חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
  • ח"כ עליזה לביא בשאילתא דחופה לשר הפנים בנושא שלטי הדרת נשים בבית שמש

    בתאריך ה-15.11.2017 השיב סגן שר הפנים, משולם נהרי (ש"ס), בשם שר הפנים, אריה דרעי (ש"ס), לשאילתא דחופה של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) בנושא שלטים להדרת נשים שנתלו בעיר בית שמש.
    תקציר...
  • מליאת הכנסת דחתה ברוב של 46 מתנגדים, אל מול 28 תומכים את הצע"ח של ח"כ לביא הקובעת כללים למתן הצהרה לפטור מטעמי הכרה דתית לגיוס

    בתאריך ה- 10.1.2017 דחתה מליאת הכנסת את הצע"ח של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הקובעת כי: "קבלת פטור מטעמי הכרה דתית תינתן אך ורק בבית משפט או בבית הדין הרבני, והתצהיר, ההצהרה עצמה תימסר לצבא רק על ידי המלש"בית". הצעה שהגיעה על רקע המצב הקיים, בו הפטור יכול להינתן במסגרת הבית ספרית, דבר היוצר לחץ חברתי על בנות דתיות, שלא להתגייס לשירות צבאי.
    תקציר...
  • השר ארדן על שלטי הדרת הנשים בבית שמש: "יש שם, לצערנו, גם בני נוער וצעירים מוסתים, חלק מזה על ידי אותם שלטים, והשלטים האלה צריכים לרדת"

    בתאריך ה- 10.1.2018 ענה מעל בימת הכנסת, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן (הליכוד) לשאילתא של ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), בנושא שלטים הקוראים להפרדה מגדרית והדרת נשים מהמרחב הציבורי, בעיר בית שמש. לסוגייה התייחסו גם חבר הכנסת ישראל אייכלר (יהדות התורה), ועליזה לביא (יש עתיד)
    תקציר...
  • סגן השר נהרי לח"כ ברקו על השמועות בדבר ריכוך האכיפה כנגד הדרת נשים: "האם לא חשבת פעם אחת שצריך לכבד את רצון הזולת? יש ציבור שלם שמבקש משהו, שמפריע לו משהו"

    בתאריך ה-25.10.2017 סגן שר הפנים, משולם נהרי (ש"ס), השיב במליאת הכנסת בשם שר הפנים ופיתוח הנגב והגליל, אריה דרעי (ש"ס), לשאילתות של חברות הכנסת תמר זנדברג (מרצ), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), וח"כ ענת ברקו (הליכוד), בנושא הכתבות שפורסמו בתקשורת במהלך הפגרה של הכנסת בדבר פגישות שקיימו שר הפנים ונציגים מיהדות התורה והבית היהודי, עם היועץ המשפטי לממשלה, לשם ריכוך האכיפה כנגד הדרת נשים במרחב הציבורי.
    תקציר...
  • חוק האפלייה במקוואות עבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת

    בתום דיון ממושך ולאחר הסתייגויות רבות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת. בקריאה שלישית
    תמכו 41 והתנגדו 35.
    החוק החדש קובע כי מועצות דתיות רשאיות שלא לתת לגופים (כלומר בעיקר לבתי הדין של "גיור כהלכה", התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית) להשתמש במקוואות.
    המקוואות בישראל הן שירות ציבורי, וזוהי הפעם הראשונה שהוגדרה בחוק אפליה גלויה ומופרשת כלפי התנועות הליברליות. לצד הפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה (הרמיסה הבוטה של עקרון השויון, בתוספת עקיפת החלטת בג"צ) נזכיר כי על פי סקרים, כ- 7% מהיהודים בישראל מזהים עצמם כקשורים לתנועות המסורתית והרפורמית, וכי עיקר מניינה של יהדות התפוצות משתייך לזרמים אלה. ביחד עם קריסת מתווה הכותל, יש כאן מסר פוגעני ביותר כלפי יהדות התפוצות והיהדות הפלורליסטית בישראל.
    החוק נולד כתגובה לפסיקת בג"צ מפברואר השנה. בג"צ פסק בעתירה שהוגשה על ידי התנועה המסורתית לפני עשר שנים, וקבע כי השימוש במקוואות צריך להיות מותר לכל אזרח על פי עקרון השויון.
    יוזם החוק הוא ח"כ משה גפני מיהדות התורה, ומצטרפים אליו ח"כים ממפלגתו, מש"ס ומהבית היהודי. יוזמי החוק הסבירו כי מטרתו למנוע מ"כתות" לקיים טקסים במקוואות הטהרה.
    כשהחוק עלה לראשונה הוסכם כי לא יקודם ללא הסכמת כל סיעות הקואליציה, אך החוק חוקק בהליך בזק עוד בטרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. בתחילה התנגדו לחוק נשים אורתודוקסיות (שיוצגו בעיקר ע"י חברות הכנסת שולי מועלם ורחל עזריה), אך ח"כ גפני הבהיר שהחוק מיועד למנוע את כניסת ה"גופים" כלשונו, ולא הטובלות.
    תחולתו של החוק תחל בעוד תשעה חודשים. במהלך תקופה זו אמורה הסוכנות היהודית לממן הקמה של 2-4 מקוואות לתנועה המסורתית ולתנועה הרפורמית. המדינה טרם באה בדברים עם הסוכנות היהודית ועם נציגי התנועות, ספק אם תשעה חודשים הם פרק זמן מספק להקמת מקוואות מופרדים אלה, ואף לא מובן מדוע הסוכנות צריכה להשתרבב פנימה כאפיק לפתרון האפליה הגלומה בחוק זה.
    תקציר...
  • ח"כ מרב מיכאלי: "למי נראה הגיוני שמועצה שמורכבת מגברים בלבד תחליט איך יראה המעמד האינטימי והפרטי ביותר של כל אשה שטובלת במקווה?"

    כך התבטאה חברת הכנסת בעמוד הפייסבוק שלה, לאחר אישור "חוק המקוואות" במליאה.
    חברות וחברי כנסת רבים נוספים הגיבו על החוק, הנה מה שאמרו
    תקציר...
  • ח"כ רחל עזריה במליאת הכנסת: "מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה לא היו אמורות להיות מסורבות גט, אבל אנחנו המדינה עם הכי הרבה מסורבות גט"

    את הדברים אמרה היום (2/3/16) ח"כ רחל עזריה בשאליתא דחופה במליאת הכנסת שהפנתה אל השר לשירותי דת דוד אזולאי, בנושא 'סנקציות על סרבני גט'. לדברי ח"כ עזריה "כולים לחלוף שנים עד שבית הדין הרבני יגדיר את האישה כמסורבת גט".
    תקציר...
  • ח"כ יואב בן-צור: נשות הכותל אחראיות לפיגועים בירושלים

    הצעה לסדר היום: החלטת הממשלה לאשר לנשות הכותל רחבה מיוחדת (3/2/16)

    ח"כ יואב בן צור: "איננו יודעים חשבונות שמים, מפני מה עתה יש מרצחים, למה ילדים בני 14 ו-15 לוקחים מכל הבא ליד, סכין או מספריים, במטרה לפגוע בכמה שיותר יהודים. אבל הנביא ישעיה אומר שיש מה שקדם לכך: "איכה היתה לזונה קריה נאמנה" – קריה נאמנה הפכה להיות מופקרת. באה כאן קבוצת נשים, שמשום מה קוראים להן "נשות הכותל", ולדעתי – ולדעתי - - -
    אני מצטער, החיילת שהייתה פצועה אנושות נפטרה מפצעיה, השם ייקום דמה, יהי זכרה ברוך."

    ח"כ בצלאלא סמוטריץ': "אנחנו מאמינים בתורה מן השמים, אנחנו מאמינים באמיתות מוחלטות, אבסולוטיות, אנחנו יודעים שמה שנהוג לכנות הזרם האורתודוקסי זו אמת, וזרמים אחרים שנושאים שמות אחרים הם לא אמת. יש אמת ויש שקר. ולכן אנחנו לא יכולים בשום פנים ואופן להכיר בשום זרם אחר ביהדות. אני לא מקבל את המושג הזה בכלל."

    ח"כ רחל עזריה: "לפני חמש שנים יצאתי למאבק כשגיליתי שכל דגלי ישראל נעלמו מהכותל. הורידו את הדגלים, וכל האנשים הממונים על הכותל בכלל לא שמו לב. הגיעו אלי תלונות של נשים שבאו עם הילדים שלהן לבר-מצווה, וסדרניות צניעות רדפו אחריהן כי אמרו להן שהשרוול שלהן לא מספיק ארוך. הנשים האלה יצאו בבכי מהבר-מצווה של הבן שלהן. הגיעו אלי קבוצות "תגלית" שהתלוננו על זה שבסוף הסיור, שכל מטרתו לחבר בין יהדות התפוצות לישראל, ביום האחרון הם באים לכותל ורוצים לשיר "עם ישראל חי", והדבר היחיד שקורה הוא שסדרניות צניעות באות ורודפות אחריהם ואומרות להם שלבנות אסור לשיר. לא משנה שהם כולם שרים ביחד.
    אני קיבלתי תלונות על סיטואציות שלא ייאמנו. הכותל הוא לא של כולם; הוא הפסיק להיות של כולם. הרבה מאוד אנשים לא מרגישים בו בנוח – לא מרגישים בנוח עם ההפרדה שגדלה לממדים בלתי אפשריים, לא מרגישים בנוח עם זה שעזרת הנשים קטנה, לא מרגישים בנוח עם כל זה. ואל תדברו רק על נשות הכותל ואל תדברו רק על הרפורמים. עם ישראל לא מרגיש בנוח."
    תקציר...
  • שרת המשפטים, איילת שקד במליאת הכנסת: "אני אשמח מאוד להיות שרת המשפטים שממנה קאדית לבתי-הדין השרעיים"

    את הדברים אמרה אמש (27.1.16) שרת המשפטים איילת שקד, כתגובה לשאילתא שהגיש ח"כ מסעוד גנאם בנושא הצעת חוק כבוד האדם וחרותו (תיקון- שוויון). בדבריה התייחסה השרה שקד להצעת חוק הקאדים, המבקשת לתקן את החוק כך שיתאפשר מנויה של אישה לתפקיד של קאדי, הצעת חוק שהגיש ח"כ עיסאווי פריג' אשר לא עברה בועדת שרים לענייני חקיקה.
    עוד הוסיפה שרת המשפטים בתגובתה לשאילתא כי "אני חושבת שזו תהיה בשורה גם למגזר הערבי, וגם לכלל אזרחי מדינת ישראל, שלראשונה תיבחר אישה, קאדית, לבתי-הדין השרעיים".
    תקציר...

על מה מדובר?

המאבק לשוויון נשים הוא מאבק בקנה מידה עולמי שיש לו השלכות נרחבות בתחומים רבים. כמו במדינות אחרות בעולם מתמודדת מדינת ישראל עם הצורך לעגן בחוק את קידומן ושיפור מעמדן של נשים כדי להימנע ממצב של אפלייה מתמשכת. אחד הגורמים המייחדים את הביטויים של נושא זה במדינת ישראל הוא היחס ההדוק בין דת, מדינה ופוליטיקה.
מלבד האפליה והקשיים הניצבים בפני נשים בכל מקום בעולם, פעמים רבות אנו עדים לכך שבשם ההלכה והדת מפלים את ציבור הנשים, מדירים את רגליהם ומצרים את צעדיהן.

תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר