חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
  • מליאת הכנסת דחתה: זוגות שבחרו במודע ובכוונה שלא להתחתן ברבנות, יוכלו להתגרש בבית משפט לענייני משפחה.

    בתאריך ה-5.7.2017 דחתה מליאת הכנסת ברוב של 25 ח"כים אל מול 35 את הצעת החוק של חברות הכנסת זהבה גלאון  (מרצ), מרב מיכאלי (המחנה הציוני), ותמר זנדברג (מרצ) שנכתבה בסיוע תנועת מבוי סתום, הצעת חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (תיקון - התרת נישואין אזרחיים), התשע"ה-2015 המבקשת לקבוע שזוגות שבחרו במודע ובכוונה שלא להתחתן ברבנות, יוכלו להתגרש בבית משפט לענייני משפחה.
    תקציר...
  • הצעת החוק של 'נישואים אזרחיים' שהגישה ח"כ זהבה גלאון - מי היה בעד ומי נגד?

    מליאת הכנסת דנה היום (8.7.15) בהצעת החוק "נישואים אזרחיים" שהגישה ח"כ זהבה גלאון ( לקריאה נוספת על החוק לחצ/י כאן ). ההצעה נדחתה ברוב של 50 חברי כנסת שהצביעו נגד, לעומת 35 חברי כנסת שהצביעו בעד ההצעה. בין ח"כ שהצביעו נגד ההצעה - שר הדתות דוד אזולאי, שר החינוך נפתלי בנט וח"כ רחל עזריה . ח"כ יאיר לפיד, ח"כ שלי יחימוביץ' וח"כ יעקב פרי- הצביעו בעד,ואילו חברי הכנסת מסיעת 'ישראל ביתנו' לא נכחו כלל בהצבעה. 
    תקציר...
  • דיון במליאת הכנסת על שלילת תקציבים למוסדות חינוך המפלים תלמידים ותלמידות על רקע עדתי

    ביום רביעי ה-15.2.2017 הצביעה מליאת הכנסת על הצעות חוק של ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) וח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) המיועדות לשלילת תקציבים ממשלתיים ממוסדות חינוך המפלים תלמידים ותלמידות על רקע עדתי. זאת, על מספר מקרים שהתרחשו עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ז, בהם תלמידות ממוצא ספרדי לא התחילו את שנת הלימודים, מאחר שהסמינר לא הסכים לקבלן ללימודים. הצעת החוק נפלה ברוב של 43 נגד הצעת החוק, אל מול 38 ח"כים שתמכו בהצאה.

    הצעת החוק נפלה על רקע הצבעות כנגד החוק של חברי הכנסת משתי המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס. למרות גינויים חריפים שנשמעו מצד חברי הכנסת של ש"ס בדבר האפלייה הקיימת במוסדות החינוך של המגזר החרדי.
    תקציר...
  • הצבעה: מוסדות חרדים שלא מלמדים ליבה יתוקצבו על ידי המדינה

    ביום שלישי ה2.8.16, בשעה 3:50 לפנות בוקר, עבר תזכיר החוק של שר החינוך נפתלי בנט המהווה עוד מסמר בארון הקבורה של רפורמות "יש עתיד". 
    התזכיר למעשה מבטל את חובת לימודי הליבה שחלה על מוסדות חרדים, ומאפשר לשר החינוך לתקצב אותם כראות עיניו. כל הפרטים כאן
    תקציר...
  • הכנסת העבירה בקריאה שניה ושלישית את תיקוני חוק שירות הביטחון המשנים את חוקי "השוויון בנטל"

    חוקי השוויון בנטל, אחד הנושאים המרכזיים אשר איימו על העברת תקציב המדינה בשבוע שעבר, תוקנו הלילה בהצבעת הכנסת. כזכור חברי סיעת יהדות התורה לא הסכימו להצביע בעד התקציב עד שחברי המועצה העליונה קיבלו מכתב התחייבות מכל ראשי סיעות הקואליציה להביא להצבעה ולשנות את חוקי "השוויון בנטל". ח"כ יעקוב פרי בדיון שנערך לפני ההצבעות: "התיקונים שמועלים כאן מייצגים את ההתעלמות הבוטה של הממשלה מציבור המשרתים, ומבטלת ערכים כמו צדק שוויון והגינות".
    תקציר...
  • אושר בקריאה ראשונה במליאה: הארכת תוקף הוראות המעבר להסדרת שירותם של תלמידי הישיבות

    אמש (15.6.15) לקראת חצות אושר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת "הצעת חוק שירות הביטחון"- (תיקון) הארכת תוקף הוראת מעבר.
    חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014 מסדיר את דחיית שירותם ואת שילובם בשירות צבאי ואזרחי של תלמידי הישיבות. בין היתר, החוק קובע כי שר הביטחון יקבע, באישור ועדת החוץ והביטחון, אמות מידה להכרה בישיבות שתלמידיהן יהיו רשאים לדחות את שירותם. כדי לשמור על רצף בהליכי דחיית השירות, נקבעה הוראת מעבר לשנה, ולפיה רשימת הישיבות תמשיך להתבסס על אמות המידה של החוק הקודם ("חוק טל").
    תקציר...
  • חוק האפלייה במקוואות עבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת

    בתום דיון ממושך ולאחר הסתייגויות רבות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת. בקריאה שלישית
    תמכו 41 והתנגדו 35.
    החוק החדש קובע כי מועצות דתיות רשאיות שלא לתת לגופים (כלומר בעיקר לבתי הדין של "גיור כהלכה", התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית) להשתמש במקוואות.
    המקוואות בישראל הן שירות ציבורי, וזוהי הפעם הראשונה שהוגדרה בחוק אפליה גלויה ומופרשת כלפי התנועות הליברליות. לצד הפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה (הרמיסה הבוטה של עקרון השויון, בתוספת עקיפת החלטת בג"צ) נזכיר כי על פי סקרים, כ- 7% מהיהודים בישראל מזהים עצמם כקשורים לתנועות המסורתית והרפורמית, וכי עיקר מניינה של יהדות התפוצות משתייך לזרמים אלה. ביחד עם קריסת מתווה הכותל, יש כאן מסר פוגעני ביותר כלפי יהדות התפוצות והיהדות הפלורליסטית בישראל.
    החוק נולד כתגובה לפסיקת בג"צ מפברואר השנה. בג"צ פסק בעתירה שהוגשה על ידי התנועה המסורתית לפני עשר שנים, וקבע כי השימוש במקוואות צריך להיות מותר לכל אזרח על פי עקרון השויון.
    יוזם החוק הוא ח"כ משה גפני מיהדות התורה, ומצטרפים אליו ח"כים ממפלגתו, מש"ס ומהבית היהודי. יוזמי החוק הסבירו כי מטרתו למנוע מ"כתות" לקיים טקסים במקוואות הטהרה.
    כשהחוק עלה לראשונה הוסכם כי לא יקודם ללא הסכמת כל סיעות הקואליציה, אך החוק חוקק בהליך בזק עוד בטרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. בתחילה התנגדו לחוק נשים אורתודוקסיות (שיוצגו בעיקר ע"י חברות הכנסת שולי מועלם ורחל עזריה), אך ח"כ גפני הבהיר שהחוק מיועד למנוע את כניסת ה"גופים" כלשונו, ולא הטובלות.
    תחולתו של החוק תחל בעוד תשעה חודשים. במהלך תקופה זו אמורה הסוכנות היהודית לממן הקמה של 2-4 מקוואות לתנועה המסורתית ולתנועה הרפורמית. המדינה טרם באה בדברים עם הסוכנות היהודית ועם נציגי התנועות, ספק אם תשעה חודשים הם פרק זמן מספק להקמת מקוואות מופרדים אלה, ואף לא מובן מדוע הסוכנות צריכה להשתרבב פנימה כאפיק לפתרון האפליה הגלומה בחוק זה.
    תקציר...
  • עבר בקריאה טרומית: הצעת חוק המקוואות

    הצעת החוק שהגיש ח"כ משה גפני המבקשת לתקן כי טבילה במקווה תעשה אך ורק בהתא לתקנות הרבנות הראשית ולהלכה האורתודוכסית בלבד, עברה היום (16.3.16) בקריאה טרומית במליאה.
    תקציר...
  • מליאת הכנסת דחתה את הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי), התשע"ז-2016

    בתאריך ה-15.2.2017 דחתה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק  לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי), התשע"ז-2016 של ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) ברוב של כ-37 מתנגדים, אל מול 26 תומכים.
    תקציר...
  • חוק האפלייה במקוואות עבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת

    בתום דיון ממושך ולאחר הסתייגויות רבות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת. בקריאה שלישית
    תמכו 41 והתנגדו 35.
    החוק החדש קובע כי מועצות דתיות רשאיות שלא לתת לגופים (כלומר בעיקר לבתי הדין של "גיור כהלכה", התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית) להשתמש במקוואות.
    המקוואות בישראל הן שירות ציבורי, וזוהי הפעם הראשונה שהוגדרה בחוק אפליה גלויה ומופרשת כלפי התנועות הליברליות. לצד הפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה (הרמיסה הבוטה של עקרון השויון, בתוספת עקיפת החלטת בג"צ) נזכיר כי על פי סקרים, כ- 7% מהיהודים בישראל מזהים עצמם כקשורים לתנועות המסורתית והרפורמית, וכי עיקר מניינה של יהדות התפוצות משתייך לזרמים אלה. ביחד עם קריסת מתווה הכותל, יש כאן מסר פוגעני ביותר כלפי יהדות התפוצות והיהדות הפלורליסטית בישראל.
    החוק נולד כתגובה לפסיקת בג"צ מפברואר השנה. בג"צ פסק בעתירה שהוגשה על ידי התנועה המסורתית לפני עשר שנים, וקבע כי השימוש במקוואות צריך להיות מותר לכל אזרח על פי עקרון השויון.
    יוזם החוק הוא ח"כ משה גפני מיהדות התורה, ומצטרפים אליו ח"כים ממפלגתו, מש"ס ומהבית היהודי. יוזמי החוק הסבירו כי מטרתו למנוע מ"כתות" לקיים טקסים במקוואות הטהרה.
    כשהחוק עלה לראשונה הוסכם כי לא יקודם ללא הסכמת כל סיעות הקואליציה, אך החוק חוקק בהליך בזק עוד בטרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. בתחילה התנגדו לחוק נשים אורתודוקסיות (שיוצגו בעיקר ע"י חברות הכנסת שולי מועלם ורחל עזריה), אך ח"כ גפני הבהיר שהחוק מיועד למנוע את כניסת ה"גופים" כלשונו, ולא הטובלות.
    תחולתו של החוק תחל בעוד תשעה חודשים. במהלך תקופה זו אמורה הסוכנות היהודית לממן הקמה של 2-4 מקוואות לתנועה המסורתית ולתנועה הרפורמית. המדינה טרם באה בדברים עם הסוכנות היהודית ועם נציגי התנועות, ספק אם תשעה חודשים הם פרק זמן מספק להקמת מקוואות מופרדים אלה, ואף לא מובן מדוע הסוכנות צריכה להשתרבב פנימה כאפיק לפתרון האפליה הגלומה בחוק זה.
    תקציר...
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר