חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 11.5.17

הצעת חוק ממשלתית: גיור רק בתנאים מוגבלים ביותר

הממשלה מפרסמת תזכיר חוק שמקשיח עד מאד את מגבלות הגיור בישראל. התזמון ככל הנראה נועד לאותת לבגצ לקראת הדיון הקריטי הקרוב בדבר גיורי היהדות המסורתית והרפורמית, ועל רקע גיורים פרטיים שהחלו להיערך בישראל על ידי רבני הציונות הדתית.

תזכיר חוק גיור ממלכתי בישראל, התשע"ז-2017

א. שם החוק המוצע
חוק גיור ממלכתי בישראל, התשע"ז-2017.
 
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
מטרת החוק המוצע היא לעגן בחקיקה ראשית את קיומו ועקרונות פעילותו של מערך הגיור הממלכתי ולקבוע כי גיור שנערך בישראל יהיה בעל נפקות חוקית רק אם נערך במסגרת מערך הגיור הממלכתי כאמור.
ביום כב' בסיוון התשנ"ז (27.6.1997) מינה ראש הממשלה: "ועדה לגיבוש רעיונות והצעות לעניין סוגיית הגיור בישראל" (להלן - וועדת נאמן).
בהתאם להמלצות וועדת נאמן, אשר קבעה כי "צו השעה הינו לחתור לאחדות ישראל, לחיים של שיתוף וכבוד הדדי", הגיור בישראל יהיה גיור ממלכתי אחיד, על פי דין תורה, שיהיה מוכר על ידי כלל ישראל, אך הליך ההכנה לגיור במסגרת המכון ללימודי יהדות שהוקם למטרה זו ייתן ביטוי לכלל האוכלוסייה היהודית בישראל, לגווניה ולזרמיה.
ביום כז' בשבט התשנ"ח (23.2.1998), הוגשה לכנסת הצעת החלטה (שנתקבלה) לפיה, הכנסת מאמצת את מסקנות דו"ח ועדת נאמן:
"80 חברי כנסת מכל הסיעות  הציוניות בבית הזה: העבודה, הליכוד, גשר, צומת, מפד"ל, מרצ, ישראל בעלייה והדרך השלישית, חתמו על עצומה התומכת בהמלצות ועדות נאמן."
באשר הם מוצאים כי:
"המלצות אלו (של ועדת נאמן) מבשרות אחדות השורות בעם היהודי בארץ ובתפוצות."[1]
 
ביום יא' ניסן התשנ"ח (7.4.1998), בהחלטתה מס' 3613, אימצה ממשלת ישראל את המלצות ועדת נאמן (להלן – החלטת הממשלה).
מערך הגיור הממלכתי הוקם בעקבות החלטת הממשלה האמורה, ומבנהו הארגוני ותפקידיו המפורטים עוגנו בהחלטות ממשלה נוספות ובפרט החלטה מס' 3155 מיום 14.2.2008. במסגרת מערך הגיור הממלכתי פועלים בתי הדין המיוחדים לגיור שהוקמו על פי המלצות ועדת נאמן, והוא אחראי גם להכשרת המתגיירים, הסברה ומשימות נוספות הכרוכות בנושא הגיור.
לפני כשנה, ביום 31.3.2016, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 7625/06 רג'צובה נ' שר הפנים (פורסם באתר הרשות השופטת) (להלן – עניין רג'צובה).
בעניין רג'צובה נדונה סוגיית נפקותו של גיור שנערך בישראל, בבית דין פרטי המשתייך לזרם האורתודוכסי, לעניין מתן מעמד לפי חוק השבות, התש"י-1950 (להלן – חוק השבות).
עמדתה של המדינה כפי שהוצגה במסגרת ההליך בעניין רג'צובה הייתה כי חוק השבות, אינו חל על גיורים הנערכים בישראל, ולחלופין, וככל שהוא חל, הרי שיש להכיר לצורך חוק השבות רק בגיורים הנערכים במסגרת מערך הגיור הממלכתי.
כפי שציינה המדינה במסגרת ההליך בעניין רג'צובה, לכל הפחות בעשור החולף, ועד מתן פסק הדין האמור, פעלה המדינה בפועל בהתאם למדיניות אשר נקבעה על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, כב' השופט מני מזוז, ולפיה לעניין חוק השבות, יוכרו גיורים הנערכים בישראל רק ככל שנערכו במסגרת מערך הגיור הממלכתי.
עמדה זו מתבססת על מושכלות יסוד של סדר ציבורי תקין, המחייבים כי במדינה ריבונית, הליך שתוצאתו היא מתן אזרחות ייעשה באמצעות הגורם הממלכתי שהוסמך לכך על ידי המדינה – קרי מערך הגיור הממלכתי. במקום שבו הדין מעניק לגיור נפקות כה משמעותית ומרחיקת לכת, כפי שכך הם פני הדברים במדינת ישראל, בה הגיור מקנה על-פי חוק זכאות אוטומטית לאזרחות ישראלית (בכפוף לסייגים מצומצמים), על כל המשמעויות הנובעות מכך, על המדינה לקבוע, מסגרת ממלכתית להליך הגיור, שעל-פיו, תוכר זכאותו של פלוני, כמי ש"נתגייר" וזכאי לזכויות לפי חוק השבות.  
נוכח ההשלכות הציבוריות המשמעותיות הנודעות לגיור בישראל במישור המעמד האזרחי; משיקולי סדר ציבורי ראוי; הצורך בפיקוח ממלכתי הדוק בתחום בעל חשיבות ציבורית ממעלה ראשונה; והרצון למנוע פיצול סטטוס וקרע בעם, החוק  המוצע קובע כי גיור בישראל שיש בו כדי להצמיח זכויות בין היתר לפי חוק השבות, הוא גיור שנעשה בחסות ממלכתית בלבד, להבדיל מגיור במסגרת פרטית כלשהי, אשר אינה מוסדרת ומפוקחת.
בפסק דינה של כבוד הנשיאה מ' נאור, בהסכמת רוב חברי ההרכב, בעניין רג'צובה, נקבע כי חוק השבות חל על מי שבעת שהותו בישראל כדין התגייר בקהילה יהודית מוכרת המשתייכת לזרם האורתודוכסי, ונדחתה עמדת המדינה, שלפיה יש להכיר לעניין זה רק בגיורים שנערכו במסגרת מערך הגיור הממלכתי, שהוקם מכוח סמכותה השיורית של הממשלה. בפסק הדין נאמר בהקשר זה, בין היתר, כי הממשלה אינה מוסמכת, מכוח סמכותה השיורית, לקבוע כי רק גיור שנערך במערך הגיור הממלכתי יוכר לצורך חוק השבות, וקביעה שכזו, עליה להיעשות בחקיקה ראשית.
לפני בית המשפט העליון תלויות עתירות נוספות, שעניינן גיורים פרטיים שנערכו בישראל בבתי דין פרטיים של הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים. בתשובת המדינה לעתירות אלו נמסר כי מכיוון שפסק הדין בעניין רג'צובה שינה למעשה את המצב המשפטי ששרר בתחום זה, ושעל פיו נהגה המדינה עד כה,  בדעתה של הממשלה לפעול לקידום חקיקה להסדרת הנושא, כפי שנעשה כעת.
יובהר כי הצעת החוק מיועדת לשמר את המצב המשפטי שנהג בפועל עד לפסק הדין בעניין רג'צובה, בכל הנוגע לגיורים הנערכים בישראל. הצעת החוק אינה חלה על גיורים הנערכים בחו"ל, והמצב המשפטי הנוהג בעניינם יוותר ללא שינוי.
ג. עיקרי החוק המוצע
עיקר 1-  מוצע לעגן בחקיקה את קיומו של מערך הגיור הממלכתי, שהוקם מכוח החלטות הממשלה, ואת פעילותו על פי העקרונות שנקבעו בהחלטת הממשלה שאימצה את דוח ועדת נאמן.
עיקר 2 - מוצע לקבוע כי גיור שנערך בישראל יהיה מוכר לעניין הוראות כל דין רק אם נערך על ידי מערך הגיור הממלכתי, ולא תינתן כל נפקות חוקית לגיור שנערך בישראל שלא על ידי מערך הגיור הממלכתי.
להלן דברי ההסבר לסעיפי התזכיר:
סעיף 1 מטרת החוק המוצע היא לעגן את קיומו ועקרונות פעילותו של מערך הגיור הממלכתי, ולקבוע כי גיור שנערך בישראל יהיה בעל נפקות חוקית רק אם בוצע באמצעות מערך הגיור הממלכתי.
הוראות החוק חלות על גיורים הנערכים בישראל בלבד, ומשקפות את המצב המשפטי שנהג בעניין זה במשך שנים, עד למתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 7625/06 רג'צובה נ' שר הפנים (פסק הדין ניתן ביום 31.3.2016, פורסם באתר הרשות השופטת).
בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי הממשלה אינה מוסמכת, מכוח סמכותה השיורית, לקבוע כי רק גיור שנערך במערך הגיור הממלכתי יוכר לצורך חוק השבות, התש"י-1950. בהתאם לכך מוצע לעגן את הדברים בחקיקה.
אין בהצעת החוק כדי לשנות את המצב המשפטי הנוהג ביחס לגיורים הנערכים מחוץ לישראל.
סעיף 2 בהחלטת ממשלה 3613 מיום י"א בניסן התשס"ח (7.4.1998) (להלן – החלטת הממשלה), אימצה הממשלה את המלצות "הוועדה לגיבוש רעיונות והצעות לעניין סוגיית הגיור בישראל" (להלן - וועדת נאמן). בהתאם להמלצות ועדת נאמן, הגיור בישראל יהיה גיור ממלכתי אחיד, על פי דין תורה, שיהיה מוכר על ידי כלל ישראל, אך הליך ההכנה לגיור במסגרת המכון ללימודי יהדות שהוקם למטרה זו ייתן ביטוי לכלל האוכלוסייה היהודית בישראל, לגווניה ולזרמיה.
בהתאם להחלטת הממשלה, והחלטות נוספות בעקבותיה, ובפרט החלטת ממשלה 3155 מיום ח' אדר א' התשס"ח (14.2.2008), הוקם מערך הגיור הממלכתי.
מוצע לעגן את קיומו של מערך הגיור הממלכתי בחוק, ולקבוע כי יפעל על פי עקרונות החלטת הממשלה.
סעיף 3 מוצע לקבוע כי גיור שנערך בישראל יהיה מוכר לעניין הוראות כל דין רק אם נערך על ידי מערך הגיור הממלכתי, ולא תינתן כל נפקות חוקית לגיור שנערך בישראל שלא על ידי מערך הגיור הממלכתי.
לצד זאת, מוצע להבהיר כי ישמר המצב המשפטי הנוהג שלפיו ניתן לבקש את שינוי הרישום בפרטי הדת והלאום לפי סעיף 19ג לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, על בסיס פסק דין הצהרתי המהווה תעודה ציבורית.
 
 
ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי ממשלה וההיבט המנהלי – אין. 
 
ה. להלן הנוסח המוצע -

 
תזכיר חוק גיור ממלכתי בישראל, התשע"ז-2017
 


מטרת החוק

1.                

מטרתו של חוק זה לעגן את קיומו ועקרונות פעילותו של מערך הגיור הממלכתי, ולקבוע כי גיור שנערך בישראל יהיה מוכר על פי דין רק אם בוצע באמצעות מערך הגיור הממלכתי.

 

מערך הגיור הממלכתי

2.                

(א)          מוקם בזאת מערך הגיור הממלכתי, אשר יפעל בהתאם לעקרונות שנקבעו בהחלטת ממשלה 3613 מיום י"א בניסן התשנ"ח (7.4.1998);

 

 

 

(ב)           יראו את מערך הגיור הממלכתי, שהקמתו, תפקידיו ואופן פעולתו נקבעו בהחלטות הממשלה, כאילו הוקם לפי חוק זה (להלן – מערך הגיור הממלכתי).

 

הכרה בגיור שנערך בישראל

3.                

(א)          גיור שנערך בישראל יהיה מוכר לעניין הוראות כל דין רק אם נערך על ידי מערך הגיור הממלכתי, ולא תינתן כל נפקות חוקית לגיור שנערך בישראל שלא על ידי מערך הגיור הממלכתי;

 

 

(ב)           אין באמור בסעיף קטן (א) בכדי למנוע את שינוי הרישום בפרטי הדת והלאום לפי סעיף 19ג לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, על סמך תעודה ציבורית שאינה תעודת המרה כמשמעה בסעיף 2(2) לפקודת העדה הדתית (המרה).

ביצוע

4.                

ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה.
       

 

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר