חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 7.6.17

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – תמיכת המדינה במוסדות מוכרים שאינם רשמיים), התשע"ז–2017 של ח"כ אמסלם (ליכוד)

בתאריך ה-5.6.2017 הגיש ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – תמיכת המדינה במוסדות מוכרים שאינם רשמיים), התשע"ז–2017 המיועדת למתן תקציב למוסדות חינוך הקובעת כי המדינה תתקצב כיתות א' עד ח' במוסד חינוך שאינו מוכר כרשמי בשיעור דומה לתקצוב הניתן לאותן הכיתות במוסדות חינוך רשמיים.

הכנסת העשרים
 
יוזם:           חבר הכנסת            דוד אמסלם
              
______________________________________________                                         
                                             פ/4283/20
 
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – תמיכת המדינה במוסדות מוכרים שאינם רשמיים), התשע"ז–2017
 

תיקון סעיף 11

1.     

בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953[1], בסעיף 11, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:

 

 

"(ב)     כיתות א' עד ח' במוסד חינוך מוכר שאינו רשמי יתוקצבו כאותן כיתות במוסד חינוך רשמי, ובלבד שמתקיימים במוסד כאמור כל אלה:

 

 

 

(1)       הוא עומד בתכנית הלימודים שקבע השר לפי סעיף 4(א), וכפוף לסדרי הפיקוח שנקבעו לפי חוק זה לעניין מוסדות חינוך רשמיים;

 

 

 

(2)       הוא מקיים מדיניות רישום אינטגרטיבית של קבלת תלמידים ובכלל זה שילוב תלמידים בעלי יכולות למידה שונות ומשכבות חברתיות-כלכליות מגוונות;

 

 

 

(3)       הוא אינו גובה שכר לימוד העולה על שכר הלימוד שאישר המנהל הכללי של  משרד  החינוך."

 
דברי הסבר
סעיף 2(8) לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 (להלן – החוק), קובע כי אחת ממטרות החינוך הממלכתי היא "להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו".
ואולם, הלכה למעשה, ומתוקף תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד–1953 (להלן – תקנות חינוך ממלכתי), תלמידי המוסדות המוכרים שאינם רשמיים, בכיתות א' עד ח', למעט רשתות "החינוך העצמאי" ו"מעיין החינוך התורני", אינם מקבלים שוויון הזדמנויות כאמור.
כיום, משרד החינוך מתקצב מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי שניתן בו חינוך יסודי, בשיעור של כ-40% בלבד בהשוואה למוסד חינוך רשמי דומה. התקצוב נעשה בהתאם לתקנה 9 לתקנות חינוך ממלכתי  הקובעת כי התקצוב יהיה בשיעור של 75% מ"תקן הבסיס" של מוסד חינוך רשמי דומה, אך תקן זה אינו כולל את כל רכיבי התקצוב למוסדות רשמיים, ולכן התקצוב בפועל נמוך מ-75%. כמו כן, שיעור התקצוב מופחת למוסד חינוך מוכר שאינו רשמי שאינו מקיים מדיניות רישום אינטגרטיבית או שממוצע הדירוג החברתי-כלכלי של התלמידים הלומדים במוסד כאמור אינו עולה על חצי סטיית תקן מהממוצע המשוקלל של הדירוג החברתי-כלכלי של התלמידים הלומדים במוסדות חינוך בתחום רשות החינוך המקומית שבה מצוי מוסד החינוך. 
אפילו מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, המקיים את חובות החינוך הרשמי, אינו זכאי לתמיכה מלאה מצד המדינה, אם הוא שייך לתאגיד חינוך ולא למדינה או לרשות מקומית.
הגדרת סוג הבעלות על מוסד חינוך כתנאי לתקצוב ממשלתי מלא במוסדות שניתן בהם חינוך יסודי, אינה קיימת במערכת החינוך התיכונית. במערכת התיכונית, המתוקצבת כולה באופן מלא על ידי המדינה, אין כלל הגדרה של מוסדות רשמיים, ורובם המוחלט של המוסדות, מצויים בבעלות של רשויות מקומיות, או בבעלות של תאגידי חינוך (מוסדות שלא למטרת רווח), זאת מתוך הכרה ברורה של המדינה בכך שמוסד יכול לקיים את כלל הדרישות של משרד החינוך, גם תחת בעלות של תאגיד חינוך.
יוצא איפוא, שהמדינה, בחסות החקיקה הקיימת, פוגעת מבחינה תקציבית בלמעלה מ-80,000 תלמידי בתי הספר של החינוך המוכר שאינו רשמי (רובם ערבים וחרדים ה"מככבים" בכל דוחות העוני). פגיעה זו באה דווקא בתחילת דרכם החינוכית של התלמידים, תקופה בה הם אמורים לרכוש מיומנויות למידה בסיסיות, וגורמות לכך שבהמשך הדרך מוסללים תלמידים אלה למקצועות פחות מתגמלים, ונוצר קושי משמעותי לגבי אפשרות השתלבותם המיטבית בשוק העבודה, והחברה כולה נפגעת מכך.
מתוך הכרה בחשיבות מתן הזדמנות שווה גם לתלמידי בתי הספר היסודיים הלומדים במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים ומקיימים את דרישות החינוך הרשמי, מוצע לקבוע שבכיתות א' עד ח' בכל מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי יתוקצבו כאותן כיתות במוסד חינוך רשמי, ובלבד שמתקיימים במוסד כל אלה: הוא עומד בתכנית הלימודים שקבע השר למוסדות החינוך הרשמיים (תכנית הליבה), לפי סעיף 4(א) לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, ונתון תחת הפיקוח החל על מוסדות החינוך הרשמיים; הוא מקיים מדיניות רישום אינטגרטיבית ובכלל זה שילוב תלמידים בעלי יכולות למידה שונות ומשכבות חברתיות-כלכליות מגוונות; הוא אינו גובה שכר לימוד העולה על זה שאישר המנהל הכללי של משרד החינוך.
 
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בסיוון התשע"ז – 5.6.17
 
[1] ס"ח התשי"ג, עמ' 137.

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר