חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
  • השר לשעבר משה ניסים הגיש לראש הממשלה נתניהו את מסקנות הועדה בראשה עמד בנושא הגיור הממלכתי. נתניהו: ממשיכים לפעול כל העת למציאת פתרונות שיחזקו את האחדות בקרב העם היהודי בישראל ובתפוצות

    בחודש אוגסט 2017 לאחר משבר פוליטי מתמשך ובעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי התנועה הקונסרבטיבית והתנועה הרפורמית להכרה בגיוריהן, מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את השר לשעבר משה ניסים, בנו של הרב הראשי לשעבר, הרב יצחק ניסים, לעמוד בראש וועדה אשר תיתן את המלצותיה לחוק גיור ממלכתי. הבוקר, 03.06.18 הגיש השר לשעבר ניסים את מסקנותיו לראש הממשלה. מובאים כאן בקצרה עיקרי הצעת החוק כפי שנוסחה על ידי צוותו של השר לשעבר ניסים. ראש הממשלה נתניהו: "אנו ממשיכים לפעול כל העת למציאת פתרונות שיחזקו את האחדות בקרב העם היהודי בישראל ובתפוצות".

    תקציר...
  • מסמך חדש קובע: כ-900 ישראלים נוספו לרשימת פסולי החיתון של הרבנות הראשית בשנתיים האחרונות בלבד


    מספר הישראלים ברשימת פסולי החיתון שמנהלת הרבנות הראשית עלה משמעותית בשנתיים האחרונות, כך עולה ממסמך חדש שפרסמה בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון ופורסם בכתבתה של ג'ודי מלץ באתר "הארץ".
    תקציר...
  • מדד הדת והמדינה של עמותת חדו"ש קובע- פסיקת בג"ץ על גיוס אברכים ופתיחת שוק הכשרות תואמת את רצון רוב הציבור


    היום (18.09.17) פורסם מדד "הדת והמדינה" של עמותת חדו"ש, הנערך זו השנה התשיעית. המדד, שערך מכון סמית למחקר, מצביע על שינוי המגמה העקבית שנרשמה בשנים האחרונות. בעבר הוא שיקף גישה מורכבת של האזרחים - הזדהות עם היהדות האורתודוכסית לצד התנגדות נחרצת לכפייה דתית. הממצאים החדשים חושפים כי כעת הציבור רוצה לא רק יותר חופש, כהפרדת הדת מהמדינה, אלא גם פחות דת.
    תקציר...
  • חוק הגיור- כל מה שרציתם לדעת


    חוק גיור
    תזכיר החוק (שאושר לאחר מכן כהצעת חוק של הממשלה) הוא יוזמה של שר הפנים אריה דרעי  והסיעות החרדיות, ומטרתו למנוע גיורים הנערכים בישראל מחוץ למערך הגיור שבשליטת הרבנות הראשית. החוק הוכנס במפתיע ובאיחור לסדר יומה של ועדת השרים לענייני חקיקה, ונדון בחטף. בעקבות ההחלטה קמה סערה ציבורית וניתנו 6 חודשים לנסות להגיע לפתרון מוסכם בסוגיית ההכרה בגיור שנערך בישראל לצורך חוק שבות. בתקופה זו החוק לא יקודם מצד אחד ובית המשפט העליון לא ייתן את פסיקתו בעניין ההכרה בגיור לא-אורתודוכסי מאידך.
    להלן תשובות לשאלות שונות שחזרו על עצמן בעניין הצעת החוק.  
     
     
    לחצו לצפייה

    The Conversion Bill

    The memorandum of the Bill (which was later approved as a government Bill) is an initiative by Interior Minister Aryeh Deri and the ultra-Orthodox parties. Its purpose is to prevent conversions in Israel which are not part of the conversion system controlled by the Chief Rabbinate. The Bill was placed on the agenda of the Ministerial Committee on Legislation suddenly and at the last minute, and was discussed fleetingly. A public outcry arose following this decision, and a six-month period was given during which attempts could be made to reach an agreed-upon solution to conversions performed in Israel that would be recognized under the Law of Return. On the one hand, during this period legislation of the Bill will not proceed, and on the other hand, the Supreme Court will not rule on the recognition of non-Orthodox conversion.

    Here are answers to various frequently-asked questions concerning the Bill.



    FULL REPORT
    תקציר...
  • פרשת הגרים מוונצואלה - חומה אטומה

    נייר רקע שהוגש לוועדת העלייה והקליטה של הכנסת
    9 יהודים (5 מבוגרים, 2 בני נוער, 2 ילדים) ממתינים כבר חודשים ארוכים בוונצואלה לאישור עלייה לישראל. משרד הפנים מתעלם מסכנת החיים הנשקפת להם בוונצואלה על בסיס יומיומי, ובאמתלות שונות, מסרב לאשר את עלייתם. הסיבה הרשמית היא שלא התגיירו במסגרתה של 'קהילה יהודית מוכרת'. הסיבה הלא רשמית היא שהם גרים קונסרבטיבים.
    תקציר...
  • שרת המשפטים איילת שקד במאמר על הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

    בגיליון תשרי אוקטובר 2016 של כתב העת השילוח, שרת המשפטים, איילת שקד (הבית היהודי), שטחה את משנתה בנוגע למידת המשילות במדינת ישראל, ודרכים לחזקה. מאמרה של השרה שקד זכה לתגובות מצד מספר חברי וחברות כנסת.
    תקציר...
  • מורה נבוכים להכרת משרדי הממשלה

    לקראת הרכבת הממשלה, מכון על משמר הכנסת מגיש כשירות לציבור את מורה הנבוכים להכרת משרדי הממשלה. לעיתים נדמה כי רק המשרד לשירותי דת יש נגיעה לסוגיות דת ומדינה והשפעה על הסדרת יחסים אלו, אלא שלרבים ממשרדי הממשלה נגיעה ישירה לסוגיות דת ומדינה.
    תקציר...
  • כיצד יושבי הראש של תאי הצעירים במפלגות השונות חושבים שיש להתנהל בתחום הדת והמדינה? מה דעתם על נישואים אזרחיים? על שוויון לזרמים? על השבת?

    מכון ' על משמר הכנסת' בשיתוף עם עמותת ישראל חופשית ערך פאנל בו השתתפו יושבי הראש של תאי הצעירים כמעט בכל המפלגות.

    הנה חלק מהדברים שנאמרו בערב הזה:

    בניהו שם טוב (יו"ר צעירי ש"ס): "אני מברך על כך שקמה מועצת הנשים אני מקווה שהיא תוביל בסופו של דבר לחברת כנסת בתנועת ש"ס, יכול להיות שזה יקרה אני מקווה שעוד שתי קדנציות זה יקרה, אני בעד ואני אתמוך בזה.
    בנוגע לרבנות – אני חושב שהיא עושה את העבודה כמו שצריך. יש בעיות כמו שיש בביטוח הלאומי, בעיות בירוקרטיות שצריך לטפל בהן אבל בכללי הם עושים את העבודה כמו שצריך ואני מקווה שהם ימשיכו ככה לטובת עם ישראל ולטובת תושבי מדינת ישראל."

    יעל סיני (סיו"ר צעירי המחנה הציוני)
    : "אני שואלת כל אחד ואחד מכם בצורה כנה מה הוא עשה בתוך הפוליטיקה שלו כמנהיג כדי לקדם נשים. איפה הוא מינה נשים? מצער אותי לשבת בפאנל כזה ובושה שאני חלק מזה.
    אם אנחנו מתיימרים להיות מנהיגי המחר, כמו הכותרת הפומפוזית שנתנו לפאנל הזה, אז אני חושבת שמנהיגי המחר צריכים לבוא ולהגיד בכנות מה הם עושים עם הנושא הזה של קידום נשים."

    נריה כנפו (נציג צעירי הבית היהודי): "אני יכול להגיד על עצמי ואני מייצג קבוצה רחבה בבית היהודי - יש ריחוק מהגדרות, ניסיון להשיל כמה שיותר הגדרות בתקופה האחרונה. זו מגמה שהולכת וגוברת. אנחנו לא רוצים להיות מתוייגים כזרם מסויים ביהדות אנחנו רוצים לקיים את היהדות כל אחד בדרכו. מה שכן צריך להגיע להסכמות בכל מיני דרכים. אני חושבת שיש גם פריצת דרך בנושא הזה אצלנו. יו"ר המפלגה נפגש בקדנציה האחרונה עם רבנים קונסרבטיבים ורפורמים כדי לקדם חלק מהנושא. כמובן אי אפשר כל דבר."

    קראו גם את תגובתיהם של נציגי מפלגות הליכוד, מרצ, יש עתיד וכולנו בידיעה עצמה.
    תקציר...
  • חופש בחירה בנישואין - מי מבטיח, מי לא ומי שותק?

    קראו באלו ממצעי הסיעות השונות הוזכרה שאלת חופש הבחירה בנישואין? איזה מהסיעות הציעו פתרון, איזה מהסיעות מבקשות לשמר את המצב הקיים ואלו מהסיעות לא הכירו בכך שיש בכלל בעיה?

    הבית היהודי - "יש לשדרג את מעמד המשפט העברי במדינה"
    מרצ - "זכות יסוד לכל אדם בישראל להתחתן על-פי בחירתו"
    יש עתיד - "ברית הזוגיות לכל שני בני אדם החפצים בכך"
    יחד - "נפעל לחיזוק ערכי המשפחה היהודית, ולעידוד הילודה"
    המחנה הציוני - אין התייחסות במצע.
    ליכוד - אין מצע כלל.

    קראו את המידע המלא, על סיעות אלו ועל סיעות נוספות בידיעה
    תקציר...

על מה מדובר?

מדינת ישראל מפקפקת ביהדותם של למעלה מ-300,000 אזרחים. חלק מאלה צאצאים לזוגות מעורבים של יהודי ולא-יהודיה (מה שמכונה בהלכה "זרע ישראל") הזכאים לעלות על-פי חוק השבות אך אינם מוכרים בארץ כיהודים, חלקם יהודים על פי מוצאם אך אין ברשותם מסמכים ש'יוכיחו' את יהדותם בפני מוסדות הרבנות הראשית. גם בפני אלה המעוניינים להסדיר את מעמדם ולהתגייר או לוודא את מוצאם היהודי, הרבנות הראשית מערימה קשיים רבים.

כמו כן, יהודים שהתגיירו בהליך גיור קונסרבטיבי או רפורמי בארץ או בעולם, נחשבים במדינת ישראל רק "חצי" יהודים. הם רשאים לבצע עלייה, הם נחשבים לאזרחים, אך אינם יכולים לממש את זכותם להינשא לבחיר או בחירת ליבם. מדינת ישראל צריכה לקרב אליה את יהדות העולם, אשר ברובה אינה אורתודוקסית, במהלכים מסוג זה היא גורמת לתוצאה ההפוכה.
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר