חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
  • פרשנות הייעוץ המשפטי לוועדה המשותפת לוועדות חוץ וביטחון וחוקה על הוראת השעה של שר הביטחון אביגדור ליברמן לסדרי הדין בוועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית והרכבה

    בתאריך ה-4.12.2017 הניח שר הביטחון, אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) על שולחן הכנסת את תקנות שירות הביטחון סדרי הדין בוועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית והרכבה (הוראת שעה), התשע"ח-2017, המבקשות להטמיע בהוראת שעה לשלוש השנים הקרובות את הנוהל לביטול הפטור הניתן מטעמי הכרה דתית למועמדת לשירות ביטחון בהתאם לסעיף 40 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, הקובע את התנאים לקבלת הפטור, וסעיף 41 הקובע כי במקרה שבו הורשה המיועדת בפסק דין סופי בשל מסירת ידיעה כוזבת או בעבירה של שבועת שקר, בשל תצהיר לפי סעיף 40 לחוק שירות ביטחון.
    תקציר...
  • דת ומדינה- תקציב 2015

    לקראת אישורו הסופי של התקציב וחוק ההסדרים בקריאה שנייה ושלישית הצפוי להתקיים בכנסת בסוף חודש נובמבר, מכון 'על משמר הכנסת' מציג מבט על סוגיות דת ומדינה בתקציב.
    בתקציב 2015 ו-2016 חלו העברות כספים רבות בשל ההסכמים הקואליציונים עם סיעות הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה, בין השאר: תוספת של כמעט מליארד שקלים לחינוך החרדי והממלכתי דתי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. מדובר בכ - 20% מכלל התוספת התקציבית של המשרד. לשם השוואה סעיף התוספת התקציבית אשר מיועד להתאים את כלל התקציב לגידול בכמות התלמידים יכלול תוספת של 590 מיליון ש"ח.
    כמו כן העברת בתי הדין הרבניים חזרה למשרד לשירותי דת ממשרד המשפטים, חלק מההסכמים הקואליציונים עלתה 153 מליון ש"ח.
    לקריאת הצעת תקציב 2015-2016 המלאה, לחצ/י כאן
    תקציר...
  • מורה נבוכים להכרת משרדי הממשלה

    לקראת הרכבת הממשלה, מכון על משמר הכנסת מגיש כשירות לציבור את מורה הנבוכים להכרת משרדי הממשלה. לעיתים נדמה כי רק המשרד לשירותי דת יש נגיעה לסוגיות דת ומדינה והשפעה על הסדרת יחסים אלו, אלא שלרבים ממשרדי הממשלה נגיעה ישירה לסוגיות דת ומדינה.
    תקציר...
  • כיצד יושבי הראש של תאי הצעירים במפלגות השונות חושבים שיש להתנהל בתחום הדת והמדינה? מה דעתם על נישואים אזרחיים? על שוויון לזרמים? על השבת?

    מכון ' על משמר הכנסת' בשיתוף עם עמותת ישראל חופשית ערך פאנל בו השתתפו יושבי הראש של תאי הצעירים כמעט בכל המפלגות.

    הנה חלק מהדברים שנאמרו בערב הזה:

    בניהו שם טוב (יו"ר צעירי ש"ס): "אני מברך על כך שקמה מועצת הנשים אני מקווה שהיא תוביל בסופו של דבר לחברת כנסת בתנועת ש"ס, יכול להיות שזה יקרה אני מקווה שעוד שתי קדנציות זה יקרה, אני בעד ואני אתמוך בזה.
    בנוגע לרבנות – אני חושב שהיא עושה את העבודה כמו שצריך. יש בעיות כמו שיש בביטוח הלאומי, בעיות בירוקרטיות שצריך לטפל בהן אבל בכללי הם עושים את העבודה כמו שצריך ואני מקווה שהם ימשיכו ככה לטובת עם ישראל ולטובת תושבי מדינת ישראל."

    יעל סיני (סיו"ר צעירי המחנה הציוני)
    : "אני שואלת כל אחד ואחד מכם בצורה כנה מה הוא עשה בתוך הפוליטיקה שלו כמנהיג כדי לקדם נשים. איפה הוא מינה נשים? מצער אותי לשבת בפאנל כזה ובושה שאני חלק מזה.
    אם אנחנו מתיימרים להיות מנהיגי המחר, כמו הכותרת הפומפוזית שנתנו לפאנל הזה, אז אני חושבת שמנהיגי המחר צריכים לבוא ולהגיד בכנות מה הם עושים עם הנושא הזה של קידום נשים."

    נריה כנפו (נציג צעירי הבית היהודי): "אני יכול להגיד על עצמי ואני מייצג קבוצה רחבה בבית היהודי - יש ריחוק מהגדרות, ניסיון להשיל כמה שיותר הגדרות בתקופה האחרונה. זו מגמה שהולכת וגוברת. אנחנו לא רוצים להיות מתוייגים כזרם מסויים ביהדות אנחנו רוצים לקיים את היהדות כל אחד בדרכו. מה שכן צריך להגיע להסכמות בכל מיני דרכים. אני חושבת שיש גם פריצת דרך בנושא הזה אצלנו. יו"ר המפלגה נפגש בקדנציה האחרונה עם רבנים קונסרבטיבים ורפורמים כדי לקדם חלק מהנושא. כמובן אי אפשר כל דבר."

    קראו גם את תגובתיהם של נציגי מפלגות הליכוד, מרצ, יש עתיד וכולנו בידיעה עצמה.
    תקציר...
  • בחודשיים הקרובים יש לנו משימה: מדריך למשתתף/ת בחוגי בית

    בחודשיים הקרובים יש לנו משימה:
    להזכיר לכל מועמד/ת שאנו פוגשים כי זירת ההתחדשות היהודית היא כוח אלקטוראלי מאורגן, משמעותי מספרית, נחוש להשפיע ומוכן לתגמל את הפוליטקאים הקשובים לו. יש יותר מדרך אחת להיות יהודי. פוליטקאי שלא מבין את זה, שלא יאמר זאת בקולו, לא יקבל את קולנו.
    תקציר...
  • מחקר "מדד הדת והמדינה" לשנת תשע"ד פורסם: האם הציבור מרוצה מהמצב בישראל?

    אמש פורסמו תוצאותיו של מחקר "מדד הדת והמדינה" של ynet ועמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון), אשר במרכזו סקר שבוצע ע"י מכון סמית בקרב מדגם של 800 איש אשר מייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל (טעות דגימה מרבית: 3.5%).

    תוצאותיו של הסקר מראות שלמרות שבשנה החולפת הייתה התמקדות של המחוקקים בתחום הדת והמדינה בישראל, רוב הציבור לא מרוצה מהמצב כיום: 61% מהישראלים תומכים בהפרדת הדת מהמדינה, 64% בעד הכרה בגיורי הזרמים הלא אורתודוכסיים, 81% בעד לימודי ליבה לחרדים, ו-72% רוצים מרכזי קניות בשבת ועוד. כמו כן, הסקר מראה שהציבור ברובו מאוכזב מ"חוק השוויון בנטל".

    קראו את תוצאות הסקר.
    תקציר...
  • מרכז המידע והמחקר של הכנסת: בשנת 2013 נפתחו בישראל עשרה מרכזים אקדמאים עבור האוכלוסיה החרדית בתוך אוניברסיטאות ומכללות

    זאת על פי מחקר בנושא "נתונים על מוסדות אקדמיים לציבור החרדי" של מרכז המידע והמחקר של הכנסת (ממ"מ) שיצא השנה עבור ועדת החינוך של הכנסת.

    מהמחקר עולה כי אם השכלת האוכלוסייה החרדית תתקרב לזו של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, תרומת השיפור ברמת השכלה לצמיחה תהיה שוות ערך ל-50 מיליארד שקלים מההכנסה השנתית של המשק, או ל-6,300 שקלים לנפש במונחים של היום. וכי התמורות החלות על החברה החרדית מאפשרות פתחיחות בנושא הלימודים האקדמאים.
    תקציר...
  • דו"ח טאוב: שיעור בעלי התארים האקדמיים בקרב חרדים צעירים נמוך ביחס לדור של הוריהם

    כך עולה מדו"ח בנושא "תמונת מצב המדינה- בנושאי חברה וכלכלה" שהגיש מכון טאוב לכנסת, הדו"ח מקדיש פרק לנושא האוכלוסיה החרדית ודן בשיעור העוני, התעסוקה וההשכלה בקרב חברה זאת.
    בעקבות הוצאת הדו"ח נערך דיון בועדת העבודה והרווחה בנושא וממנו עלה כי ישנו פער הולך וקטן בשיעור האי שוויון בין האוכלוסיה החרדית לאוכלוסיה הכללית במדינת ישראל. אך אם זאת, בניגוד למגמה המסתמנת של עליה בהשכלה האקדמית לאוכלוסיה החרדית, הדו"ח מראה דווקא ירידה נכרת בשיעור החרדים האקדמאים ובעלי המקצוע בשנים האחרונות.

    תקציר...
  • דת ומדינה: דו"ח סיכום המושב השלישי | הכנסת ה-19

    המושב השלישי של הכנסת ה-19 מתאפיין בעבודה פרלמנטרית דלה בכל הקשור לתחום הדת והמדינה. מנגד, השיח הציבורי נשאר ער הן בתקשורת, הן בציבור והן בפלטפורמות האישיות של חברי הכנסת ברשת החברתית.
    איך נוצר פער כה גדול בין דיבורים למעשים?

    מכון על משמר הכנסת משיק את דו"ח המושב השלישי: מול פעילות פרלמנטרית דלה עומדת פעילות ערה במיוחד של חברי וחברות הכנסת בעמודי הפייסבוק האישיים שלהם. על מה הם דיברו? מה החשיבות של התבטאויות מהסוג הזה? מדוע יש פער כה גדול בין דיבורים למעשים?

    מתוך ממצאי הדו"ח:

    44% מכל הסטטוסים של חברי וחברות הכנסת עסקו בזכויות הקהילה הלהט"בית ובחופש בחירה בנישואין. מתוך כלל הסטטוסים של חברי/ות הכנסת מסיעת 'יש עתיד' 50% דנו גם הם בנושא זה.

    סיעת 'מרצ' היא הסיעה המובילה בעיסוק ציבורי בתחום הדת והמדינה. אחריהן ממוקמות הסיעות 'יש עתיד' ו'התנועה' אשר להן ממוצע פרסומים דומה.

    השוויון בנטל, שהיה תחום העיסוק המרכזי של חברי וחברות הכנסת במושב הקודם (קרוב לרבע מכלל העיסוק הפרלמנטרי) נפסק כמעט לחלוטין במושב הנוכחי.

    ועוד.
    תקציר...

על מה מדובר?

הסוגיה המוכרת והפופולרית ביותר בתחום השוויון בנטל היא סוגיית הגיוס לצה"ל. אך כדאי לשים לב גם לנושאים נוספים הקשורים בסוגיה הזו.
הטבות שונות כגון: קצבאות ילדים, הטבות בדיור ועוד, מנוסחת באופן המעניק אותן באופן כמעט אוטומטי למגזרים מסויימים. דווקא מגזרים הלוקחים חלק פעיל ויצרני בחברה הישראלית מופלים לא פעם לרעה.
יש למצוא דרך בה ההטבות השונות יחולקו  באופן שלא יפלה קבוצות ומגזרים שונים בחברה הישראלית, כאשר התנאי של "מיצוי כושר עבודה" הוא תנאי מרכזי בקבלת ההטבות השונות.

תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר