חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 3.8.14

מסקר שנערך בשנת 2004 נמצא כי אותה שנה היו בישראל כ-100,000 נשים הנמצאות במצב של סרבנות או באיום לסרבנות גט

זאת לפי מחקר שהוציא מרכז המידע והמחקר של הכנסת ('מממ')בשנת 2012 העוסק בסוגיית סרבני הגט בישראל. המחקר סוקר את הרקע ההלכתי והמשפטי לתופעה, את היקפה ודרכי הטיפול בה.
מהמחקר ניתן לראות כי ישנה מחלוקת לגבי הגדרת סרבנות הגט ומכאן גם נתונים שונים אודות היקף התופעה. בעוד שלפי סקר שערכה הנהלת בתי הדין הרבניים בשנת 2007, ישנן 180 מסורבות גט ו190 מסורבי גט, בסקר שנערך שלוש שנים קודם לכן על ידי קאליציית "עיקר" ואוניברסיטת בר- אילן מצויין כי בישראל ישנן 100,000 נשים מסורבות גט.
להלן תמצית המחקר:

סרבני גט בישראל- רקע הלכתי, משפטי, היקף התופעה והדרכים לטיפול בה

תמצית
לפי הנהלת בתי-הדין הרבניים, סרבנות גט משמעה כי "בית-הדין הגיע להחלטה על כפיית גט או חיוב גט תוך מתן מענה לכל העניינים הנוגעים בדבר, אלא שאחד הצדדים מסרב". גופים שונים,
ובהם מבקר המדינה, סוברים כי הגדרה זו היא מצמצמת מדי.
דוח מבקר המדינה כלל התייחסות לאופן בו מגדירים בתי-הדין הרבניים את המושג "מסורבת גט"; בדוח נקבע כי הגדרת מסורבת גט רק במקרים בהם הוחלט על חיוב גט או על הטלת
סנקציה נגד סרבני גט היא מצמצמת מדי שכן בחוק נקבע כי לא משנה "אם ננקטה בפסק-הדין לשון של כפייה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת", ומכאן שגם נשים שניתנה בעניינן רק המלצה, הצעה וכיוצא באלה הן מסורבות גט.

כאשר הליכי גירושין בין בני-זוג מתמשכים לאורך תקופה בשל סירוב של אחד מבני-הזוג לגירושין, יכול בית-הדין הרבני לפסוק על גירושין. פסק-הדין יכול להיות בלשון של כפייה, חובה או המלצה. בפועל, בתי-הדין נרתעים מכפיית גט כאשר עילת הגירושין אינה אחת מהעילות שצוינו לעיל זאת בשל החשש שהגט יחשב כגט כפוי ("מעושה") הפסול על פי ההלכה.

לפי חוק בתי-הדין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין, התשנ"ה-1995) לאחר שבית-דין נתן
פסק דין לגירושין, בין אם בלשון של כפייה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת, הוא רשאי להטיל על
הצד המסרב לתת את הגט צווי הגבלה שונים, במטרה להביא לקיום פסק הדין.
בנוסף לכך, לפי חוק שיפוט בתי-דין רבניים, אם בית-הדין הוציא פסק דין לכפיית גט - בית המשפט
המחוזי רשאי לפסוק מאסר על סרבן גט. מהנהלת בתי-הדין הרבניים נמסר, כי בית-הדין מטיל סנקציות רק במקרים בהם נפסק חיוב גט או כפיית גט, ולא במקרים בהם פסק בית-הדין על המלצה לגט.

רקע הלכתי
גט מעושה- בין פוסקי ההלכה קיימים חילוקי דעות בשאלה, האם כל הפעלת לחץ במטרה להביא את הבעל לתת את הסכמתו לגירושין פוסלת את הגט, או שמא רק הפעלת לחץ השוללת מן הבעל את הבחירה החופשית היא שתפסול את הגט.

חילוקי הדעות בשאלה זו לא הוכרעו, ונכונותם של הדיינים להפעיל לחץ על הבעל כדי שייאות לגרש את אשתו, בנסיבות שאין הדין מתיר לעשות כן, מושפעת במידה רבה מעמדתם ההלכתית במחלוקת זו.
עילות הכפייה- על אף הגישה העקרונית, שאין לכפות על הבעל לגרש את אשתו, ישנם מצבים שבהם מכירה ההלכה בסמכותו של בית-הדין לכפות עליו לעשות כן. עילות הכפייה הוזכרו במשנה: "ואלו שכופין אותו להוציא מוכה שחין (מצורע) ובעל פוליפוס (ריח החוטם או ריח הפה) והמקמץ (אוסף צואת כלבים) והמצרף נחושת והבורסי (מעבד עורות)".
שאלה עקרונית היא, האם רשימת העילות שנזכרו בתלמוד, שבהתקיימן ניתן לכפות גט "רשימה
סגורה", שאינה מאפשרת כפיית גט בנסיבות אחרות מאלו, או שמא רשימת העילות היא רשימה פתוחה, המאפשרת את צירופן של עילות נוספות, הדומות באופיין לאלו שהוזכרו בתלמוד?
יש פוסקים הנכונים להרחיב את רשימת העילות, ולצרף להן עילות כפייה על דרך ההיקש או בדרך של קל וחומר.
חיוב בגרושין- ישנם לא מעט מקורות בתלמוד בהם לא נאמר במפורש שיש לכפות על הבעל לגרש את אשתו, אך נאמר ש"יוציא ויתן כתובה". בנוגע לפסקי גירושין מסוג זה, קיימת מחלוקת בין הפוסקים בשאלה, האם משמעות הקביעה ש"יוציא ויתן כתובה" היא שכופים את הבעל לגרש או שמא "אומרים לו: כבר חייבוך חכמים להוציא, ואם לא תוציא מותר לקרוא לך עבריינין (עבריין)". היות ומחלוקת זאת לא הובהרה, נוטים רבים מן הפוסקים להמנע מכפיית גט לפי דין "יוציא ויתן כתובה".
לחץ מתון- על אף הכרעת חלק מהפוסקים, שלא ניתן לכפות על אדם להתגרש כאשר הדין אינו מתיר זאת במפורש, התירו הפוסקים להפעיל לחץ מתון על אדם כדי לגרום לו לציית לפסק דין המחייב אותו להתגרש יסודו של היתר זה בדברים שכתב רבנו תם, בחיבורו 'ספר הישר'.

החוק הישראלי
על פי החוק הישראלי, ניתן לכפות על סרבן הגט לגרש את אשתו בארבע דרכים שונות: על פי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, על פי חוק בתי הדין הדתיים (כפייה ודרכי דיון), על פי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין).
בשנים האחרונות הוגשו מספר הצעות חוק, שתכליתן להביא לכך שהשימוש בסמכויות האכיפה
המסורות בידי בתי הדין הרבניים יהיה יעיל יותר.

נתונים על מסורבות ומסורבי הגט
בשנת 2007 ערכה הנהלת בתי-הדין הרבניים סקר של היקף תופעת סרבנות הגט בישראל- לפי תוצאות הסקר בשנת 2007 היו בישראל כ-180 מסורבות גט וכ-190 מסורבי גט.
בשנת 2004 נערך עבור מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן וקואליציית "עיקר" סקר סקר שנועד להעריך את היקף תופעת סרבנות הגט- לפי ממצאי סקר זה במועד פרסום הסקר היו בישראל כ-100,000 נשים שבאותו זמן או קודם לכן נמצאו במצב של סרבנות גט או של איום בסרבנות גט, לפי ההגדרה של סרבנות גט שאימצו ארגונים אלה.

פעילות היחידה המיוחדת של הנהלת בתי-הדין הרבניים
בבתי-הדין הרבניים יש יחידה מיוחדת הפועלת בנושא התרת עגונות ומסורבות גט. היחידה פועלת בשלושה מישורים עיקריים: איתור בעלים שנמלטו מנשותיהם, תשלום הוצאות של בתי-דין בחו"ל שנתנו גט לבקשת בית-דין בישראל וניסיון לשכנע בעלים לתת גט לנשותיהם.
הרבניים משלמת את הסכומים הללו לפי המלצת בית-הדין שדן בתיק. המבקר מצא, כי הנהלת בתי-הדין מיישמת את המלצות בית-הדין בלי שקבעה נהלים ומבחנים לתשלומים הללו, וכי תשלום של מאות אלפי שקלים בשנה על-פי המלצת בית-דין וללא מבחנים ברורים אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין.
מנתוני הנהלת בתי-הדין הרבניים עולה, כי יחידה זו סייעה עד כה ל-162 נשים שבעליהן נעלמו בארץ או בחו"ל, או סירבו לתת להן גט.


תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר