חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
  • הצעת החוק של ח"כ לביא אושרה לקריאה ראשונה: בתי הדין ייתנו מענה לנשים עגונות גם אם אינן אזרחיות ישראל

    הצעת החוק של חברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) המבקשת להתיר לבתי הדין הרבניים לדון בתביעות לגט גם כאשר שני בני הזוג אינם אזרחי ישראל אושרה לקראת קריאה ראשונה בכנסת, זאת לאחר שהוגשה גם על ידי בתי הדין הרבניים ועלתה לבסוף כהצעת חוק ממשלתית בעלת נוסח זהה להצעתה של ח"כ לביא.  התנאים: הזוג ניסה להתגרש אך ללא הצלחה בבית המשפט המקומי במקום מגוריהם, ובן או בת הזוג שמעגנים ישהו בישראל. 

    תקציר...
  • הצעת חוק: לכלול בסמכות בית המשפט המחוזי את היכולת לכפות גט

    גירושין ונישואין של יהודים בישראל נערכים, לפי סעיף 2 בחוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, על פי דין תורה; ההלכה קובעת כי רק הבעל יכול לגרש את אשתו; בית משפט מחוזי יכול לאסור אדם בשל סירוב למתן גט, אך מנוע מלהורות על שחרור האישה מעגינותה. 
    מטרת הצעת חוק זו לכלול בסמכותו של בית המשפט המחוזי, לאחר מתן פסק דין סופי לכפיית גט פיטורין על ידי בית דין רבני, ולאחר שהוכח כי הצד המסרב לשחרר את הצד השני מכבלי נישואיו גם במחיר הסנקציה המשפטית של מאסרו, לשחרר את הצד המסורב מברית הנישואין.
    תקציר...
  • רפורמה בבתי הדין הרבניים: יחויבו להציג בפני זוגות הנמצאים לקראת גירושין כי באפשרותם לבצע גישור

    בעיתון "ידיעות אחרונות" פורסם היום (10.11) כי הרפורמה, לפיה יחויבו בתי הדין הרבניים להציג בפני זוגות הנמצאים לקראת גירושין ובפני אנשי שנקלעו לסכסוכי ירושה כי באפשרותם לבצע גישור, תצא היום לדרך.
    זאת, למרות שהצעת החוק של משרד המשפטים והשרה ציפי לבני להטיל את חובה זו במסגרת הניסיון למנוע את "מירוץ הסמכויות" בגירושין, טרם עברה. 
    תקציר...
  • תזכיר חוק: ביטול "מירוץ הסמכויות" בגירושין ע"י בוררות ומתן העדפה לבתי משפט לענייני משפחה


    חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ד - 2014

    הצעת חוק זו מבקשת לבטל את מירוץ הסמכויות הקיים בין בתי הדין הרבניים והשרעיים באופן שבו ערכאת השיפוט המוסמכת לדון בעניינים המצויים בסמכות מקבילה של בתי הדין ובית המשפט לעניני משפחה תיקבע על ידי החוק ולא תהיה תלויה יותר במידת "זריזותו" של אחד הצדדים להגיש את התובענה בעניינים אלה.
    על פי המוצע, תהיה חובה על צדדים לסכסוך משפחתי לפתוח תובענה בעניין של סכסוך משפחתי בדרך של בקשה ליישוב סכסוך ולא בהגשת כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע הרלבנטית (להלן – פגישת מהו"ת) ויוצע לצדדים להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, לרבות בגישור. 
    אם בני זוג לא הגיעו להסדר מוסכם בהליך ליישוב הסכסוך, מי שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב סכסוך יהיה רשאי להגיש תביעה לערכאה השיפוטית שבה התקיים ההליך ליישוב הסכסוך ובלבד שעל פי דין יש לה סמכות שיפוט בעניין.
    יחד עם זאת, אם התקיים ההליך ליישוב הסכסוך בבית הדין הרבני, בין אם משום שהוגשה לו תביעת גירושין בלבד ובין אם משום שבאותו שלב בחר בן הזוג האחר שלא להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט, והגיש בן הזוג כתב תביעה לבית הדין הרבני וכרך בה עניין שבית הדין הרבני מוסמך לדון בו, הרי שעל אף האמור באותו סעיף, רשאי בן הזוג האחר להודיע תוך 30 יום על רצונו כי העניינים של סכסוכי המשפחה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה הודיע בן הזוג האחר על רצונו כאמור, בן הזוג הראשון יהיה רשאי להגיש את כתב התביעה לבית המשפט, אלא אם כן הסכים בן הזוג שחלק מן העניינים יידונו בבית הדין הדתי.

    תקציר...
  • תזכיר חוק: רושם הנישואין יציע לזוג הבא להינשא לחתום על הסכם קדם נישואין על-מנת למנוע מצב של עגינות

    הצעת חוק פקודת הנישואין והגירושין (רישום)(הסכם קדם נישואין)(תיקון מס' 3), התשע"ד-2014

    על רקע המציאות של עיגון אלפי בני זוג יהודים לשנים רבות, אשר לא נמצא לה זה עשרות בשנים תקנה, מוצע לקבוע בחוק כי רב שמונה לרושם נישואין יציע לבני זוג שבאו להירשם לנישואין לחתום על "הסכם קדם נישואין", בנוסח שיקבע שר המשפטים או בנוסח אחר שבני הזוג יסכימו עליו.
    "הסכם קדם נישואין" הונהג על ידי רבנים גדולים בתורה בארץ ובעולם. ההסכם נערך על ידי בני הזוג לפני הקידושין, ובו הם מסכימים שאם במהלך הנישואין יודיע אחד מהם לבן זוגו על רצונו להיפרד, משחלפה תקופה שנקבעה בהסכם והם לא הגיעו להסדר ביניהם ולא האריכו את התקופה, בן הזוג שהודיע על רצונו להיפרד זכאי למזונות מבן זוגו בסכום שנקבע בהסכם כל עוד הם ממשיכים להיות נשואים.
    תקציר...
  • תזכיר חוק: רשם נישואין יציע לבני זוג לחתום על "הסכם קדם נישואין"

    פקודת הנישואין והגירושין (רישום)(הסכם קדם נישואין)(תיקון מס' 3), התשע"ד-2014

    על רקע המציאות של עיגון אלפי בני זוג יהודים לשנים רבות, אשר לא נמצא לה זה עשרות בשנים תקנה, מוצע לקבוע בחוק כי רב שמונה לרושם נישואין יציע לבני זוג שבאו להירשם לנישואין לחתום על "הסכם קדם נישואין", בנוסח שיקבע שר המשפטים או בנוסח אחר שבני הזוג יסכימו עליו.
    תקציר...
  • תזכיר חוק: להחיל את התיקון לחוק גיל הנישואין המעלה את הגיל החוקי לנישואין מ-17 ל-18


    תזכיר חוק גיל נישואין (תיקון מס' 6)(תיקון), התשע"ד-2013

    הצעת החוק נועדה לקבוע הוראת תחילה לתיקון מס' 6 לחוק גיל נישואין, התש"י-1950, שהתקבל בכנסת ביום א' בכסלו התשע"ד (4 בנובמבר 2013). במסגרת תיקון זה, הועלה גיל הנישואין בחוק מגיל 17 לנישואי נער ונערה, לגיל 18 לנישואי קטין או קטינה כקבוע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, תוך החלפת המונח "נערה או נערה" במונח "קטין או קטינה". בנוסף לכך, תוקן סעיף 5 לחוק תוך שינוי הנסיבות למתן היתר לנישואי קטין או קטינה מתחת לגיל 18, על ידי בית המשפט לענייני משפחה. לפי התיקון, בית המשפט ייתן היתר רק במקרים בהם קיימות, לדעתו, נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה, לפי העניין, אשר מצדיקות מתן היתר ובתנאי שמלאו להם שש עשרה שנים. 
    תקציר...

על מה מדובר?

יהודי ויהודיה המעוניינים להינשא במדינת ישראל מחוייבים על-פי חוק לקיים את ההליך בעזרת הרבנות הראשית בלבד.

מצב זה יוצר אפליה כלפי זוגות רבים מסיבות שונות -
ישנם אזרחים רבים במדינת ישראל הרואים עצמם כיהודים והרבנות מטילה ספק ביהדותם ומשום כך הם אינם יכולים להינשא לבני זוג יהודים.
זוגות שאינם בני אותה דת, עומדים גם הם בלי האפשרות להינשא זה לזו.
זוגות חד-מיניים אינם יכולים להינשא כלל במסגרת הרבנות שהיא המסגרת האפשרית היחידה כיום. זו, כמובן, אינה מכירה בנטיות מיניות להטב"יות.

מלבד זוגות שאינם יכולים להינשא במצב הקיים, משום שהרבנות אינה מכירה בהם, ישנם זוגות רבים שאינם מעוניינים להינשא דרך הרבנות. לטענתם, מדובר בכפייה דתית. המדינה מוכרחה לאפשר יותר מדרך אחת למסד קשר זוגי - לזרמי היהדות השונים ובוודאי גם לדרך שלא תהיה תלויה בגורמים דתיים כלשהם.

מעת לעת הרבנות הראשית מקצינה את דרישותיה מזוגות המבקשים להינשא, ומצרפת דרישות שאין להן ולהלכה דבר וחצי דבר.
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר