חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
  • תזכיר חוק- ועדת בדיקה לרבני ערים


    מטרת החוק המוצע הינה אפוא לתת למשרד לשירותי דת ולרבנות הראשית כלים להתמודד עם טענות לחוסר תפקוד של רב עיר, ולאפשר להעביר רב עיר מכהונתו במקרים חריגים, וזאת בדומה להסדרים הקיימים בחוק ביחס לנבחרי הציבור ברשויות מקומיות וביחס לאיגודי ערים.
    1. החוק המוצע מסמיך את מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל למנות לאחר התייעצות עם הרב הראשי לישראל המכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית, ועם ראש הרשות המקומית שבה מכהן הרב, ועדה לבדיקת תפקודו של רב עיר לצורך מתן המלצה לשר האם יש להעבירו מתפקידו לפני תום תקופת כהונתו, וזאת אם לדעת מנכ"ל הרבנות קיים חשש שהרב אינו ממלא תפקידיו כנדרש.
    2. החוק המוצע מסדיר את הרכב ועדת הבדיקה ומטיל עליה חובה להעניק זכות טיעון לרב העיר בטרם תיתן המלצות לגביו.
    3. החוק המוצע מסמיך את השר להעביר רב עיר מכהונתו, על פי המלצת ועדת הבדיקה, אם ראה שרב העיר אינו ממלא את תפקידיו כנדרש.
    תקציר...
  • הצעת חוק: בית דין רבני לא יוכל לבטל גיור

    הקלות הבלתי נסבלת של ביטול גיור בישראל כיום, המאפשרת לבית הדין הרבני לבטל גיור של אדם אפילו אם חלפו שנים מיום גיורו, גורמת לכך שאלפי משפחות בישראל חיות את כל חייהן בפחד מתמיד מפני ביטול גיורם וביטול יהדותם של ילדיהן, בטענה כי אינן שומרות מספיק תורה ומצוות. המצב שנוצר גם פוגע ברצונם של מתגיירים פוטנציאלים להיכנס לתהליך הגיור, ובכך פוגע ביכולתה של המדינה לקלוט באופן מלא מספר רב של עולים אשר רוצים להיות שותפים בגורלו של העם היהודי, אך לא מוגדרים כיהודים על פי ההלכה. 

    לפיכך, מוצע לקבוע כי בית דין רבני לא יוכל לדון בביטול גיורו של אדם וכך לא ניתן יהיה לבטל גיורו של אדם לאחר שהוחלט עליו. 
    תקציר...
  • הצעת חוק: לכלול בסמכות בית המשפט המחוזי את היכולת לכפות גט

    גירושין ונישואין של יהודים בישראל נערכים, לפי סעיף 2 בחוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, על פי דין תורה; ההלכה קובעת כי רק הבעל יכול לגרש את אשתו; בית משפט מחוזי יכול לאסור אדם בשל סירוב למתן גט, אך מנוע מלהורות על שחרור האישה מעגינותה. 
    מטרת הצעת חוק זו לכלול בסמכותו של בית המשפט המחוזי, לאחר מתן פסק דין סופי לכפיית גט פיטורין על ידי בית דין רבני, ולאחר שהוכח כי הצד המסרב לשחרר את הצד השני מכבלי נישואיו גם במחיר הסנקציה המשפטית של מאסרו, לשחרר את הצד המסורב מברית הנישואין.
    תקציר...
  • רפורמה בבתי הדין הרבניים: יחויבו להציג בפני זוגות הנמצאים לקראת גירושין כי באפשרותם לבצע גישור

    בעיתון "ידיעות אחרונות" פורסם היום (10.11) כי הרפורמה, לפיה יחויבו בתי הדין הרבניים להציג בפני זוגות הנמצאים לקראת גירושין ובפני אנשי שנקלעו לסכסוכי ירושה כי באפשרותם לבצע גישור, תצא היום לדרך.
    זאת, למרות שהצעת החוק של משרד המשפטים והשרה ציפי לבני להטיל את חובה זו במסגרת הניסיון למנוע את "מירוץ הסמכויות" בגירושין, טרם עברה. 
    תקציר...
  • תזכיר חוק: ביטול "מירוץ הסמכויות" בגירושין ע"י בוררות ומתן העדפה לבתי משפט לענייני משפחה


    חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ד - 2014

    הצעת חוק זו מבקשת לבטל את מירוץ הסמכויות הקיים בין בתי הדין הרבניים והשרעיים באופן שבו ערכאת השיפוט המוסמכת לדון בעניינים המצויים בסמכות מקבילה של בתי הדין ובית המשפט לעניני משפחה תיקבע על ידי החוק ולא תהיה תלויה יותר במידת "זריזותו" של אחד הצדדים להגיש את התובענה בעניינים אלה.
    על פי המוצע, תהיה חובה על צדדים לסכסוך משפחתי לפתוח תובענה בעניין של סכסוך משפחתי בדרך של בקשה ליישוב סכסוך ולא בהגשת כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע הרלבנטית (להלן – פגישת מהו"ת) ויוצע לצדדים להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, לרבות בגישור. 
    אם בני זוג לא הגיעו להסדר מוסכם בהליך ליישוב הסכסוך, מי שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב סכסוך יהיה רשאי להגיש תביעה לערכאה השיפוטית שבה התקיים ההליך ליישוב הסכסוך ובלבד שעל פי דין יש לה סמכות שיפוט בעניין.
    יחד עם זאת, אם התקיים ההליך ליישוב הסכסוך בבית הדין הרבני, בין אם משום שהוגשה לו תביעת גירושין בלבד ובין אם משום שבאותו שלב בחר בן הזוג האחר שלא להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט, והגיש בן הזוג כתב תביעה לבית הדין הרבני וכרך בה עניין שבית הדין הרבני מוסמך לדון בו, הרי שעל אף האמור באותו סעיף, רשאי בן הזוג האחר להודיע תוך 30 יום על רצונו כי העניינים של סכסוכי המשפחה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה הודיע בן הזוג האחר על רצונו כאמור, בן הזוג הראשון יהיה רשאי להגיש את כתב התביעה לבית המשפט, אלא אם כן הסכים בן הזוג שחלק מן העניינים יידונו בבית הדין הדתי.

    תקציר...
  • תזכיר חוק: לקבוע נורמות אחידות ומחייבות לעניין המדיניות למתן תעודת הכשר

    הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (כללים אחידים למתן תעודת הכשר), התשע"ד-2014

    בנסיבות הנוכחיות, בהעדר הסדרה חקיקתית מחייבת, קיימת שונות מסוימת בין הרבנים המוסמכים לתת תעודת הכשר לעניין המדיניות למתן תעודת הכשר. הצעת החוק נועדה להסמיך את המועצה לקבוע נורמות אחידות מחייבות לעניין מתן תעודת הכשר. הנורמות יעסקו במכלול ההיבטים הנוגעים להלכות כשרות ולדרכים לוודא כי בית עסק אכן כשר. נורמות אלו יחייבו את הרבנים המקומיים.   
    תקציר...
  • תזכיר חוק: להקים מערך גיור

    פקודת העדה הדתית המרה: תיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור), התשע"ד–2014

    הצעת החוק מבקשת להקים מערך גיור שיטפל בנושא הגיור בכללותו. כמו כן, הצעת החוק דנן מבקשת לתת מענה גם לעשרות העתירות התלויות ועומדות בעניין המדובר בעת כתיבתן של שורות אלה בפני בית המשפט העליון.
    תקציר...
  • תזכיר חוק: רשם נישואין יציע לבני זוג לחתום על "הסכם קדם נישואין"

    פקודת הנישואין והגירושין (רישום)(הסכם קדם נישואין)(תיקון מס' 3), התשע"ד-2014

    על רקע המציאות של עיגון אלפי בני זוג יהודים לשנים רבות, אשר לא נמצא לה זה עשרות בשנים תקנה, מוצע לקבוע בחוק כי רב שמונה לרושם נישואין יציע לבני זוג שבאו להירשם לנישואין לחתום על "הסכם קדם נישואין", בנוסח שיקבע שר המשפטים או בנוסח אחר שבני הזוג יסכימו עליו.
    תקציר...
  • שרת המשפטים ציפי לבני יוזמת הקמת "בית דין משמעתי לרבני ערים" שבוע לאחר מכין מכריז סגן השר לשירותי הדת על יוזמה המבקשת להקים "ועדת בירור לרבנים". מה ההבדל בין שתי היוזמות?

    שרת המשפטים ציפי לבני בישרה על יוזמה אתה היא מקדמת באמצעות הצעת חוק ממשלתית של משרד המשפטים, אשר דורשת הסדרה והקמה של בית דין משמעתי לרבני רבים.
    תקציר...

על מה מדובר?


הרבנות הראשית לישראל שולטת כיום יחד עם המועצות הדתיות כמונופול יחיד המפעיל את שרותי הדת ליהודים בישראל.
הבעייתיות במבנה זה היא כפולה - ראשית, גוף בעל אוריינטציה דתית-יהודית מסויימת כופה את עמדותיו ומנהגיו על כלל החברה לגווניה השונים. שנית, המנופול המוחלט שניתן לגופים אלה יוצר מצב שבו הפיקוח על פעילותם הוא מוגבל, מזמין אי-סדרים, ניהול לא-תקין ושרירותיות.
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר