חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 13.11.17

הצע"ח של ח"כ גפני בנושא עבודות בשבת - תחשבות במסורת ישראל, במסגרת מערך השיקולים בנושא של שר העבודה והרווחה

בתאריך ה-13.11.2017  ח"כ משה גפני (יהדות התורה) וקבוצת ח"כים מסיעות יהדות התורה, ש"ס, הליכוד והבית היהודי; את הצעת החוק הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – התחשבות במסורת ישראל), התשע"ח–2017 המבקשת באמצעות תיקון לסעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה בישראל, שבעת מתן רישיון לביצוע עבודות תשתית, שר הרווחה האמון על מתן האישור יתחשב ככל הניתן במסורת ישראל. הצעת החוק באה על רקע רצף המחלוקות בנושא עבודות רכבת ישראל והרכבת הקלה בת"א בימי שבת וחג בשנה האחרונה

מספר פנימי: 2021829
הכנסת העשרים
 
יוזמים:      חברי הכנסת           משה גפני
                                                 אורי מקלב
                                                 יעקב אשר
                                                 מנחם אליעזר מוזס
                                                 ישראל אייכלר
                                                 יצחק וקנין
                                                 יואב בן צור
                                                 יעקב מרגי
                                                 מיכאל מלכיאלי
                                                 מכלוף מיקי זוהר
                                                 בצלאל סמוטריץ'
              
______________________________________________                                                
                                             פ/4732/20
 
הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – התחשבות במסורת ישראל), התשע"ח–2017

תיקון סעיף 12

1.

בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951[1], בסעיף 12(א), בסופו יבוא "וכן יתחשב השר ככל הניתן במסורת ישראל".

דברי הסבר
שבת היא אחת משלוש המצוות הראשונות שנצטוו בני ישראל. כבר בבריאת העולם נאמר "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹ-הִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹ-הִים לַעֲשׂוֹת". גם בעשרת הדברות נצטוו בני ישראל לנוח ולשבות ממלאכה ביום השבת "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר".
במשך אלפי שנים מאז ועד היום מסרו היהודים את נפשם על שמירת השבת. גם בתקופות קשות בהיסטוריה של העם היהודי, בהם ניסו גורמים שונים לגזור גזירות ולאסור את שמירת השבת, דוגמת זמן שלטונם של היוונים, הרומאים והקומוניסטים, ששמירת השבת היתה כרוכה בסיכון לגזר דין מוות או בהגליה לסיביר, שמרו היהודים על השבת במסירות נפש ונמנעו מעשיית מלאכה.
בעקבות שמירת יום השבת של העם היהודי גילו כל עמי תבל את היתרונות הסוצייאלים בקיום יום מנוחה שבועי, שבו העובדים נחים מעבודתם, וקבעו גם הם יום מנוחה שבועי. אומות העולם העריכו את המתנה שהעניק העם היהודי לאומות העולם, כך קנצלר גרמניה בשנת 1905, הנסיך ברנהרד פון-בילוב, טען, כי על הנוצרים להודות ליהודים על קבלתו של רעיון יום המנוחה השבועי והוסיף: "נרגש אני עד למאוד בכל פעם שאני קורא ב'ברית הישנה' כי האדם מצווה אפילו על מנוחת בהמתו בשבת" ("זיכרונות - יעקב רוזנהיים", עמ' צ"ה).
גם ראשי הציונות ופרנסי הישוב החדש, הכירו את מעלותיה וסגולותיה של השבת, הן כערך דתי והן כערך סוציאלי. כך לדוגמה ראש הממשלה דוד בן-גוריון, אמר "אין יהודי חייב להיות דווקא אדוק למען יראה הערך הרב שיש בקיום השבת ומועדי ישראל כימי מנוחה וחגים היסטוריים, המנחילים צביון יהודי ורציפות היסטורית לחיינו הציבוריים". חיים נחמן ביאליק, כתב לאנשי קיבוץ גבע, לאחר חילול שבת במקום, כי "ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה אלא תחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו" וכן "בלי שבת אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל". הסופר אהרון מגד התבטא כי "התרומה הגדולה ביותר של היהדות לקידמה האנושית הייתה עשרת הדיברות; ומאלה – 'זכור את יום השבת' הוא החוק הסוציאלי הראשון בעולם, שחולל מהפכה עצומה... אפילו חוק יום עבודה בן 8 השעות שנתקבל 3,500 שנה לאחר זאת, אינו עולה עליו בערכו. יום מנוחה בשבוע גם לעבד ולאמה, גם לגר ולבהמה. אילו נברא העם היהודי רק לשם כך – כדאי היה לעולם שנברא!". הסופר אשר גינצברג (אחד העם), כתב "אפשר לאמר בלי שום הפרזה, כי יותר משעם ישראל שמרו על השבת שמרה השבת אותם".
כבר בראשית ימי המדינה, השכיל המחוקק לחוקק את חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, האוסר על העסקת עובדים ביום המנוחה השבועי, בין היתר מתוך תפיסה סוציאלית, שנועדה לשמור על רווחתו ובריאותו של העובד ומתוך דאגה שלעובד יהיה יום מנוחה שבועי בו ינוח מעבודתו ויוכל לשהות עם בני משפחתו.
גם שופטי בית המשפט העליון, הכירו בתכלית הראויה של מנוחת העובד ושמירת הצביון היהודי של המדינה "בקביעת העקרון של קיום יום מנוחה שבועי והועדתו בשבת חתר המחוקק להגשים שתי מטרות משולבות: ראשית, מטרה חברתית, לפיה ראוי לייחד יום מנוחה שבועי לכל אדם כדי שיוכל לנוח ממלאכתו, לשהות עם משפחתו או בחברת ידידים ולהתפנות לנופש ולבידור לפי בחירתו והעדפותיו. כן נועד קביעת יום המנוחה להגן על בריאותו של העובד ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים. שנית, הועדת יום המנוחה בשבת נעשתה על רקע ציווי ההלכה ומסורת ישראל..." כב' הנשיא מאיר שמגר בבג"ץ 5073/91 תאטראות ישראל בע"מ נ' עיריית נתניה, פד"י מז(3) 192, בעמ' 207-208.
"תכליתו של חוק המנוחה היא אפוא כפולה: ראשית, הוא מקיים את הזכות הסוציאלית ליום מנוחה שבועי, שלאכיפתה אף נדרשת יצירת פרהסיה של מנוחה... שנית, החוק נועד לשמור על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית..." כב' השופטת ד' דורנר ברע"פ 10687/02 הנדימן עשה זאת בעצמך בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"י נז(3) 1, בעמ' 6.
לאחרונה התברר, כי גופים ממשלתיים דוגמת רכבת ישראל והחברה הלאומית לדרכים, הפכו את יום השבת ליום מועדף לביצוע עבודות תשתית בכבישי ישראל ובמסילות הרכבת.
עבודות אלו המבוצעות בפרהסיה, פוגעות פגיעה קשה הן בצביונה היהודי של המדינה והן ברגשותיהם של מיליוני תושבים דתיים ומסורתיים במדינת ישראל. בנוסף לכך העבודות פוגעות גם בעובדים, בהם יהודים רבים שמסורת ישראל חשובה להם, אשר נאלצים להיפרד מבני משפחותיהם, וללכת לעבוד ביום המנוחה ולחלל את השבת, כאשר חלק מהעובדים משתייכים לשכבות החלשות בחברה ונאלצים לעבוד בשבת, מתוך חשש שאם יסרבו לעבוד בשבת, יאבדו את מקום עבודתם גם בשאר ימי השבוע.
חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, אוסר ככלל להעסיק עובדים ביום המנוחה השבועי, אך חברות התשתיות מבקשות ומקבלות היתר עבודה בשבת לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה הקובע כי "שר העבודה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית, או בחלק מהן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בבטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו".
כאמור, למרות הפגיעה בציבור ובעובדים, החוק כנוסחו כיום אינו מורה לשר לשקול שיקולים של פגיעה ברגשות הציבור ובמסורת ישראל.
נוכח האמור, מוצע לקבוע כי במסגרת שיקוליו יתחשב שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ככל שניתן במסורת ישראל.
 
 
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד בחשוון התשע"ח – 13.11.17
 
 
 
[1] ס"ח התשי"א, עמ' 204.
 

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר