "קבלת פטור מטעמי הכרה דתית תינתן אך ורק בבית משפט או בבית הדין הרבני, והתצהיר, ההצהרה עצמה תימסר לצבא רק על ידי המלש"בית". הצעה שהגיעה על רקע המצב הקיים, בו הפטור יכול להינתן במסגרת הבית ספרית, דבר היוצר לחץ חברתי על בנות דתיות, שלא להתגייס לשירות צבאי.
להלן עיקרי הדברים:
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד):
 למעשה אני מקבלת הרבה מאוד פניות מצעירות דתיות שלומדות במערכת החינוך הדתית, ובהן הן מספרות לי שדיינים מגיעים לבתי הספר, ויש החתמה קולקטיבית על ההצהרה בעידוד של בתי הספר, כדי לנווט – להסליל אותן – ללכת לשירות הלאומי. בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה מבורכת ויותר בנות דתיות מתגייסות לצבא, בוחרות לשרת שירות משמעותי בצה"ל. מדובר בעלייה של יותר מפי שלושה במספרן של הבנות הדתיות שבוחרות להתגייס לצבא. זאת בחירה שלהן. אני עצמי מעודדת לשרת בכל דרך שהבנות הדתיות מבקשות, אם זה בצבא, אם זה בשירות הלאומי, שנתיים. אני עצמי אימא גם לבת ששירתה בצבא וגם לבת ששירתה שנתיים בשירות הלאומי. הבחירה של כל אחת על פי הבנתה, הראייה שלה איך היא תשרת את המדינה טוב יותר, היא שלה בלבד, והיא שאמורה להחליט, ולא מערכת שתנתב אותה, תאיים עליה, תסליל אותה, תוריד לה בציוני המגן.

בהצעת החוק שלי אני מבקשת כי קבלת פטור מטעמי הכרה דתית תינתן אך ורק בבית משפט או בבית הדין הרבני, והתצהיר, ההצהרה עצמה תימסר לצבא רק על ידי המלש"בית, המיועדת לשירות הביטחון, ולא באמצעות מישהו אחר. כלומר, גם ההצהרה עצמה וגם המסירה. שבית הספר לא יעודד את הבנות להצהיר או ימצא דרך לפקח באמתלות שונות. כי העניין פה זה הפיקוח, מי הולכת ומי לא הולכת, ואיך הדברים נעשים. 

לצערי הרב הממלכתי-דתי – החמ"ד, החינוך הממלכתי-דתי – מונע כניסה של צה"ל, של צבא ההגנה לישראל אל בתי הספר התיכוניים לבנות ואל האולפנות. למעשה המידע הבסיסי, ההבנה איך עושים ומה עושים ומה האפשרויות שעומדות בפני הבנות הדתיות, מנועה מהן. יש פה חבלה באפשרות הידע של הצעירות הדתיות, בשונה ממערכת החינוך הממלכתית.אולי סגן השר, שיענה לי עוד מעט, יגיד שזה לא עניין להצעת חוק. אז אני אגיד שאפשר וראוי אולי להסדיר את זה בתקנות או לבקש שוב משר החינוך להוציא חוזר מנכ"ל אל בתי הספר הדתיים, שלא תחזור התופעה הזאת ושהתופעה הזאת אסורה. אבל כל התשובות שאני שומעת הן ששר החינוך, לא הוא זה שאחראי על החמ"ד, והחמ"ד הוא מובלעת בתוך משרד החינוך. התשובה שאני קיבלתי היא שאנחנו כפופים לרבנות הראשית. וכך אנחנו מוצאים, אדוני סגן השר, שכל הפעילות הזאת הפכה להיות ויכוח אידיאולוגי המלווה בכל מיני קמפיינים, כמו ארגון חותם שמייצר סרטונים שמפחידים, ועוד פעילויות מהסוג הזה.

סגן שר הביטחון אלי בן-דהן (הבית היהודי):
לומר כאן שבנות בנות 18 שרוצות להתגייס לצבא, הפחד היחיד שלהן הוא מה יגידו להן? האם המחנכות והמחנכים לא יודעים שהן הולכות לצבא? מה, הן מסתירות את זה? הן יכולות ללכת להילחם – אתם אומרים שהן גיבורות, הן נלחמות בגבולות, אבל הפחד שלהן הוא רק שמא המחנכת תדע שהיא הולכת לצבא. החינוך בישראל הוא חינוך פלורליסטי, אף אחד לא מאיים על אף אחד, וכל מי שרוצה להתגייס מתגייסת. והא ראיה – גם את בעצמך יודעת – יש גידול גדול בבנות שמתגייסות לצבא, ואף אחד לא עשה להן שום דבר. הן מקבלות תעודות בגרות, הן מקבלות ציונים יפים וטובים. עוד לא ראיתי בת אחת שנפגעה, לא בציונים ולא בבגרות, בגלל שהיא החליטה שהיא מתגייסת לצבא. באמת, ההאשמות הללו לא במקום, אין בהן שום אמת.

בדבר אחד אני כן מסכים איתך – אני חושב שדיין לא צריך להגיע למוסד חינוכי ולהצהיר שם. אני, כמנהל בתי הדין הרבניים, כידוע לך, התנגדתי לכך. אני חושב שדיין הוא דיין אך ורק בבית הדין, כשהוא יושב מתחת סמל המדינה, כשדגל המדינה עומד לידו. שם בלבד הוא מקומו. דיין לא צריך להגיע למוסד חינוכי ולחתום על הצהרת בנות. כך אכן אני נהגתי בתקופתי – מנעתי מדיינים להופיע. אם דיינים ממשיכים להופיע, זה בניגוד לכללים, כי דיין הוא דיין אך ורק בבית הדין, הוא לא דיין במקום אחר. בזה אני מסכים איתך. בשביל זה לא צריך חוקים ולא צריכים שום דבר. יש מנהל בתי הדין הרבניים, יש נשיא בית הדין הגדול, צריך לפנות אליו אם יש מקרים כאלו ולהסדיר את זה, בזה הדבר מסתיים. אבל לבוא ולהאשים האשמות שכביכול הבנות האלה מפחדות – ההאשמות האלו, אין להן מקום.

לרבנים הראשיים יש זכות מלאה לומר את עמדתם ולומר את דעתם. לא רק זה, מותר לכל מי שחושב שעמדת הרבנות הראשית מקובלת עליו ושהוא מעוניין להכפיף את עצמו לעמדת הרבנות הראשית, לשמוע לעמדתם. זה דבר הגיוני, זה דבר סביר. אוי לנו אם היינו בוחרים רבנות ראשית והיינו מודיעים מראש שאנחנו לא רוצים לשמוע להם. לכן, זה שהחמ"ד מחנך את ילדיו לשמוע לפסיקות הרבנות הראשית – זה דבר שאני חושב שהוא דבר אלמנטרי, דבר יסודי, דבר בסיסי. אוי לנו אם זה לא היה כך, אחרת, בשביל מה צריכים רבנות ראשית? אנחנו לא צריכים רבנים כדי שנמנה אותם ולא נחנך לאור פסקיהם ולא נשמע להם. זה הדבר הבסיסי ביותר. הממשלה מתנגדת להצעת החוק. אין לה מקום, היא לא באה לתקן דבר שקיים. אני ממליץ שאם יש דברים שיש איתם בעיות, אפשר לפתור אותם לא בדרך של חוק, כי החוק הזה כאן לא יתקן שום דבר. 

לקריאת הצע"ח של ח"כ לביא
 

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר