חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 12.12.17

מליאת הכנסת אישרה את חוק המרכולים בקריאה ראשונה, יוזם החוק, ח"כ גפני: "אנחנו מבקשים לתת שיקול דעת נוסף לרשות מקומית, כאשר מדובר בנושא מהותי"

לפנות בוקר יום שלישי ה-12.12.2017, קיימה מליאת הכנסת הצבעה דרמטית לקריאה ראשונה על הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשע"ח-2017.

בדיון שנמשך עד אזור השעה 4 לפנות בוקר, ולאחר לא מעט התפתחויות, אושר החוק כאשר 59 ח"כים הצביעו בעד, 55 ח"כים הצביעו נגד, ונמנעת אחת. בטרם אישור החוק, התרחשו מספר אירועים, על רקע לחץ שהופעל ע"י הציבור הליברלי על ח"כים מהקואליציה.


שרת הקליטה ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו) לא הצביעה, כיוון שהתנגדות שר להצעה ממשלתית שווה להתפטרות. ח"כ אילן גילאון (מרצ) התקזז עם ח"כ דוד אזולאי (ש"ס) שעבר פרוצדורה רפואית. חבר הכנסת סעיד אל חרומי מהרשימה המשותפת לא הצביעו, ככל הנראה בלחץ החרדים. ח"כ שרן השכל (הליכוד) לא הצביעה, בעקבות מסע שכנועים, מאז הודעתה כי תתנגד. ח"כ אורלי לוי (סיעת יחיד) נמנעה, אולם לא נימקה מדוע.

לאחר שיצאו בהודעה משותפת כי דעתם לא נוחה עם החוק, חברי הכנסת רחל עזריה (כולנו) ויהודה גליק (הליכוד) הצביעו בעד. הצבעתו של גליק הייתה בתמורה להעברת חוק המגביל פרסום מוצרי עישון, ח"כ עזריה לא פרסמה הודעה על החלטה להצביע בעד.
למרות מסע לחצים מהציבור הליברלי, חברי הכנסת יואב קיש ואמיר אוחנה (הליכוד) וחברי הכנסת רועי פולקמן, טלי פלוסקוב ומירב בן ארי (כולנו) - הצביעו בעד החוק.

להלן עיקרי הדברים:
סגן שר הפנים, ח"כ משולם נהרי (ש"ס):
ידועה האמרה: יותר משישראל שמרו על השבת, השבת שמרה על ישראל. הוגי הדעות בכל הדורות הרחיבו והפליגו בתיאור מעלת הערך החברתי והסוציאלי של יום השבת כיום מנוחה. הצעת החוק המונחת לפניכם מבקשת להשיב ולקבע את הסטטוס קוו הנוהג בענייני המסחר בפרהסיה בשבת. בהצעה, האיזון המתבקש בין סמכויות השלטון המקומי לסמכויות השלטון המרכזי, כך שיישמר המצב כפי שהיה בטרם הכרעת בג"ץ.
הצעת החוק אינה פוגעת, ואין כוונתה לפגוע בשיקול הדעת של השלטון המקומי, בבואו לקבל החלטה על חקיקת חוק עזר, אולם מבקשת היא לתת משקל מהותי לשיקול הדעת הקבוע ממילא בחקיקה של השלטון המרכזי, אשר יבחן, בין היתר, השלכות רוחב של חוק העזר ברשות המקומית
משמעות פתיחת המסחר בשבת עבור ציבור העובדים קשי היום הינה הרת אסון. תהליך אשר לא נדע מה תהיינה השלכותיו בעוד כמה שנים. שוו בנפשכם כי עובד במדינת היהודים עלול לא להתקבל למקום העבודה מכיוון שהינו מבקש לנוח ביום השבת.
 
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני):
אני מכבד את השבת. כשאני מקדם פה גם חקיקה חברתית בכנסת אני לא מסתכל מה יש לאנשים על הראש, אם יש להם כאפייה או יש להם כיפה או אין להם שום דבר. מבחינתי זה לא מעניין. אבל כאשר באים ובאופן בוטה, באופן גס, באופן אגרסיבי הולכים ופוגעים ביכולתם של מרבית אזרחי ישראל לנוע בשבת, לרכוש בשבת, זה לא ערך מקודש, אני אומר לכם, חבריי במפלגות החרדיות. אני מוכן ללכת ביחד אתכם לניסיון להגדיר מחדש מה כן ומה לא. גם אנחנו, החילונים, נצטרך לעשות ויתורים מפליגים בתהליך הזה.
מה האיוולת הזאת, שהפקידות או השרות בירושלים תוכל להתחיל לנהל בשלט-רחוק את הצביון המקומי של כל עיר ועיר? זה עובד נהדר שכל ראש עיר, בעזרת מועצת העיר שלו, יכול או יכולים לקבוע מהו הצביון הנכון בנוגע לפתיחת עסקים בשבת.
 
ח"כ יעל גרמן (יש עתיד):

אף אחד כאן לא משלה את עצמו – החוק הזה היה אתנן פוליטי. היה משבר פוליטי וכדי לפתור אותו באו וניסחו מהר חוק. אז אף אחד לא חשב עליו וכנראה שגם אף אחד לא מתכוון למה שכתוב בו. אז קודם כל, בואו נשים דברים כהווייתם. זוהי הזניה של הליך החקיקה. פשוט איבדתם כל כבוד לתהליך החקיקה. חוק צריך להיות דבר אוניברסלי, דבר שעומד לכל הדורות, לא דבר שבא לפתור בעיה מסוימת, פרסונלית או קואליציונית. ברמת השרון ובהרצלייה ובעוד ערים יהיה מותר ונכון שזה יהיה פתוח ובבני ברק לא נכון שיהיה פתוח. אז מה פתאום ששר הפנים הוא זה שיקבע? למה לבוא ולשנות את הדברים מעיקרם?

כל זאת ידוע, אבל אני רק רוצה לומר עוד דבר אחד שאף אחד מכם אולי לא חשב עליו, אולי כן. מכיוון שחוק עומד ברבות הימים, הרי שהיום השר שעומד בראש משרד הפנים הוא השר דרעי, וכוונתו היא לכך שהוא לא יאפשר לרשויות מקומיות לפתוח עסקים בשבת. אבל, מה דעתכם על כך שאולי בעוד שנה או שנה וחצי, אולי בעוד שנתיים, שר הפנים יהיה אולי עפר שלח, אולי יענקל'ה פרי, אולי מישהו אחר, וכשיבואו אליו ויבקשו ממנו לסגור עסק באלעד, הוא יבוא ויאמר: מה פתאום, אני לא חושב שצריך לסגור את העסק באלעד.

 

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): למיעוט במדינת ישראל, יש גבול שמיעוט יכפה את רצונו על הרוב. יש גבול. לא יכול להיות שאני בשבת אוכל ללכת למסעדה, הרבה מסעדות, לאכול פיצות ולאכול דברים אחרים, אבל אם אני ארצה לגשת למכולת ולקנות קמח, רסק עגבניות וגבינה צהובה כדי להכין פיצה בבית לילדים שלי אני לא אוכל. איפה ההיגיון? זה לא ברור. איפה עובר הקו הזה? זה לא ברור.
כולנו פה עם רכבים מהממשלה, מהמדינה, נוסעים בשבת, וזה לא מפריע לאף אחד, כי זה רכב פרטי, אבל מי שאין לו רכב פרטי, לא יכול לנסוע בשבת.

 
ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני):
- הוויכוח הוא לא מי בעד הדת ומי נגד הדת היהודית. הוא לא מי מכבד את השבת או לא מכבד את השבת. בכל הבית הזה יש אנשים שדעותיהם נעות מהקצה הזה לקצה האחר. הוויכוח הזה הוא האם ישראל היא מדינה שנותנת לכל אחד מאזרחיה לחיות בדרך שהוא רוֹצֶה או רוצָה. זה העניין. זה שורש העניין. כשאנחנו מדברים בכל מקום ומעל לכל במה על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, זאת הכוונה.
בעיקרון הדמוקרטי ניתן לכל אדם השוויון, הזכות, היכולת, לחיות בדרכו. אם הוא רוצה ללכת לעשות קניות בשבת, הוא יעשה. אחרים – לא. אם הוא רוצה ללכת לבית הכנסת, לשבת שם ולהתפלל – ואני מכבד מאוד את מי שבוחר בדרך הזאת – גם זה מקובל עליי. וכשאני הולך לבית הכנסת בשבת בבוקר אני רואה מי נוסע על אופניים, מי נוסע במכונית ומי הולך לידי ומחזיק את הטלית איתו. וזה בסדר גמור, כל אחד בדרכו. זה היופי שצריך להיות פה. לכן, למען אותה מדינה שיקרה לנו והיא יקרה לכם, אני מאמין, תבטלו את החוק הזה, תמשכו אותו. נמשיך לחיות פה ביחד כולנו כי זו המדינה, אין לנו אחרת, גפני, אין לנו. זאת המדינה שלנו.
 
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת):
החוק הזה, עמיתיי חברי הכנסת, הוא פגיעה בדמוקרטיה כפי שאנחנו צריכים להבין דמוקרטיה, וכפי שדמוקרטיה צריכה להיות.  דמוקרטיה מתבטאת בכך שכשיש שלטון מקומי שנבחר על-ידי תושבי המקום, יש לו סמכויות לנהל את המקום, יש לו סמכויות גם לקבוע איך יתנהלו החיים במקום הזה. החוק הזה,, הוא חוק שיש בו שגיאה עקרונית ומהותית מבחינת ההתנהלות הדמוקרטית. זה נכון שגם לפני החוק הזה יש לשר הפנים סמכויות לאשר או לא לאשר חוקי עזר, אבל במקום לבטל את הסמכויות הקיימות, אתם מציעים להרחיב אותן עוד יותר. ההרחבה הזו היא בדיוק מהלך בכיוון ההפוך למה שצריך.
אני חושב ששבת הוא אחד ההישגים החברתיים המרשימים ביותר שהיהדות הצליחה להביא לעולם ואני מאוד אוהב את היום הזה. אני מאוד רוצה לשמור על צביונו של היום הזה, אבל לשמור על צביונו של היום הזה זה לא אומר להיתקע באיזשהו סטטוס קוו אנכרוניסטי ולא הגיוני, שבו מצד אחד שבת הופך להיות ליום של קניות ללא הפסקה, ומצד שני אין בו את המינימום של תחבורה ציבורית שתאפשר לאנשים להגיע למקומות תרבות, פנאי, נופש, חופי ים. לכן, גם בנושא השבת הגיע הזמן להסדר חדש שיהפוך את השבת ליום של מנוחה, תרבות, פנאי, נופש, משפחה, גם דת ומסורת למי שמאמין, אבל בוודאי לא זירה שבה כפייה דתית ופגיעה ברצונו של הרוב תשלוט בחברה שלנו
 
ח"כ תמר זנדברג (מרצ):
מדינת ישראל, חברות וחברים, היא מדינה יהודית, מדינה שבה כל יהודי ברחבי העולם יכול לבוא ולמצוא בה את ביתו. מדינה יהודית היא לא מדינת הלכה. היא לא מדינה חרדית, מדינה יהודית היא לא מדינת הלכה והיא לא מדינה חרדית. אין חובת שמירת שבת במדינת ישראל . אם אתם רוצים בואו נלך פשרה היסטורית, צמצום המסחר תמורת תחבורה ציבורית בשבת  הכוחנות שבה חושבים שאתם תוכלו לסובב כל ממשלה על האצבע הקטנה בשביל הגחמות שלכם, בניגוד מוחלט למה שהציבור הישראלי רוצה או צריך, זה מה שיוריד אתכם מהשלטון ובצדק.
 
ח"כ אילן גילאון (מרצ):
זה חוק של קשקוש שמישהו צריך להציג לעצמו איזשהו הישג, כי אחרים מנעו קצת את העבודה – עבודה, דרך אגב, שחלקה היה פיקוח נפש במנהרות, מישהו אחר צריך להוכיח את המרכולים. אם אתם טוענים ש-70 פנים לתורה ולכל אחד יש את הדרך שלו, איננו יכולים לעסוק באפליה ובאיפה ואיפה, כי כאשר מקום סגור, לאדם יש רק אפשרות אחת – לא להיכנס אליו. כאשר הוא פתוח יש לו אפשרות לא להיכנס אליו או להיכנס אליו. מדוע האפליה המובנית הזאת בשירות הדת? איזו מין דת אתם מייצגים פה לכל הרוחות? איזו דת זאת?
 
ח"כ לאה פדידה (המחנה הציוני):

גדלנו כולנו על השיר: מי אוהב את השבת, אני, אתה ואת, כל העולם כמעט. אז מה אתם רוצים לעשות?אז מה אתם רוצים לעשות? למה במקום להנגיש את השבת, במקום שהשבת כולם ירגישו שהם שותפים לה, אתם מקימים חוק מפריד שמקעקע אוכלוסייה אחרת? זה הרי בלתי נתפס.

החוק לא בא באמת להגן על כבוד השבת. הוא לא בא לשמור על צביון השבת, הוא בא לשרת הון פוליטי של ציבור אחד על חשבון ציבור שני. יש פה חוק שמנסה לנכס את השבת ואת דמותה. והשבת חברים וחברות, שייכת לכולם. אני באמת בעד דת ומסורת ובעד גם חופש פעולה, אז במקום שימוש ציני ומיותר, שבו ביחד, בואו נחליט איך השבת שלנו נראית, נקיים דיון על אופייה ואיך כל אחד ואחד מאתנו כאזרח ואזרחית מדינת ישראל יכולים ליהנות מהשבת. אני לא מאמינה שהציבור ששלח אתכם שלח אתכם למסע של כפייה דתית. אני מאמינה, לפחות הציבור הדתי שאני מכירה, זה חיה ותן לחיות ושמור את הכבוד של האחר ותן כבוד לאחר. 

מה יותר נכון מראש רשות שמכיר את הקהילה שלו, מכיר את האזרחים שלו, יודע מה האופי שהקהילה שלו רוצה את השבת? החוק הזה זה לא מה שידאג לכם. התפכחו, הסטטוס קוו הוא דבר טוב, בואו לא נפגע אחד בשני אלא נחיה זה לצד זה ונעצים אחד את השני. והלוואי ותורידו את החוק הזה מסדר היום.

 

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): לקואליציה לא באמת אכפת מהשבת. לראש הממשלה שהביא את החוק הזה בבהילות לא באמת אכפת מהשבת. אכפת לו מהקוניוקטורה הפוליטית. אכפת לו מהאיום שנזרק לחלל האוויר: או תעביר את חוק המרכולים או אין לך ממשלה. אם באמת היו דואגים לשבת, אם באמת היו רוצים לקדם את הנושא, היו מושיבים נציגים לשולחן עגול. יש את אמנת גביזון מדן, אפשר לדבר על הדברים.

 
ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה):
תדעו לכם, שיהדות ארצות הברית, רובה ככולה – לא כולה, רובה – התנתקה מהיהדות מסיבה אחת, כשהגיעו המהגרים לפני 100 שנים לארצות הברית, אבא שלא עבד בשבת לא היה לו מה לתת אוכל לילדים. למרבה הבושה, גם יהודים שהעסיקו יהודים, חייבו אותם לעבוד בשבת באמריקה. מי שיזלזל בעניין הזה שיותר ויותר עסקים ועובדים, ודווקא החלשים יצטרכו להשלים הכנסות בשבת, יגרום לכך שבעוד עשור רוב האנשים יצטרכו לעבוד בשבת בגלל פרנסה. אז הילדים שלהם יתנתקו מן היהדות, גם אם הם לא רוצים. ולכן מי שדואג לדור העתיד, צריך להפסיק ומיד את העניין הזה של העבודה בשבת.
 
ח"כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני):
שוב אנחנו חוזרים לעיסוק בניסיון להכפיף אזרחים ישראלים, יהודים, משרתים את המדינה בכל רמ"ח אבריהם למערכת השואפת להכתיב להם ולהכתיב לנו, כיצד לממש את יהדותנו. זאת לא הדרך באמצעות חוק לקרב אנשים למסורת היהודית. בדיוק להפך, כך רק תגבירו את הריחוק. אני מתנגד נחרצות לכל כפייה בענייני דת ומדינה. אני גם מתנגד לכפות בכוח גיוס על בני הישיבות, כאשר רבים מתגייסים מרצונם, ואני מתנגד כאשר מנסים לכפות את הלכות השבת עליי ועל חבריי החילוניים
הכפייה לא מובילה לדבר, מלבד להעמקת השסעים בחברה, ומבחינתכם להרחקת שומרי מסורת וליצירת אנטי למגזר הדתי הרחב והמכובד. תנו לתושבי משגב ובני ברק, תל אביב וירושלים לקיים את השבת, כל אחד כפי שהוא מאמין בה. כולם ישראלים ויהודים טובים.  
 
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
בג"ץ המרכולים – מה שהוא עשה זה הציף את המתח שיש בין המדינה היהודית למדינה היהודית הדמוקרטית. כשקמה המדינה, קבעו שהמדינה תהיה מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית, אבל תמיד ידעו, וזה היה איכשהו באיזה מקום מוצפן, שיום יבוא והמתח הזה בין המדינה היהודית למדינה הדמוקרטית יצוף, ואז יתחילו סימני השאלה. אני חושב שהיום זה מבחן גדול מאוד לנו ככנסת ישראל, האם אנחנו מעדיפים את המדינה היהודית על המדינה הדמוקרטית או לא, אבל אני חושב שבדיוק בכיוון ההפוך.
עלו כאן נואמים, חשובים ככל שיהיו, ודיברו על הכפייה הדתית שיש במדינת ישראל ושהכנסת כאן הולכת לחוקק חוקים בעלי אופי עם כפייה דתית; אבל מי שיסתכל על הכפייה החילונית שיש במדינת ישראל על מקצועות רבים שחסומים בפני שומרי שבת, על מכרזים שיוצאים לאחרונה במשרד האוצר, בתרבות, שבאופן רשמי מדירים שם את רגליהם של אותם אנשים שומרי שבת, שאם הם רוצים לבוא לעבוד באותה מלאכה, באותן עבודות, הם לא יכולים לעבוד שם. גם על זה אפשר להסתכל ככפייה חילונית.
 
 
ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני):
אבי תנועת העבודה. חבר הכנסת גפני, תאמין לי. אני יכולה ללמד אותך דבר אחד או שניים בעניין השבת, אבל אני אומרת לכם - אני חושבת שצריכה להימצא הדרך, לתת לאותם עובדים, שלא רוצים לעבוד, לוודא שלא יעבדו בשבת, ולמצוא לעניין הזה חלופות, אבל זה לא מה שאתם מנסים לעשות פה. יש אנשים שכן רוצים לעבוד בשבת, ורוצים להתפרנס, כי הם מתפרנסים יותר טוב, וגם לזה צריך למצוא פתרון.
אולי אם אנשים פה יתפרנסו יותר בקלות ולא בדוחק, אז הם לא היו כל כך לחוצים לעבוד בשבת. לכן כל מה שאני מבקשת מכם – תזכרו מה אמרתי לכם על האופן שבו אני שומרת את השבת, על האופן שבו אני מסתכלת על חבריי וחברותיי ששומרים את השבת.
 
ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני):
אני מוחה על כך שאתם מנסים לפסול חוקי עזר לטובת דורסנות של הקואליציה ומתן סמכויות נרחבות לשר בממשלה כדי לכפות את מה שנקרא כפייה דתית במדינה שיש בה גם חילונים, ואני בתוכם. אני לא הייתי רוצה שהשייח'ים שלי יכתיבו לי את החיים, עם כל הכבוד. 
אני נלחמתי עד זוב דם בעניין חוק המואזין, אבל אני לא הייתי מוכן שהשייח'ים במסגדים יכתיבו לי את הבון טון של החיים שלי. אני חילוני. לפיכך, אני מציע לכם להפריד דת ממדינה ולאפשר לחילונים את הספייס שלהם ולאפשר לדתיים את הספייס שלהם.
 
ח"כ מוסי רז (מרצ):
רוצים ששר הפנים, הוא יקבל סמכויות לנהל את כל הרשויות המקומיות. אז אולי בעצם תציעו דבר אחר – נבטל את הרשויות המקומיות ושר הפנים הוא יהיה ראש עיר על של מדינת ישראל והוא יחליט הכול, איפה מרכולים ואיפה לא מרכולים, איפה בונים גן ואיפה לא בונים, איפה מואזין ואיפה מסגד, ואיפה ישיבה. למה לא? ככה תוכלו לדאוג לשבת שלכם, נכון?
אז אפשר ללכת לפשרות, אפשר לבוא ולהגיד, בואו נתפשר בתחבורה ציבורית לעומת פתיחת מרכולים. אבל מה אתם עושים? אתם מנסים לכפות על אנשים אורח חיים שאיננו רלוונטי לכם כי אתם לא חיים שם, לא מנסים לכפות עליכם אורח חיים.
 
ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני):

 מה קורה כאשר אנחנו לא מתחשבים בשיקול הסוציאלי? זאת אומרת, המון אנשים, כופים עליהם לעבוד. זה לא שאתם מגלים גדודי עובדים ועובדות שאומרים, אה, מתי יגיע יום שבת כדי שאני אוכל לעבוד? בעצם זו איזושהי אופציה שהם חייבים לחלק עם אנשים אחרים כי אומרים להם, פעם בחודש אולי עליכם לעבוד ביום שבת, והם לא רוצים לעבוד ביום שבת. לכן אנחנו צריכים להיות רגישים מנקודת המבט הזו. לגבי השיקול הסוציאלי.השיקול  צריך לבוא לביטוי בשיקולים שלנו כאשר אנחנו מאפשרים או לא מאפשרים עבודה בשבת. יחד עם זאת, באמת הפררוגטיבה שניתנת לשר לקבוע היא בעייתית. יש בה באמת מן הפגם, כי אני בא מבית מסורתי, ככה שאף אחד לא יכול לחשוד שיש לי איזושהי רתיעה או חילוניות להכעיס – ממש לא. מכבדים את השבת אצלנו, ואנחנו מכבדים את קדושת השבת ומקנים ערך ליום הזה. ואצלנו במשפחה שלי אף אחד לא עובד גם בשבת. גם חברות וחברי הכנסת הדתיים, לא רק אתם חרדים לקדושת השבת, גם אנחנו, שלא דתיים, אבל עדיין מכבדים את המסורת ומכבדים את השבת – אנא, תנו את החופש הזה לראשי הערים להכריע ולהחליט, כי אנחנו מכבדים אתכם, מכבדים את השבת.

 
ח"כ מאיר כהן (יש עתיד):
אני הולך בשבת לבית הכנסת, אני הולך בשישי לבית הכנסת. אני דתי לא פחות ממך, בתפיסת העולם שלי. חינכתי דורות של תלמידים חילונים, שאמרתי להם: היות שלכם קל, כשאתם עוברים ליד בית כנסת בדימונה אל תעשנו, אל תחללו שבת, תכבדו אותם. הרי אתה יודע שבכל המפעלים, וגם במפעלים בשירות הציבורי, עובדים בשבת. אז ממה נפשכם? אתם רוצים בשיטת הסלאמי – מה, לפרק את מה שעוד נותר?
נשאר משהו בממלכתיות שלנו, נשאר משהו בשבט האחד הזה. גם אותו אתם רוצים לפרק? בשביל מה? ותחשבו על – מה שנשאר מהרסיסים, בואו נאסוף אותם ביחד. במקום לעמוד כאן, לעשות דילים פוליטיים על הגב שלנו.
 
ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני):
כל החוק הזה נולד אחרי המשבר של הרכבת בשבת, שבעצם 03:00 בבוקר זה השעות שאתם רוצים שיעבדו, במקום שיעבדו בשבת, שיעבדו רק בלילה כדי לתקן את הרכבת. אז תחשבו על השעה שאנחנו נמצאים בה, וזאת השעה שעובדי וטכנאי הרכבת צריכים לעבוד כל לילה, כדי שלא לפתוח את התיקונים בשבת, כדי שלא לתפעל את הרכבת בשבת – לא את הרכבת, את עבודות הרכבת.
 
ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני):
אני חושב שהניסיון כאן לשבור ולשנות את הסטטוס קוו, ויש כאן חד-משמעי ניסיון לשנות את הסטטוס קוו,  כי עובדה שעד היום החוק הזה שמנסים להעביר כאן לא היה, ומדינת ישראל כבר קיימת, חבר הכנסת קיש, 70 שנה. נכון? אני נגד החוק הזה, לא מתקבל על הדעת. צריך לאפשר לכל אחד מאתנו לחיות את חייו כפי שהוא רואה, כל עוד הוא לא פוגע באף אחד אחר.
 
ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
הנה מביאה הממשלה הזאת והקואליציה הזאת – שחבר הכנסת גפני הוא, איך לומר, מוביל את המהלך הזה בתוכה – חוק שמעגן בתוכו סטטוס קוו של חילול שבת מפואר, ובקנה מידה - וואוו. לא יודעת, אולי הרבי מגור יהיה איזה משהו שילחיץ אותו שאפשר יהיה לחוקק.
 
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד):
החוק הזה, כבוד הוא לא עושה לשבת.  מה שמאוד מאוד מפתיע, זה הכלי הפוליטי שהשבת הזאת הפכה להיות. בדרך הזאת השבת רק תלך ותיפגע, ואני אומרת את זה כשומרת שבת, כאוהבת שבת. החוק הזה מלמד על סחטנות פוליטית, סחטנות פוליטית שלא יודעת שובע. בואו נחזור אל השולחן, נעזוב את החוק הזה ונמצא את הדרך להאהיב את השבת במרחב הישראלי.
 
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד)
החוק הזה שהוא חוק רע, והוא אתנן למפלגות החרדיות בקואליציה כדי להשאיר את הדבק הזה, הדבק הלא כל כך חזק כדי לשמור על הקואליציה הרעה הזו. אל תכפו עלינו כפייה דתית. אל תפרקו את הסטטוס-קוו העדין במדינה הזו, כי אתם תפרקו את העם היהודי - חייה ותן לחיות. כן, גם אני בא מבית יהודי ומבית דתי, והשבת שלכם היא גם השבת שלי, אין לכם שום בעלות על השבת הזו, ואל תיקחו אותה. ואל תכפו עלינו כפייה דתית. ששר הפנים לא התערב לראש העיר צפת, ולא ראש העיר טבריה ולראש העיר אשקלון, כי הם הממונים על האזרחים שנמצאים בעיר שלהם. תנו לנו לחיות כפי תפיסת עולמנו.
 
ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני):
ומה שמגיע כאן היום לפתחנו זה לא פחות מהניסיון של המפלגות החרדיות בקואליציה הזאת לכופף את ידן של המפלגות האחרות. אני לא רואה את הבוחרים של הליכוד חושבים שהחוק הזה הוא סביר. יכול להיות שהם לא ירצו בכלל לרדת למרכול, אבל הם לא ירצו שהוא יהיה סגור. הם ירצו את האופציה, הם ירצו את החלופה. 
בסוף שבת זה היום היחיד שבו כל המשפחה יכולה להתכנס ולבלות ביחד, וזה לא שלאחד יהיה יום חופש בראשון ויום חופש בשלישי. בגלל זה אני לא בעד פתיחה גורפת של מסחר בשבת ואני לא חושבת שהזכות לקנות מתי שבא לי עולה על כל זכות, אבל החוק הזה הפך להיות סימבולי ובמצב שנוצר איך דרך אלא להילחם בו ולאפשר לכל רשות מוניציפלית למצוא בעצמה את האיזון ואת הנקודה הארכימדית שמתאימה לתושבי אותה עיר.
 
ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד):
אתם עומדים פה ואומרים שיש לכם מאיפשהו את הזכות להגיד לנו איך לחיות. אין לכם את הזכות להגיד לנו איך לחיות ואתם לא תגידו לנו איך לחיות. ואנחנו לא נתערב בשבת שלכם ואתם, אל תתערבו בשבת שלנו.
 
ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה):
אם אנחנו לא נהיה שומרי הסף של השבת, של השבת, של דמותה של השבת – אנחנו לא מדברים פה לא על בני ברק, לא על ירושלים בשכונות. לא מדברים על זה. מדברים על דמותה של שבת. הנכדים והנינים שלך ושל החברים הטובים שנמצאים כאן לא יידעו מה זה ערך של שבת. אז נכון שקשה להיות יהודי, אנחנו משלמים על זה מחיר גדול מאוד. אנשים נרצחים ברחובות בגלל שהם יהודים, אז לשמור שבת? אז יעשו את הקניות בערב שבת. מה קרה? בשביל זה לפרוץ את הכול? אתה לא רוצה שהנינים שלך יידעו מה זה שבת? הם לא יידעו ככה, לא יעזור כלום, אם לא יהיו את אותם יהודים קנאים שעברו מדור לדור. השבת וחנוכה ופסח והכול היה נמחק, כי הרבה יותר קל לאכול חמץ ופיתות בפסח.
 
ח"כ אורן חזן (הליכוד):
אנשים היו מוכנים למות כדי לשמור על מה שיש לנו. הדבר היחיד שמחבר ומאגד בין כולנו בין אם נרצה ובין אם לאו, העובדה שכולנו יהודים. ועכשיו סוף-סוף כשיש לנו מדינה, אתם רוצים למחוק את זה? אתם השתגעתם? מה זה הדבר הזה? לא טוב לכם פה, טוסו למדינה אחרת. קומו תלכו. עופו מפה. לא מתאים לכם, לכו מפה.
 
ח"כ חיים ילין (יש עתיד):
כשאני בא ומסתכל, הדבר היחיד שאני יכול להגיד בגאווה גדולה לכל הדתות בעולם, שהחוק הסוציאלי ביותר בעולם הומצא על-ידי יהודי וזאת הדת היהודית. אין יותר מזה. אבל אנחנו כנראה צריכים לחוקק את המובן מאליו, ולכן אני מתקומם. הדת חייבת להיות נקייה, לחבר את כולנו כעם אחד ולא לפלג אותנו, ואתם עם החוק הזה – בצער אני אומר את זה – מפלגים אותנו.
 
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (סיעת יחיד):
אינני מאמינה שלמישהו פה במחנה הציוני היה חופש בחירה לגבי החוק הזה. הייתה משמעת סיעתית, ויש פה משמעת קואליציונית, ומישהו ניסה לעשות גם משמעת אופוזיציונית. אני בחורה שומרת מסורת, גדלתי בבית שבו המסורת הייתה נר לרגלינו, אבל היה לנו גם פלורליזם לבחור, וכמו שאתה מכיר את המשפחה, חלקם עם כיפה על הראש, חלקם נוסעים בשבת אבל לעולם לא ידליקו אש ויכבדו את השאר. מי אותם אנשים שיעבדו במרכולים, מיהם? הקופאית והמאבטח. בעל הבית יישאר בבית ויספור את הכסף שיש לו ביד. אנשים ייאלצו לבחור, שאם לא יעבדו בשבת גם לא יעבדו במהלך השבוע כי לא יהיה מי שיעסיק אותם.
 
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד):
אף אחד לא יטיף לי על שמירת שבת, אני לא אקנה במרכול ואני מקווה דרך אגב שגם הילדים שלי לא יקנו במרכול בשבת. אני עובד על זה די הרבה. מצליח בינתיים, אולי לא תמיד, אבל מכאן ועד להפוך את השבת למכשיר פוליטי או לכלי פוליטי עלוב, הדרך רחוקה.
אם היה רצון אמיתי היו דנים על שבת כמו שכתוב אצלנו באמנת גביזון-מדן. איך עוצרים סוג של הידרדרות בגלל שבחוקים כאלה אנחנו לא נעצור כלום. בחוקים כאלה עם ישראל לא יאהב יותר את השבת, בחוקים כאלה עם ישראל לא יתייחס לשבת באמת כסטרטאפ היהודי הראשון והכי מוצלח עד עכשיו.
 
ח"כ סאלח סעאד (המחנה הציוני):
למה צריך לכפות עליהם? כל אחד שיעשה בחצר שלו מה שהוא רוצה. בבני ברק אפשר לעשות מה שאתם רוצים, תנו להם בכרמיאל לעשות מה שהם רוצים. הרי כולנו בסופו של דבר חיים בישראל. המדינה שלנו, כולנו גאים במדינה שלנו. תנו לנו לחיות בשקט, אתם חיים בשקט, הכול בסדר. איך אומרים? עם ישראל חי, צריך להמשיך להיות חי, כמו שהוא קיים היום. והבקשה שלנו, שבאמת בלי כפיה. לא צריך לכפות על האחר בשום דרך.  
 
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני):
נראה לי שהבעיה בחוק שעוד מעט יעבור ברוב של הקואליציה, היא לא בחקיקה שלו אלא בשימוש שיעשו בו. ויכול להיות שהתרומה של הדיון תהיה לקבוע איזה הגבולות. יהיה את החוק, הקואליציה תעביר אותו, אבל יהיה חשוב השכל הישר לשימוש בחוק הזה, שלא יחזירו אותנו.
 
ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני):
הפתרון הסוף הוא לא לקבוע עובדות חד-צדדיות כי יש לך יותר כוח, כאלה שנראות כפיה, כאלה שיכולים להפוך ציבור חילוני או ממלכתי שיש לו הרבה כבוד או זיקה למסורת ללעומתי, כי כאילו דופקים אותו ועושים לו בכוונה. ואני לא רוצה שאנשים כמוני – שאתה קורא להם חילונים, אני מגדיר את עצמי אחרת – יהפכו ללעומתיים למסורת שלנו, לערכים היפים שלנו וגם לא לתורה ולקודשי ישראל. לכן, לי חבל שמהבית הזה יוצאים חוקים בלי שיח.
 
ח"כ עיסוואי פריג' (מרצ):
תופסים אותי בחוץ, אומרים לי, עיסאווי, זה חוק טוב לערבים, איך אתה תצביע נגד החוק הזה? זה טוב לערבים. יעני, יוצאים מנקודת הנחה, שהגוי אסור לו לנוח. הגוי אסור לו לנוח, צריך לעבוד שבעה ימים. אתה תגיד תודה, וואלכ נותנים לך לאכול, תגיד תודה. זאת הנחת היסוד. הנחת היסוד, זה טוב לערבים, אתם צריכים להצביע. אז יפה מאוד. אז תנו לנו את יום שישי גם מנוחה.
 
ח"כ משה גפני (יהדות התורה):
אני חושב שהשבת זה אחד מהסמלים המרכזיים של העם היהודי, זה מקור הברכה, אנחנו בזכות השבת קיימים. זה ברור לחלוטין, אנחנו יודעים אבל איפה אנחנו חיים. יש פה חוק שהחוק אומר כדלהלן: אין בו כפייה, אין בו דבר שאומרים למישהו תסגור את החנות, לא אומרים דברים מהסוג הזה. 
אנחנו לא מבקשים לצערי הרב לסגור את החנויות. אנחנו מבקשים לתת שיקול דעת נוסף לרשות מקומית, כאשר מדובר בדבר שהוא איננו טכני אלא מהותי, יסודי בחיי חברה במדינה יהודית ודמוקרטית ואז אתם לא מדברים מילה. אנחנו מבקשים את הדבר הכי פשוט. היות ומדובר על דבר שלו השלכות רוחביות רבות בכל הארץ, בכל הנושא המהותי של החברה הישראלית, זה לא נושא טכני.
 
סגן שר הפנים, משולם נהרי (ש"ס):
 לא היה צורך בחוק הזה, כל זמן שבג"צ לא אמר את דברו. מדובר בסטטוס קוו שהיה ורוצים שהוא ימשיך להיות, כפי שהוא היה, מפני שזה הדבר היחיד. במצב שלפני החלטת בג"ץ, כל אחד בדרכו שלו, כל אחד הולך לדרכו, כל אחד יחיה לפי דרכו. אבל איך אפשר לחיות יחד, כשיש דעות מנוגדות וכל אחד בדרכו שלו? אז בא הסטטוס קוו ומאפשר לנו להיות יחד, לחיות יחד ולחיות בשלום, זה מוותר לזה וזה מוותר לזה, וזה הסטטוס קוו. דווקא בימים האלה, כשאנחנו מפיצים את אור היהדות, ראוי שגם נעגן את השבת, שהיא יסוד קיומנו.

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר