חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
  • דת ומדינה- תקציב 2015

    לקראת אישורו הסופי של התקציב וחוק ההסדרים בקריאה שנייה ושלישית הצפוי להתקיים בכנסת בסוף חודש נובמבר, מכון 'על משמר הכנסת' מציג מבט על סוגיות דת ומדינה בתקציב.
    בתקציב 2015 ו-2016 חלו העברות כספים רבות בשל ההסכמים הקואליציונים עם סיעות הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה, בין השאר: תוספת של כמעט מליארד שקלים לחינוך החרדי והממלכתי דתי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. מדובר בכ - 20% מכלל התוספת התקציבית של המשרד. לשם השוואה סעיף התוספת התקציבית אשר מיועד להתאים את כלל התקציב לגידול בכמות התלמידים יכלול תוספת של 590 מיליון ש"ח.
    כמו כן העברת בתי הדין הרבניים חזרה למשרד לשירותי דת ממשרד המשפטים, חלק מההסכמים הקואליציונים עלתה 153 מליון ש"ח.
    לקריאת הצעת תקציב 2015-2016 המלאה, לחצ/י כאן
    תקציר...
  • מורה נבוכים להכרת משרדי הממשלה

    לקראת הרכבת הממשלה, מכון על משמר הכנסת מגיש כשירות לציבור את מורה הנבוכים להכרת משרדי הממשלה. לעיתים נדמה כי רק המשרד לשירותי דת יש נגיעה לסוגיות דת ומדינה והשפעה על הסדרת יחסים אלו, אלא שלרבים ממשרדי הממשלה נגיעה ישירה לסוגיות דת ומדינה.
    תקציר...
  • בחודשיים הקרובים יש לנו משימה: מדריך למשתתף/ת בחוגי בית

    בחודשיים הקרובים יש לנו משימה:
    להזכיר לכל מועמד/ת שאנו פוגשים כי זירת ההתחדשות היהודית היא כוח אלקטוראלי מאורגן, משמעותי מספרית, נחוש להשפיע ומוכן לתגמל את הפוליטקאים הקשובים לו. יש יותר מדרך אחת להיות יהודי. פוליטקאי שלא מבין את זה, שלא יאמר זאת בקולו, לא יקבל את קולנו.
    תקציר...
  • נאווה בוקר (ליכוד): "התחתנתי בנישואים אלטרנטיביים", קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "הייתי מסורבת גט שנתיים", רות קלדרון (יש עתיד): "דרשתי לעשות גט שוויוני"

    בדבריהן של המחוקקות אמש, בלטו במיוחד הסיפורים האישיים. המונופול האורתודוקסי והבעיות החמורות בתפקודה של הרבנות לא פסחו גם עליהן.

    מכון 'על משמר הכנסת' וארגון 'ישראל חופשית' ערכו פאנל בהשתתפות חברות כנסת ומועמדות בתחום הדת והמדינה. נידונו עניינים ברומו של עולם, נישואים אזרחיים, גיור, קבורה ועוד. העובדה כי כמעט כל אחת מהן התמודדה באופן אישי עם קשיים מול הממסד הרבני והמונופול האורתודוקסי, מעידה על השיטתיות ועל עומק הבעיה.

    נאווה בוקר (הליכוד): "לבעלי ליאור שנספה באסון הכרמל נישאתי בנישואים אלטרנטיביים. ליאור היה בעלי השני. לאחר הנישואים הראשונים שלי, החלטתי שעם הרבנות אני סיימתי. זאת היתה החלטה אישית. הבנתי עד כמה זה נורא ועד כמה זה קשה, וכמה הם מקשים על הציבור בעיקר שרוצים להתגרש. שלא לדבר על אלה שרוצים להתחתן"

    קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
    : "למזלי, אני יהודיה נכונה משני הצדדים. בגלל זה אז אני סבלתי רק מעט ברבנות בשלב החתונה אבל סבלתי הרבה מאוד בגירושין - הייתי שנתיים מסורבת גט."

    רות קלדרון (יש עתיד): "גם אני נישאתי מחוץ לרבנות, נישואים יהודיים רבוניים. אך התגרשתי בתוך הרבנות. בערב לפני אמרתי לעצמי הרי כתבנו כתובה הדדית, אז מה, אני אתן לו לתת לי גט חד צדדי? אז כתבתי גט. נתתי לו את הגט ועם ישראל לא השתנה מזה אבל למזלי יצאנו בזול".

    לצד תפיסת העולם והוויכוחים הפוליטיים, כל חברות הכנסת הצהירו על כוונתיהן לפעול בנושא בכנסת הבאה:

    רחל עזריה (כולנו): "המצע של כולנו בתחום הדת והמדינה לא תואם את עמדותיי ואמונותיי במאה אחוז. אחד הדברים שלי מאוד מאוד חשובים זה  לעסוק בנושאים הללו. זו מרכולתי העיקרית. זה מה שאני מציעה. אני מבחינתי רואה את עצמי כנציגה שלכם בכנסת. אני מתחייבת לפעול בנושאים האלה"

    מיכל רוזין (מרצ): "עד שלא תקום ממשלה שתהפוך את היוצרות ותבקש לעשות שינוי אמיתי, לא יהיה פה כזה. אנחנו במרצ לוחמי קרב, לא נוותר על נושאי דת ומדינה. אנחנו בעד ביטול הרבנות הראשית. אנחנו בעד שיוויון בתקציבים לכל הזרמים."

    נאווה בוקר (הליכוד): אני באופן אישי חושבת שיש עוד הרבה מה לעשות בתחום. גם אם זה בנושא של מעמד האישה, אם זה הדרת נשים, אם זה נישואים של בני הקהילה הגאה. אני בעד לתת להם גם את האפשרות להינשא. אני יודעת שיש איזשהי סוג של פשרה שנקראת "ברית זוגיות" אני חושבת שזה דבר נהדר שצריך לקדם אותו."

    רות קלדרון (יש עתיד):  "מבחינה פוליטית, לנו, השולחן הזה, אין לנו צבא. הציבור של ההתחדשות היהודית לא בוחר בגלל התחדשות יהודית. אני הייתי לבד בכנסת. כשיאיר לפיד מסתכל מאחורי מי יש בוחרים, האמת היא שמאחורי אין בוחרים. רוב האנשים של ההתחדשות יהודית בוחרים במפלגות אחרות. זה שאני במקום 15 זה כי אני יודעת שללפיד זה חשוב. הציבור שרוצה בתי כנסת רפורמים וקונסרבטיבים, בתי מדרש חילוניים, ברית הזוגיות, קבורה החילונית, שיהודית ודמוקרטית יצליח לנצח את "חוק הלאום" - כדי שזה יקרה צריך צבא. זה מאוד קשה לבד."

    קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "אני רוצה שלתאומות שלי תהיה זכות בחירה. אם הן ירצו להתחתן ברבנות מצוין, אם לא שיתחתנו באיזה צורה שנוח להן. ככה גם כל שני בגירים במדינת ישראל, זה לא משנה מי הם, נשים גברים ומה שביניהם. אני מקווה שנקבל מספיק מנדטים ואוכל לפעול למען הנושאים האלה. זה בהחלט נושא שאני הולכת לקדם בכנסת"
    תקציר...
  • דת ומדינה: דו"ח סיכום המושב השלישי | הכנסת ה-19

    המושב השלישי של הכנסת ה-19 מתאפיין בעבודה פרלמנטרית דלה בכל הקשור לתחום הדת והמדינה. מנגד, השיח הציבורי נשאר ער הן בתקשורת, הן בציבור והן בפלטפורמות האישיות של חברי הכנסת ברשת החברתית.
    איך נוצר פער כה גדול בין דיבורים למעשים?

    מכון על משמר הכנסת משיק את דו"ח המושב השלישי: מול פעילות פרלמנטרית דלה עומדת פעילות ערה במיוחד של חברי וחברות הכנסת בעמודי הפייסבוק האישיים שלהם. על מה הם דיברו? מה החשיבות של התבטאויות מהסוג הזה? מדוע יש פער כה גדול בין דיבורים למעשים?

    מתוך ממצאי הדו"ח:

    44% מכל הסטטוסים של חברי וחברות הכנסת עסקו בזכויות הקהילה הלהט"בית ובחופש בחירה בנישואין. מתוך כלל הסטטוסים של חברי/ות הכנסת מסיעת 'יש עתיד' 50% דנו גם הם בנושא זה.

    סיעת 'מרצ' היא הסיעה המובילה בעיסוק ציבורי בתחום הדת והמדינה. אחריהן ממוקמות הסיעות 'יש עתיד' ו'התנועה' אשר להן ממוצע פרסומים דומה.

    השוויון בנטל, שהיה תחום העיסוק המרכזי של חברי וחברות הכנסת במושב הקודם (קרוב לרבע מכלל העיסוק הפרלמנטרי) נפסק כמעט לחלוטין במושב הנוכחי.

    ועוד.
    תקציר...
  • מדד השקיפות: מי הסיעות השקופות ביותר? איזה חברי וחברות כנסת מסרבים לפרסם את עמדותיהם בפני הציבור?

    ישנן דרכים מספר להגדיר שקיפות פרלמנטרית מהי, אנחנו בחרנו לאפיינה - בדו"ח זה - על פי מספר חברי הכנסת בכל סיעה שנענו לשאלון העמדות ששיגרנו אליהם ושכיבדו את זכותו של הציבור ללמוד באופן ישיר על עמדותיהם הברורות בתחום הקשר שבין דת ומדינה. הנתונים בגרף השקיפות מלמדים, באחוזים, על שיעור ההיענות לשאלונים בכל אחת מסיעות הכנסת. לכאורה, ככל שהסיעה קטנה יותר כך קל להגיע לאחוזי שקיפות גבוהים, אך מבט על התרשים מראה לנו שאחוזים גבוהים לא תלויים בהכרח במספר חברי הכנסת בסיעה ודווקא חלק מהסיעות הגדולות הן שהשיגו אחוזים גבוהים במדד השקיפות. לא בעניין כמותי עסקינן, אלא בנושא מהותי של אחריות ציבורית. חלק מהסיעות, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, גדולות או קטנותף השכילו להבין שמדובר בערכים שראוי לסיעה לאמץ.
    תקציר...
  • דו"ח סיכום המושב השני: מי הם הח"כים המובילים? מה הן הסוגיות הבוערות? במו עסקו חברי וחברות הכנסת?

    מכון 'על משמר הכנסת' משיק את דו"ח סיכום המושב השני: מה עשו חברי הכנסת בתחום הדת והמדינה? במה דנו, מה יזמו, על מה הצביעו. באמצעות איסוף נתונים - מהוועדות ומהמליאה – עולה תמונת מצב עגומה. הכנסת עם הפוטנציאל הגדול ביותר לחלול תמורה בתחום הדת והמדינה עוד רחוקה מלהוכיח את זה.

    מתוך ממצאי הדוח:

    * השוויון בנטל - הדיונים סביבו נראו לחברי הכנסת כמקום נכון להיראות בו ולהשמיע דעתם. בדיוני הועדות שעסקו בשירותי דת וברבנות נרשמה נוכחות דלה, ומגזרית בלבד.
    * ברית הזוגיות - תפסה כותרות רק בתקשורת. לחברי הכנסת היה נוח להמשיך ולדחות את הטיפול במאות האלפים שלא יכולים או לא רוצים להתחתן באמצעות הרבנות הראשית.
    * 9 הצעות חוק שעניינן גירושין הוגשו במושב החורף. 4 מהן עסקו ב"מרוץ הסמכויות". כולם מדברים על נישואין, אך גם חברי הכנסת מבינים שהבעיה האמיתית היא גירושין.

    חברי כנסת מובילים:

    בנוסף - נבחרו 6 חברי כנסת מובילים ו-2 ראויים לשבח. חברי הכנסת שנבחרו הם הבולטים בסיעתם לאחר שקלול פעילותם הפרלמנטרית. מעניין לראות ש-5 מתוך 6 המובילים הם חברי-כנסת חדשים שזו להם הקדנציה הראשונה בה הם מכהנים כחברי כנסת. כמו כן, 5 מתוך ה-6 הן נשים.
    תקציר...

על מה מדובר?


מערכת החינוך בישראל, על מסגרותיה השונות והמגוונות, היא בבת עינה של החברה ישראלית. עליה לאפשר לכלל התלמידים והתלמידות הלומדים בה, יהיו אשר יהיו, לרכוש את היכולות הנחוצות על-מנת להתקדם ולהתפתח מבחינה אישית ולהשתלב בעתיק בשוק העבודה של מדינת ישראל. כדי לממש זאת, יש ליצור דרישות סף בסיסיות שיחייבו את כל מסגרות החינוך, תוך שמירה על הייחודיות והתכנים של כל אחת מהן.
כמו כן, באמצעות תקציבים, חקיקה ותקנות שונות, יש להנהיג מדיניות המחלקת את המשאבים בין כל מערכות החינוך והמסגרות המגוונות באופן שווה.



תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר