חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
  • מי יוציא את הערמונים מהאש? דת ומדינה בין הכנסת לבית המשפט

    לקראת פתיחת מושב חורף 2016/2017 של הכנסת ה20
    תקציר...
  • דת ומדינה- תקציב 2015

    לקראת אישורו הסופי של התקציב וחוק ההסדרים בקריאה שנייה ושלישית הצפוי להתקיים בכנסת בסוף חודש נובמבר, מכון 'על משמר הכנסת' מציג מבט על סוגיות דת ומדינה בתקציב.
    בתקציב 2015 ו-2016 חלו העברות כספים רבות בשל ההסכמים הקואליציונים עם סיעות הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה, בין השאר: תוספת של כמעט מליארד שקלים לחינוך החרדי והממלכתי דתי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. מדובר בכ - 20% מכלל התוספת התקציבית של המשרד. לשם השוואה סעיף התוספת התקציבית אשר מיועד להתאים את כלל התקציב לגידול בכמות התלמידים יכלול תוספת של 590 מיליון ש"ח.
    כמו כן העברת בתי הדין הרבניים חזרה למשרד לשירותי דת ממשרד המשפטים, חלק מההסכמים הקואליציונים עלתה 153 מליון ש"ח.
    לקריאת הצעת תקציב 2015-2016 המלאה, לחצ/י כאן
    תקציר...
  • דת ומדינה: סיכום המושב הראשון, הכנסת ה-20


    כשלושה חודשים  פעלה הכנסת ה-20 אך הספיקה לחולל שינוי, ולא לטובה, בתחום הדת והמדינה. התמורות המעטות שהושגו בכנסת הקודמת, בוטלו.


    הכנסת ה-19 הותירה אותנו עם תחושת החמצה היסטורית. התקווה לשינוי שנשענה על הרכב הקואליציוני יוצא דופן (ממשלה ללא המפלגות החרדיות) הסתיימה בקול ענות חלושה. הישגים מעטים, בעיקר בתחום הגיוס, הגיור והועדה למינוי דיינים. המושב הראשון של הכנסת ה-20 הבהיר לנו עד כמה גם הישגים אלה הם בני חלוף. אם הכנסת הקודמת לקחה צעד זהיר קדימה, צעדנו כעת שני צעדים לאחור.

    לקריאה נוחה ולהדפסה- לחצ/י על הדוח 
    תקציר...
  • מורה נבוכים להכרת משרדי הממשלה

    לקראת הרכבת הממשלה, מכון על משמר הכנסת מגיש כשירות לציבור את מורה הנבוכים להכרת משרדי הממשלה. לעיתים נדמה כי רק המשרד לשירותי דת יש נגיעה לסוגיות דת ומדינה והשפעה על הסדרת יחסים אלו, אלא שלרבים ממשרדי הממשלה נגיעה ישירה לסוגיות דת ומדינה.
    תקציר...
  • לכבוד השבעת הכנסת ה-20 שאלנו את הח"כים – מהי הצעת החוק הראשונה מתחום הדת והמדינה שראוי שתעבור בכנסת ה-20?

    לקראת כינונה של הכנסת ה-20, פנינו לשורה של מועמדים/ות מכל הסיעות ושאלנו שאלה אחת: מהי הצעת החוק הראשונה מתחום הדת והמדינה שראוי שתעבור בכנסת ה-20? התשובות המעניינות והמפתיעות לפניכם.

    חשוב לציין: הפנייה למועמדים/ות נעשתה באופן רנדומלי. פנינו למועמדים שונים מסיעות שונות. עד כינונה של הממשלה הבאה נמשיך לפנות למועמדים/ות נוספים.


    תקציר...
  • כיצד יושבי הראש של תאי הצעירים במפלגות השונות חושבים שיש להתנהל בתחום הדת והמדינה? מה דעתם על נישואים אזרחיים? על שוויון לזרמים? על השבת?

    מכון ' על משמר הכנסת' בשיתוף עם עמותת ישראל חופשית ערך פאנל בו השתתפו יושבי הראש של תאי הצעירים כמעט בכל המפלגות.

    הנה חלק מהדברים שנאמרו בערב הזה:

    בניהו שם טוב (יו"ר צעירי ש"ס): "אני מברך על כך שקמה מועצת הנשים אני מקווה שהיא תוביל בסופו של דבר לחברת כנסת בתנועת ש"ס, יכול להיות שזה יקרה אני מקווה שעוד שתי קדנציות זה יקרה, אני בעד ואני אתמוך בזה.
    בנוגע לרבנות – אני חושב שהיא עושה את העבודה כמו שצריך. יש בעיות כמו שיש בביטוח הלאומי, בעיות בירוקרטיות שצריך לטפל בהן אבל בכללי הם עושים את העבודה כמו שצריך ואני מקווה שהם ימשיכו ככה לטובת עם ישראל ולטובת תושבי מדינת ישראל."

    יעל סיני (סיו"ר צעירי המחנה הציוני)
    : "אני שואלת כל אחד ואחד מכם בצורה כנה מה הוא עשה בתוך הפוליטיקה שלו כמנהיג כדי לקדם נשים. איפה הוא מינה נשים? מצער אותי לשבת בפאנל כזה ובושה שאני חלק מזה.
    אם אנחנו מתיימרים להיות מנהיגי המחר, כמו הכותרת הפומפוזית שנתנו לפאנל הזה, אז אני חושבת שמנהיגי המחר צריכים לבוא ולהגיד בכנות מה הם עושים עם הנושא הזה של קידום נשים."

    נריה כנפו (נציג צעירי הבית היהודי): "אני יכול להגיד על עצמי ואני מייצג קבוצה רחבה בבית היהודי - יש ריחוק מהגדרות, ניסיון להשיל כמה שיותר הגדרות בתקופה האחרונה. זו מגמה שהולכת וגוברת. אנחנו לא רוצים להיות מתוייגים כזרם מסויים ביהדות אנחנו רוצים לקיים את היהדות כל אחד בדרכו. מה שכן צריך להגיע להסכמות בכל מיני דרכים. אני חושבת שיש גם פריצת דרך בנושא הזה אצלנו. יו"ר המפלגה נפגש בקדנציה האחרונה עם רבנים קונסרבטיבים ורפורמים כדי לקדם חלק מהנושא. כמובן אי אפשר כל דבר."

    קראו גם את תגובתיהם של נציגי מפלגות הליכוד, מרצ, יש עתיד וכולנו בידיעה עצמה.
    תקציר...
  • בחודשיים הקרובים יש לנו משימה: מדריך למשתתף/ת בחוגי בית

    בחודשיים הקרובים יש לנו משימה:
    להזכיר לכל מועמד/ת שאנו פוגשים כי זירת ההתחדשות היהודית היא כוח אלקטוראלי מאורגן, משמעותי מספרית, נחוש להשפיע ומוכן לתגמל את הפוליטקאים הקשובים לו. יש יותר מדרך אחת להיות יהודי. פוליטקאי שלא מבין את זה, שלא יאמר זאת בקולו, לא יקבל את קולנו.
    תקציר...
  • נאווה בוקר (ליכוד): "התחתנתי בנישואים אלטרנטיביים", קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "הייתי מסורבת גט שנתיים", רות קלדרון (יש עתיד): "דרשתי לעשות גט שוויוני"

    בדבריהן של המחוקקות אמש, בלטו במיוחד הסיפורים האישיים. המונופול האורתודוקסי והבעיות החמורות בתפקודה של הרבנות לא פסחו גם עליהן.

    מכון 'על משמר הכנסת' וארגון 'ישראל חופשית' ערכו פאנל בהשתתפות חברות כנסת ומועמדות בתחום הדת והמדינה. נידונו עניינים ברומו של עולם, נישואים אזרחיים, גיור, קבורה ועוד. העובדה כי כמעט כל אחת מהן התמודדה באופן אישי עם קשיים מול הממסד הרבני והמונופול האורתודוקסי, מעידה על השיטתיות ועל עומק הבעיה.

    נאווה בוקר (הליכוד): "לבעלי ליאור שנספה באסון הכרמל נישאתי בנישואים אלטרנטיביים. ליאור היה בעלי השני. לאחר הנישואים הראשונים שלי, החלטתי שעם הרבנות אני סיימתי. זאת היתה החלטה אישית. הבנתי עד כמה זה נורא ועד כמה זה קשה, וכמה הם מקשים על הציבור בעיקר שרוצים להתגרש. שלא לדבר על אלה שרוצים להתחתן"

    קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
    : "למזלי, אני יהודיה נכונה משני הצדדים. בגלל זה אז אני סבלתי רק מעט ברבנות בשלב החתונה אבל סבלתי הרבה מאוד בגירושין - הייתי שנתיים מסורבת גט."

    רות קלדרון (יש עתיד): "גם אני נישאתי מחוץ לרבנות, נישואים יהודיים רבוניים. אך התגרשתי בתוך הרבנות. בערב לפני אמרתי לעצמי הרי כתבנו כתובה הדדית, אז מה, אני אתן לו לתת לי גט חד צדדי? אז כתבתי גט. נתתי לו את הגט ועם ישראל לא השתנה מזה אבל למזלי יצאנו בזול".

    לצד תפיסת העולם והוויכוחים הפוליטיים, כל חברות הכנסת הצהירו על כוונתיהן לפעול בנושא בכנסת הבאה:

    רחל עזריה (כולנו): "המצע של כולנו בתחום הדת והמדינה לא תואם את עמדותיי ואמונותיי במאה אחוז. אחד הדברים שלי מאוד מאוד חשובים זה  לעסוק בנושאים הללו. זו מרכולתי העיקרית. זה מה שאני מציעה. אני מבחינתי רואה את עצמי כנציגה שלכם בכנסת. אני מתחייבת לפעול בנושאים האלה"

    מיכל רוזין (מרצ): "עד שלא תקום ממשלה שתהפוך את היוצרות ותבקש לעשות שינוי אמיתי, לא יהיה פה כזה. אנחנו במרצ לוחמי קרב, לא נוותר על נושאי דת ומדינה. אנחנו בעד ביטול הרבנות הראשית. אנחנו בעד שיוויון בתקציבים לכל הזרמים."

    נאווה בוקר (הליכוד): אני באופן אישי חושבת שיש עוד הרבה מה לעשות בתחום. גם אם זה בנושא של מעמד האישה, אם זה הדרת נשים, אם זה נישואים של בני הקהילה הגאה. אני בעד לתת להם גם את האפשרות להינשא. אני יודעת שיש איזשהי סוג של פשרה שנקראת "ברית זוגיות" אני חושבת שזה דבר נהדר שצריך לקדם אותו."

    רות קלדרון (יש עתיד):  "מבחינה פוליטית, לנו, השולחן הזה, אין לנו צבא. הציבור של ההתחדשות היהודית לא בוחר בגלל התחדשות יהודית. אני הייתי לבד בכנסת. כשיאיר לפיד מסתכל מאחורי מי יש בוחרים, האמת היא שמאחורי אין בוחרים. רוב האנשים של ההתחדשות יהודית בוחרים במפלגות אחרות. זה שאני במקום 15 זה כי אני יודעת שללפיד זה חשוב. הציבור שרוצה בתי כנסת רפורמים וקונסרבטיבים, בתי מדרש חילוניים, ברית הזוגיות, קבורה החילונית, שיהודית ודמוקרטית יצליח לנצח את "חוק הלאום" - כדי שזה יקרה צריך צבא. זה מאוד קשה לבד."

    קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "אני רוצה שלתאומות שלי תהיה זכות בחירה. אם הן ירצו להתחתן ברבנות מצוין, אם לא שיתחתנו באיזה צורה שנוח להן. ככה גם כל שני בגירים במדינת ישראל, זה לא משנה מי הם, נשים גברים ומה שביניהם. אני מקווה שנקבל מספיק מנדטים ואוכל לפעול למען הנושאים האלה. זה בהחלט נושא שאני הולכת לקדם בכנסת"
    תקציר...
  • דת ומדינה: דו"ח סיכום המושב השלישי | הכנסת ה-19

    המושב השלישי של הכנסת ה-19 מתאפיין בעבודה פרלמנטרית דלה בכל הקשור לתחום הדת והמדינה. מנגד, השיח הציבורי נשאר ער הן בתקשורת, הן בציבור והן בפלטפורמות האישיות של חברי הכנסת ברשת החברתית.
    איך נוצר פער כה גדול בין דיבורים למעשים?

    מכון על משמר הכנסת משיק את דו"ח המושב השלישי: מול פעילות פרלמנטרית דלה עומדת פעילות ערה במיוחד של חברי וחברות הכנסת בעמודי הפייסבוק האישיים שלהם. על מה הם דיברו? מה החשיבות של התבטאויות מהסוג הזה? מדוע יש פער כה גדול בין דיבורים למעשים?

    מתוך ממצאי הדו"ח:

    44% מכל הסטטוסים של חברי וחברות הכנסת עסקו בזכויות הקהילה הלהט"בית ובחופש בחירה בנישואין. מתוך כלל הסטטוסים של חברי/ות הכנסת מסיעת 'יש עתיד' 50% דנו גם הם בנושא זה.

    סיעת 'מרצ' היא הסיעה המובילה בעיסוק ציבורי בתחום הדת והמדינה. אחריהן ממוקמות הסיעות 'יש עתיד' ו'התנועה' אשר להן ממוצע פרסומים דומה.

    השוויון בנטל, שהיה תחום העיסוק המרכזי של חברי וחברות הכנסת במושב הקודם (קרוב לרבע מכלל העיסוק הפרלמנטרי) נפסק כמעט לחלוטין במושב הנוכחי.

    ועוד.
    תקציר...

על מה מדובר?


הרבנות הראשית לישראל שולטת כיום יחד עם המועצות הדתיות כמונופול יחיד המפעיל את שרותי הדת ליהודים בישראל.
הבעייתיות במבנה זה היא כפולה - ראשית, גוף בעל אוריינטציה דתית-יהודית מסויימת כופה את עמדותיו ומנהגיו על כלל החברה לגווניה השונים. שנית, המנופול המוחלט שניתן לגופים אלה יוצר מצב שבו הפיקוח על פעילותם הוא מוגבל, מזמין אי-סדרים, ניהול לא-תקין ושרירותיות.
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר