להלן לקט דברים:
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל (הבית היהודי):
אני מבקש להתחיל בחוק שאישרנו אותו לאחרונה, שהריץ אותו חבר הכנסת אללוף. אני אומר בצורה הכי ברורה שאני יכול להגיד, כשר הממונה, העובדים שלנו לא מעודדים שום השתמטות בשום צורה, מאף אחד. אנחנו בעד צה"ל, שירתנו בצה"ל, ילדינו שירותו בצה"ל, וכנראה גם ילדינו. היה אתמול דיון שאנחנו תומכים בו, שהחתימה לא תהיה בתוך בתי הספר, תהיה בעיר, כל אחד בעירו, בת שתרצה באיזה שהוא מקום להגיע ולהצהיר תוכל להגיע למקום שהוא לא בתוך בית הדין הרבני, אלא במקום שהוא בצורה שיותר נגישה.
ח"כ ענת ברקו (הליכוד):
כאחת שהייתה יושבת ראש של וועדת פטור דת ומצפון, עמדו בפניי חיילות שרצו להשתחרר משירות צבאי, אבל לא ידעו מה זאת פרשת השבוע. נמצאה פהשיטה דורסנית לעידוד השתמטות, לא ראינו שבאים לבתי ספר ומחתימים בנות שם בפני כל החברים שלהן על כך שהן לא רוצות לשרת בצבא, אולי הגיע הזמן להשוות את התהליך של שחרור בנות משירות לתהליך של שחרור בנים. אני רוצה להקריא כמה התבטאויות שנאמרו בהקשר של שירות בנות בצבא: נכנסת יהודית ויוצאת לא יהודיה, ההתבטאויות הללו לא שונה מהתבטאויות של ארגוני bds. יש פירצה בחוק שמאפשרת לבנות להשתמט.
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד):
זה עוד מהלך של שר שלום ג"רבי, עוד מהלך פוליטי בלתי ראוי, מגיעים לבנות לבית ספר כדי להפעיל עליהן לחץ בלתי ראוי. פה מנסים לשנות לנו סדרי עולם, הופכים את המהלך, ואם לא נעצור אותו עכשיו.
ח"כ רחל עזריה (כולנו):
אני דתייה, אז לשאלה אם אני מכירה או לא מכירה מה קורה באולפנות, אני מכירה היטב. אני החלטתי להתגייס לצבא אחרי המסע לפולין כשאיש העדות אמר ש: "צה"ל זה שיכל למנוע את האסון הזה. אני יודעת שאם היו באים אלינו לכיתה, ומנסים להחתים את כולנו, מהלך כזה היה מקשה מאוד. צה"ל צריך אותנו והנערות בכלל יודעות את זה".
אם אומרים שזה שירות עבור הבנות איך אלומה לא נכנסת. תסמכו על הנערות האלו, הן מספיק בוגרות לדעת מה אצריך, תחזרו בכם, ותגידו הן בוגרות של החינוך שלנו, אנחנו צריכות לסמוך על החינוך שלנו. שיעור הקצינות הדתיות הוא 12 אחוז לעומת 8 אחוז בשאר צה"ל. תנו לצה"ל ליהנות מזה.
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד):
אני אמא ל4 ילדים, יש לי בת ששירתה בצבא, יש לי הרבה מאוד ברכות לשירות הלאומי. יחד עם זאת, לצערי הרב, בתקופה האחרונה יש פה יותר ויותר שימוש בכלים ציניים כדי להניע את הבנות מלא לשרת בצבא. יש פה בעיה של המשרד ומנהלת השירות הלאומי בהנגשת הידע, יש פה עולות שהתגייסות ואומרות לא ידענו. יש פה באמת ניצול ציני של לבוא לבתי הספר, הבנות שלי לומדות בבתי הספר הדתיים. בת שמיועדות לשירות ביטחון צריכה להבהיר את התצהיר באופן ישיר. יש לחץ מצד הארגונים ובתי הספר, תתגייסי נוריד לך במגן.
ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
מה שאנחנו דנות ודנים פה, זהו מהלך ממוסד של המדינה לעודד השתמטות מצה"ל. כמו שאמרה ח"כ ברקו. בוא נבין, האם אנחנו רוצים גיוס חובה או לא, יש פה כאלה שייעשו את העבודה של כולם, ויש כאלה שייהנו ממעמד VIP.
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי):
הייתה פה התנפלות לא עניינית, יש פה תשובה לא רעה, גם ברעיון הראשוני, דובר על הצהרה פרטית. הדיון הזה הוא לא דיון לוועדת חוץ וביטחון, הוא דיון לאמונות ודעות, שלא צריך להיות בכנסת. העם בישראל צריך להיות. יש צורך גם בגיוסם של בנים לצה"ל. יש לשירות הלאומי תפקיד חשוב מאוד, אך תנסו להיכנס בכוח לבתי הספר. ראוי שייבחן העניין של הגעה לרבנות הראשית.
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני אגיד ככה. קודם כל, אני רוצה לומר שהייתי מצפה ממנכ"ל השירות הלאומי, שייטפל בקלוקלת הכי גדולה וזה שרוב הבנות עושות רק שנה אחת. אני חושב שזה כישלון של הארגון וכישלון אישי. כשאנחנו מדברים על בתי הספר, זה אומר שאתה אומר ל-70 אחוז מהבנות, תעשו רק שנה אחת. אמר פה נציג משרד החינוך במישרין כמעט שבחמ"ד מחנכים לאי שירות לצה"ל, כי זאת פסיקת הרבנים. מה אנחנו שומעים עכשיו? שמשרד החינוך של מדינת ישראל מחנך עשרות אחוזים מהבנות שלו שאסור להם להתגייס לצה"ל, ומה שאני מבין עכשיו זה שמנכ"ל השירות הלאומי, חורג מתפקידו, כי הוא צריך לטפל במי שקיבלה פטור, לא במי שעוד לא קיבלה פטור. חוק נאמר שהצהרה צריכה להיות בפני שופט או דין בבית דין רבני, מה שעושה פה המנכ"ל זה שהוא מפרש את זה זה שופט בכל מקום שהוא.
ח"כ עמר בר לב(המחנה הציוני):
אין שוויון זכויות בין גברים ובין נשים. שר ההחקלאות אמר פה שהוא בעד שירות של בנות בצה"ל, אבל לא ביחידות לחימה מעורבות. עם כל הכבוד לשר החקלאות זה לא המקום שלו לקבוע, זה המקום של צה"ל.כמו שבן אדם שיש לו מגבלות, או תנאים, או דברים אחרים, צריכים להביא מסמכולוגיה כזאת או אחרת, כך אין מקום בוודאי לא לעשות את זה באינטרנט.
ח"כ אלי אאלוף (כולנו)
אני מרגיש שהדיון הזה שזומן למטרה מסוימת גלש לעקרונות שמנחים את המדינה שלנו שכל אחד אפילו אני מזדהה איתם, זה ברור שהחינוך הממכלתי-דתי שבוי במפלגה מסוימת, ולכן הוא לא ממלכתי, הוא קודם כל מפלגתי. אנחנו ניסינו למנוע בדיונים בוועדה, בחוק של השירות האזרחי, למנוע את המצב הזה, השאלה שנראית טכנית היא מאוד מהותית, מה הקשר בין שירות לאומי למשרד החקלאות. אבל, הסכמנו שיש במדינה הזאת הסכמי קואליציה, ולצורך הקמת קואליציה כותבים כל מה שאנו לא רוצים לראות, וזה שם. לכן, אני רוצה לומר לכם זה תמיד נעים לדבר עם שר שלום ג'רבי, אבל הוא נוהג לפי ההנחיות שניתנו לו בהתאם להסכמים הקואליציונאנים. הוא אמור להיות, קודם כל ממלכתי. אני הייתי רוצה לראות בתי ספר יהודיים לא ממכלתי דתי ולא ממלכתי. הבן שלי הוא חילוני, ואין לו כיפה לא בכיס ולא על ראש.
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה):
ניסו לדבר פה על מצווה לשרת, על תכני הלימוד בבתי ספר, על אחוזי המתחזות, אבל גם ניסו להכתיב לרבנים הראשיים את הפסקה שלהם על איסור לבת בישראל לשרת בצה"ל. אז, בנסיון של משטר פסיקות, אני ארצה להתייחס למה שנאמר פה. אין מסדר של הצהרה דתית מדובר בתהליך שמגיע בו הדיין לחדר, יש דיון ארוך.בסופו של דבר, אני לא חושב שגם מיכל רוזין תרצה שהבת שלה תגיע לבית הדין, אני גם כן תמהה על השינוי בתפיסה, על העמדות הנוגדות בכל נושא חופש הבחירה, זכויות האזרח הן מספיק בוגרות. אבל, עכשיו הן לא מספיק בוגרות.
