חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 16.11.17

ח"כ סלומינסקי על הטמעת המשפט העברי בפסיקות שופטי בית המשפט: "אני חושב שזה יהיה לנו לכבוד"

ביום שני ה- 13.11 אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצע"ח להטמעת המשפט העברי של חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי). מטרתה של הצע"ח היא לאפשר לשופטים בבתי המשפט של מדינת ישראל לפסוק לאור עקרונות המשפט העברי בסוגיות שאין להן מענה בחקיקה או בתקדימים משפטיים. ההצעה אושרה ברוב של 36 תומכים אל מול 30 מתנגדים, ונמנע אחד, ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), אשר נמנע מלהצביע כאות מחאה. הצע"ח עוררה התנגדות רבה בשל הטענה שהיא מהווה אלמנט של כפייה דתית.
להלן לקט דברים שנאמרו במליאה:
יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי):
לפעמים הייתה מן תחושה שאם יעבור החוק הזה, רחמנא ליצלן, ממחר חיים יצטרך למשל להניח תפילין – נכון חיים? יצטרך להניח תפילין וכולם יצטרכו ללכת עם כיסוי ראש. רבותיי, זה לא רלוונטי, לא על זה מדובר. מדובר כאן על עקרונות. החוק הכתוב או הפסיקה של בית המשפט זה השלב הראשון. אם יש לקונה, אין שם פתרון – עובר לשיקול דעת. אם גם בשיקול הדעת הוא מתלבט, שיציץ במשפט העברי, בעקרונות. ימצא חן בעיניו, מצוין. לא ימצא חן בעיניו? הוא כבר יודע, השופט, מה לעשות. אני חושב שזה מכובד וטוב ואין כאן שום פחד, ולא מנסים להשליט כאן שום דבר ממה שמפחדים. אני חושב שזה יהיה לנו לכבוד שנכתוב את הנושא הזה של משפט עברי. 


ח"כ עבד אלחאכים חא'ג יחיא (הרשימה המשותפת):
האם השופטים מכירים את העקרונות של המשפט העברי כדי שהם יהיו מחויבים להשתמש בו? כמה מהם יודעים וכמה לא יודעים? במה ישתמשו ובמה לא ישתמשו? שאלה נוספת, אם המתדיינים בבית המשפט הם שני מוסלמים והם נמצאים אצל שופט לא בבית-דין שרעי. אם הם בבית-דין שרעי, לא על זה אנחנו מדברים. ואם מדברים גם על הרבנות, לא על זה מדברים. אז ברור שאנחנו מדברים על בתי-משפט אזרחיים. אז שני מוסלמים שמתדיינים באותו בית משפט. האם צריך לכלול בחוק הזה את המקרה הזה שמה שיופעל זה הדין המוסלמי, המורשת המוסלמית? לא. ברור שאתם תגידו לא. אז זהו המשך של חוק הלאום, זה המשך של האפרטהייד. ברור שכוונת החוק זה המשך של האפרטהייד והנושא של מדינת היהודים. 

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת):
את החוק הזה הציגו לנו כהמשך של אותה דרך רגועה והדרגתית של ירידה במשעול. אבל עמיתיי חברי הכנסת, המשעול הזה מוביל אותנו בסופו של דבר למדינת הלכה. השינוי שמוצע כאן בחוק הזה הוא לא דבר קל. הוא לא דבר אלמנטרי והוא לגמרי לא דבר מובן מאליו. מכניסים את המשפט העברי כחלק מיסודות המערכת המשפטית בארץ.אתם רוצים לקדם פה מדינת הלכה. זה בדיוק הוויכוח. בואו ננהל אותו, בואו ננהל אותו. אני חושב שזו דעה לגיטימית שתהיה מדינת הלכה, אבל גם דעה לגיטימית שחשוב שתישמע – ואני חושב שזאת דעת הרוב במדינה הזו – שלא רוצה מדינת הלכה, לא רוצה מדינה של משפט עברי; רוצה מדינה דמוקרטית, רוצה מדינה שהמשפט בה מתנהל לפי תפיסה שוויונית, אוניברסלית מתקדמת. זה מה שאנחנו צריכים. אתם היום מכניסים את המשפט העברי, והמשפט העברי כולל גם דברים מאוד יפים, בוודאי, אבל הוא כולל בתוכו גם עקרונות ותפיסות של מתאימות לנו, ואנחנו לא רוצים להכניס אותם בדלת האחורית או בדלת הקדמית לתוך המערכת המשפטית שלנו. אנחנו לא רוצים, למשל, לראות במערכת המשפט שלנו את אי-השוויון לנשים שקיים במשפט העברי.

ח"כ מוסי רז (מרצ):
אני חושב שאם אנחנו רוצים לקחת מהמשפט העברי, נתחיל וניקח את "ואהבת לרעך כמוך". בואו נראה כמה מאלה שמציעים את החוק הזה מוכנים להיעמד מאחורי המשפט הזה, "ואהבת לרעך כמוך", ולא להתחיל לפרש לי אותו בכל מיני פרשנויות שהרֵע הזה הוא רק יהודי או כל מיני קונצים מהסוג הזה. יש הרבה דברים נחמדים מאוד מהמשפט העברי שאפשר לקחת. אני מוכן לחתום עליהם כהצעות חוק – לא כמשפט עברי. הצעת חוק "לא תגנוב" – נראה לי ממש נהדר. הצעת חוק "ואהבת לרעך כמוך" – יופי. אני יכול לחשוב מהמשפט העברי על עוד הרבה דברים. בואו נגיש הצעות כאלה במקום לבוא להכפיף עלינו, בלי דיון מסודר, המון דברים שאף אחד לא יכול להביא אותם בחשבון עכשיו, מה הם כוללים ומה הם לא כוללים, את מה בחוק הישראלי הם סותרים ומה בחוק הישראלי הם לא סותרים ואיפה הם יכולים לבוא ולפגוע באורחות החיים שלנו בארץ הזאת.

ח"כ ציפי חוטבלי (הליכוד):
התיקון של חוק יסודות המשפט, הוא אולי מהחוקים החשובים ביותר שהכנסת מעבירה היום. אני חושבת שהתיקון של החוק החשוב הזה, שהוא באמת מיסודות חקיקת המשפט בישראל, הוא תיקון של עוול; הוא תיקון של עוול בן עשרות שנים. אנחנו מתחברים בזה לראשי הציונות, שרצו שיהיה כאן משפט עברי. אין לזה שום קשר למדינת הלכה. ההלכה, כבודה במקומה מונח. עקרונות המשפט העברי צריכים להנחות אותנו כמדינה יהודית. אני חושבת שהיום נעשה מעשה חשוב כדי לתקן את זה, ואני מאחלת לכם שתדעו גם להכשיר את שופטי ישראל שיכירו את המקורות, כדי שיוכלו להשתמש בעקרונות האלה. 

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד):
אולי גם אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה קרה שהמשפט העברי מעורר חששות שמא אנחנו רוצים לזרוק אחרים, שמא אנחנו רוצים לשים פה מדינת הלכה, שמא אנחנו רוצים לשים את היהדות מעל הדמוקרטיה. עכשיו, אני מאלה של הככה, זאת אומרת, כשאתה מאשים מישהו אז חלוקת העבודה זה הוא – 20%, אני – 60% – ככה אני אוהב – ו-20% זה ריבונו של עולם. ועכשיו אני אומר לך שעל פניו, גם לי לא הייתה אמורה להיות בעיה, ואני חוגג את המשפט העברי, אבל אני חושב שהאווירה שיצרתם – ואני לא אומר פה "יצרנו"- של החשש הזה ממה זה יהדות, של החשש ממה זה משפט עברי, של החשש שמא אנחנו רוצים להגיד משפט עברי ולרמוס משהו אחר, לא משנה אם זה רפורמי, קונסרבטיבי, חילוני, יהודי; שאינו דתי – הרי על זה אני מקונן פה.  

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר